כתב COL

הממשלה אישרה ביום ראשון השבוע לבטל את חוק לימודי הליבה, שלפיו תקצוב מוסדות הפטור החרדיים מותנה בלימודי אנגלית, מתמטיקה ומדעים. מה ההשלכות של ביטול החוק – למעשה?

ממ"ד, ממ"ח, מוכש"ר, מוסד פטור, מעיין החינוך התורני, או החינוך העצמאי. מה ההבדלים ביניהם, ובכמה הם מתוקצבים? ומה קורה עם המוסדות החב"דיים, ואיך הם הסתדרו עד היום עם גזירת הליב"ה?

יצאנו לבדוק.

בשלב ראשון פנינו ליועץ החינוכי המוערך ומחבר הספר 'נחנך ונצליח' הרב שחר שאער, שיעשה לנו סדר בכל שלל המושגים, ובפרט בחוק הליב"ה:

תוכל להסביר בכמה מילים על מה הרעש?

הרב שחר שאער: "כדי להבין את המהלכים נצטרך להעביר שיעור היסטוריה ואזרחות קצר, וכבר אנחנו בתוך תוכנית הליבה....

"לפני שנת תש"ח (1948) התקיימו בארץ זרמי חינוך שונים בהתאם להרכב האוכלוסיה. לאחר 1948 בוטלו זרמי החינוך וחוקק חוק חינוך ממלכתי. החוק קבע שמוסד חינוכי יקבל תקצוב של 100% כאשר הוא מחוייב לקיים תוכנית לימוד יסודית (תוכנית ליבה).

עם חוק חינוך ממלכתי, הוכר החינוך של פועלי אגודת ישראל כזרם "החינוך העצמאי" שמצד אחד תוקצב ב-100% למרות שניתנה לזרם זה הסמכות להחליט על תכני הלימוד ומספר דברים נוספים שישמרו על יחודיותו ועצמאותו. לפני כ-15 שנה הצטרפה רשת החינוך של ש"ס מעין החינוך התורני להסדר החינוך העצמאי מבחינת תקצוב השעות, אך עם 100% מחויבות ליבה.
לפני ארבע שנים הוקם זרם נוסף עבור הציבור החרדי ונקרא ממלכתי חרדי. התקצוב הוא 100%, רמת המחויבות לליבה היא 100%, אך יש למנהלי המוסדות שליטה על תכני הלימוד וחומרי הלמידה.

מתוקף חוק זה ומתוקף שינויים שחלו במהלך השנים נוצרו המסלולים הבאים:
• חינוך ממלכתי וחינוך ממ"ד: תקצוב 100% מחויבות ליבה 100%.
• רשתות חינוך עצמאי ומעין החינוך התורני: תקצוב 100%, מחויבות 100% עם עצמאות בבחירת התכנים.
• ממלכתי חרדי (ממ"ח) תקצוב 100%, מחויבות 100% עם עצמאות בבחירת התכנים בהעסקה ישירה של המשרד והרשויות.
• חינוך מוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) תקצוב 75%, מחויבות ליבה 75% - למדו עברית, חשבון ותכנים נוספים מתוכנית הליבה.
• חינוך פטור (לא מוכר לא רשמי) תקצוב 55%, מחויבות ליבה 55% - למדו עברית וחשבון מתוכנית הליבה.

איך מוסד בוחר היכן להיות?

רמת התקצוב אינה החלטה של מוסד כזה או אחר, אלא של המסלול תחתיו נמצא ביה"ס והזרם אליו הוא משתייך. לדוגמא: מוסד שהוכר כמוסד פטור ורוצה לעבור למסלול אחר, צריך להגיש בקשה ולקבל הכרה שהוא משנה מסלול.

מה תפקידה של רשת חינוך חב"ד - אהלי יוסף יצחק בתוך כל הזרמים הללו?

לרשת תפקיד גדול משמעותי וחשוב כארגון גג לכל מוסדות החינוך החב"דיים בארץ. כיום שהרשת נמצאת בתנופה אדירה ושמה את החינוך החב"די על המפה בארץ נוצר תהליך דו-סיטרי. הרשת מעניקה למוסדות מטריה בתחומים שונים, המוסדות רואים ברשת בר סמכא בהרבה תחומים והכי חשוב מקבלי ההחלטות רואים ברשת גוף מקצועי, משמעותי ובר סמכא בכל הנוגע לענייני החינוך החב"די בארץ. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שהולך וצובר תנופה ואין ספק שהתמדה בתהליך – תביא לתנופה בחינוך החב"די בארץ.

היכן נמצאים מוסדות החינוך של חב"ד?

מוסדות החינוך החב"די בארץ נמצאים תחת מטריות שונות בזרמי הלימוד. יש מהם בחמ"ד, יש במוכש"ר, יש במעין החינוך התורני ובשנים האחרונות יש גם בממלכתי חרדי (ממ"ח). אם החוק לא היה מתבטל, מעט המוסדות הנמצאים במסלול "הפטור" היו נפגעים כי רמת התקצוב שלהם היתה יורדת מ-55% לכדי 35%.

מה זה אומר תקצוב של 100% או 35%?

100% שעות מעניק לביה"ס שעות כדלהלן: עבור כיתה תקנית בשכבת א-ב 29 ש"ש, כיתה תקנית בשכבת ג-ד 31 ש"ש, כיתה תקנית בשכבת ה-ו 32 ש"ש. כיתות ז-ח מתוקצבות בכ-34 ש"ש (תלוי בכמה גורמים)

האם ידוע לך התייחסות הרבי לנושא התערבות הממשלה בתכני הלימוד?

ישנה התייחסות של הרבי כנגד לימודי מקצועות חול ובמיוחד לימודי שפה זרה לילדים בגיל ביה"ס. יחד עם זאת הרבי במכתב מציין כי אם ביה"ס נאלץ ללמד מקצועות חול שזה יהיה בסיום היום. במכתב אחר מתייחס הרבי שאם זה מאולץ להיות בתחילת יום, להתחיל את היום בקודש. 


(אילוסטרציה: ארכיון COL)

רואים למעשה שישנם תלמודי תורה שלנו שכן לומדים מקצועות חול?

"עלינו לזכור שהרבי דרש למנות רבני קהילות ו"עשה לך רב" ולכן כל מוסד חינוכי מקיים התייעצות עם רב הקהילה. תזכור שאם הרבי נתן אופציות נוספות לשיבוץ לימודי מקצועות, הרבי ראה וידע שיהיה צורך ואילוץ בלימוד מקצועות חול כאלו ואחרים.

*

לאחר שעשינו קצת סדר בכל הנושא המורכב, שאלנו מנהל ת"ת ואיש חינוך ידוע, שמלמד את תוכנית הליב"ה "מה ההשלכות לימודי הליבה מבחינה חינוכית?"

לדבריו, תוכנית הליבה נשמעת מאיימת, אך האיום הוא בעיקר הדרך שבה מוצגים הדברים. התכנים ברובם מקובלים, יתכן ועצם מתן האפשרות להתערב בתכנים מוצגת כהתערבות בחינוך החרדי כולו. והוא מסביר:

"אין ספק כי היינו רוצים שהתלמידים ילמדו בעיקר מקצועות קודש. במצב החינוך כיום נדרש להביט על הדברים במבט רחב יותר, לראות כיצד מקצועות הליבה משלימים את הידע הנדרש עבור הילד כדי שידע ללמוד יותר טוב תורה, כיצד שיעור היסטוריה נותן לו כלים להבין את תקופת משה רבינו, מול התנאים ומול תקופת הבעל שם טוב.

המסר המרכזי שילד צריך להבין זה את האהבה וחשיבות התורה, המשנה, הגמרא, ההלכה, חסידות וכל תכני הקודש – זו המטרה! אלו הדברים שיעצבו את דמותו ויסייעו לו כל החיים כחלק מהיותו ילד חסידי ומתוקף תפקידו – נר להאיר. לימודי העברית, החשבון, האנגלית וכל השאר מהווים כלים ומסייעים להטמעת המסר המרכזי.

אם תוכל לשלב בסיפור על התמודדות שלך בחינוך, עם דילמה בנושא לימודי מדעים על חשבון מקצועות קודש. ואיך התמודדתם איתה?

"כאשר ניהלתי בתלמוד תורה ושילבנו שיעור אנגלית במערכת, "הלבשנו" את השיעור בתכנים חסידיים ותכני "הכנה לשליחות", זו היתה מטרת השיעור. או בשיעור גיאוגרפיה הדגשנו את עבודת השליחים על פני הגלובוס והאתגרים של מקום השליחות וכדו'.

באחד מהימים כאשר המפקח על לימודי אנגלית הגיע לביקור בתלמוד תורה היה חשוב לי מאד שיראה בעיניו את השיעור ותכניו, אחרי שמע כל כך במשרד. המפקח אמר שהוא נכנס לשתי דקות כי הוא מאד ממהר. בפועל מרוב התלהבות הוא נשאר בכיתה למעלה מחצי שעה, התלהב מההווי החסידי בשיעור אנגלית, משירי חב"ד באנגלית ויצא עם קורת רוח מרובה ומסר כיצד נראה שיעור אנגלית בתלמוד תורה חסידי.

משפט סיכום לסוגיה זו?

"כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא בראו אלא לכבודו". מובילי החינוך צריכים לשים לנגד עיניהם כיצד כל דבר מסביבם עשוי לסייע בחינוך הילדים להיות אוהבי ומחבבי תורה, לומדי תורה ומקיימים מצוות באהבה.