מספר השליח ורבה של אודסה הרב אברהם וולף:

"סיפור שקרה עכשיו, בנ.י. - אודסה, בטענט שליד האוהל הקדוש.

השעה 01:05 שעון אודסה, מוצאי צום שבעה עשר בתמוז נדחה, ה׳תשע״ו.

לפני ארבע שעות טלפן אלי בוגר מוסדות חינוך חב״ד - אור אבנר באודסה, בחור בשם רוסלאן-ראובן יורין, שנהיה חתן לפני מספר חודשים.

ראובן נסע לעבוד קצת בנ.י. כדי שיוכל לממן את הוצאות חתונתו בשעה טובה ומוצלחת, והלילה הוא חוזר חזרה לאודסה.

ראובן כבר היה אצל הרבי כמה פעמים, הוא כבר מכיר את ״הסדר״, ברור לו שלפני שחוזרים הביתה עוברים דרך האוהל, עוצרים אצל הרבי לבקש ברכה, והוא מתקשר לשאול אותי: איך ״לכתוב נכון״? איך לבקש נכון מהרבי ברכה לבית יהודי חסידי שיקימו הוא וזוגתו בעוד מספר שבועות בעז״ה.

סיכמנו שכאשר הוא יגיע ל״אוהל״, יתקשר שוב לשאול ואז אסביר לו.

לפני כחצי שעה מגיעה ממנו ההודעה הבאה: Я уже у Рэбэ. После минхи захожу. ובתרגום: ״אני כבר אצל הרבי, אחרי מנחה אכנס״... המתנתי שראובן יסיים מנחה, חייגתי אליו והסברתי לו איך ״לכתוב נכון״...

כשאני מסיים, הוא אומר לי: ״רבי, אני חייב לספר לך מה קורה כאן הרגע מול עיניי.

"התיישבתי ליד אחד השולחנות הפנויים, יש כאן 20 כאלו, אינני מבין מדוע בחרתי דווקא בשולחן הזה, מולי יש כיפה שמישהו שכח. על הכיפה מתנוסס הכיתוב, "חתונת ... כ״ג אלול תשע״ב". זה בדיוק תאריך החתונה שלי, החתונה שבגללה הגעתי אל הרבי לבקש ברכה - כ״ג אלול תשע״ו. עוד לא ביקשתי, וכבר קיבלתי את הברכה״, מסיים ראובן בהתרגשות, וכל זה חמש דקות אחרי שסיים לבקש בתפילת המנחה, ״והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע״...

אוי, אם ידענו אנו ״לכתוב נכון״ כמו ש״החברה שלנו״ יודעים...

זו תמונת הכיפה שהוא שולח לי מהאוהל..."