במעמד מרגש ורב רושם, נחוג בירושלים "סיום כל שישה סדרי משנה" של השיעור הוותיק ביותר בעולם: חברת המשניות של כולל חב"ד. האירוע המיוחד, התקיים באולם ההדור של בית התבשיל 'אשל ירושלים', סביב שולחנות ערוכים וברוב עם הדרת מלך.

המעמד החגיגי שיסוקר בהמשך, הוא קודם כל הזדמנות בלתי חוזרת עבורנו להעלות על נס את אחד מנפלאות ירושלים האוטנטית. האנקדוטה הבאה מסגירה את הפלא המקודש:

הרבי שולח מברק אישי גלוי-לב

כידוע, יש אינספור נושאים שזכו להתייחסות בין דפי ה"אגרות קודש" ומהווים עבור כולנו מרווה-לצמא בכל עת מצוא. תחום אחד שונה ורק מעט מאוד מרבבות המכתבים נוגע בו. זהו 'בית המלכות', הקודש פנימה, עולמו המשפחתי והאישי של הרבי עצמו. לפיכך, מרגש ומיוחד למצוא את המברק הבא (בחלק כ"א עמוד מה) אותו הואיל רבינו לשגר בי' אלול ה'תש"ד – וזה לשון קודשו: "אבי לוי יצחק בן זעלדא רחל נפטר, בבקשה לומר קדיש וללמוד משניות כל השנה, להתפלל לרפואת אמי חנה בת רחל".

י' אלול תש"ד. בעיצומן של ימי שואת מלחמת העולם השנייה; אירופה בוערת, קהילות קודש נחרבות; סדרי עולם משובשים, מלחמה איומה משתוללת. מעבר למסך הברזל מוחץ הקומוניזם כל סממן יהודי; רעב, מחסור וצרות בכל פינה בגלובוס. אך כל אלו לא יכלו לשלהבת הקטנה והזכה, הנוצצת בסמטאות עיר הקודש ירושלים, בין כותלי ביהמ"ד ברחוב "בעל התניא". כאן, יום אחר יום, תמידין כסדרן, בצמא וברעב, בין שריקות פגזים וקשיי מחיה, השתמרה במסירות נפש "קביעות" בלתי מנוצחת, שגרה טהורה וחסידית של פעילות מניין המשניות שע"י ארגון החסד כולל חב"ד.

הפלא העצום הזה מקופל בנוסח המברק ששוגר עם היוודע אסון הסתלקות המקובל האלוקי רבי לוי יצחק זי"ע. במילים קצרות, כל כך אישיות וכה רבי משמעות; כמה דמע נסוך באותיות; כמה עוז ותעצומות יש בהן, כוח של 'נצח ישראל לא ישקר', של נר תמיד שאורו לא כבה ולא יכבה לעולם.

נס ההתמדה של 117 שנה

117 שנים חלפו מיום ייסוד חברת המשניות במשכן האוטנטי של היכל בית הכנסת "אהל יצחק", או כפי שהוא מכונה בפי כל "בעל התניא שול". שם בית המדרש הפך לימים לשמו הרשמי של הרחוב הקטן. והשלהבת עודנה יוקדת. חברת המשניות השתמרה והופעלה במסירות נפש לאורך כל הדורות, שרדה ופעילה מידי יום ביומו. הלומדים תמיד נמנו בין סולתה ושמנה של ירושלים, תלמידי חכמים מנקיי הדעת בין יקירי קרתא דירושלם.

השיעור מוקדש לעילוי נשמות חברי ותומכי ארגון החסד כולל חב"ד, הרשומים ב"פנקסי הכולל" אותם מנהלים גבאי הארגון בהתמדה ובתשומת לב. בשיעור, נלמדים המשניות 'כסדר' בעיון ועם תום הלימוד מזכירים הלומדים את כל השמות אשר לזכותם נלמדו המשניות: תחילה שמות אלו שנפטרו בשנה הנוכחית ושמם מוזכר מידי יום ביומו, ולאחר מכן כל השמות שהיום חל היארצייט שלהם.

במרוצת השנים, נערמו כמה וכמה 'פנקסי רשימות' בכולל חב"ד (נוסף על חברי ותומכי הכולל ששמותיהם השתמרו מתקופת ייסוד כולל חב"ד ע"י כ"ק רבנו הזקן לפני כ-230 שנים). שמות חדשים, נוספים ע"י הנהלת כולל חב"ד ונשלחים לירושלים. כאן משובץ כל שם בהתאם לכללים והמניין מקפיד ללמוד לעילוי הנשמה בכבוד ובתשומת לב, תוך שמירת היארצייט ואמירת "קדיש" עבור כל שם ביום היארצייט ולאורך כל השנה הראשונה.

מעמד שכולו 'תפארת שבתפארת'

לימוד ששת סדרי המשנה אורך כשנתיים וחצי. השתא, בליל ב' אייר יום זכאי "תפארת שבתפארת" – יום הולדת כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע – זכו חברי המניין לסיים שוב את כל ששת סדרי המשנה. לכבוד השמחה המרגשת, נערכה סעודת מצווה בבית התבשיל של כולל חב"ד 'אשל ירושלים' – אולם מהודר ומרווח השוכן ברחוב "הכנסת אורחים". כתלי בית התמחוי חובקים את כותלי בית המדרש המיתולוגי, אליו נכנסים מהצד השני של הבניין, רחוב בעל התניא. כאן באים מידי יום כ-150 סועדים המוצאים במקום ארוחה חמה ומזינה הניתנת להם ללא כל תמורה. כעת, שוב נערכו השולחנות, הפעם לסעודת המצווה של סיום ש"ס המשניות.

מיד אחרי השיעור הקבוע ותפילת ערבית, התכנסו המסיימים לסעודת מצווה, בראשות רב ביהמ"ד וחבר בי"ד רבני חב"ד הגה"ח הרב זאב דוב סלונים שליט"א, ובמעמד חברי הנהלת כולל חב"ד: הרה"ח ר' אברהם אלתר הבר, חבר הנהלת כולל חב"ד, שהגיע במיוחד מקרית מלאכי בכדי להשתתף בשמחת הסיום ולראות פרי עמלו בכל השנה בה דואג לטובת ורווחת לומדי המשניות; והרה"ח ר' משה שמואל דייטש שלמרות העול הרובץ על כתפיו בניהול מפעלי החסד הענפים של כולל חב"ד ומוסדותיו, בין יתר תפקידיו נושא בחיבה את עול ניהול חברת המשניות, בסידור השמות ופיקוח על שמירת כל היארצייטים, מוודא שמניין הלומדים לא חסר ורשימת השמות מעודכנת במאת האחוזים מידי יום.

ההתוועדות נפתחה עם ניגונו הידוע של הרבי המהר"ש "לכתחילה אריבער" ותיאור הנהגתו בקודש של הרבי בקו זה של דילוג מעל לכל המניעות והעיכובים. את הסיום עצמו, ערך מגיד השיעור, הרה"ג הרב שמואל שיינברגר, שנשא 'הדרן' בטוב טעם וקישר את המושגים 'תפארת שבתפארת' ו'לכתחילה-אריבער' עם כבוד האכסניה, מפעל החסד האדיר כולל חב"ד שבאופיו והתנהלותו עמל עבור כל דצריך בכל התחומים. "די להביט בפעולות החודשים האחרונים: דאגה לרבבות נפשות בכל רחבי הארץ לקראת חג הפסח במזון ולבוש, הסיוע בעריכת קרוב ל-250 סדרי-פסח ציבוריים לכל דכפין ותמיכה כספית לאנ"ש בהיקפים שאין להם אח ורע. אין לך 'תפארת שבתפארת' גדולה מזו, ואין 'לכתחילה אריבער' מופלאה יותר מזו" הטעים הרב שיינברגר.

"שנזכה כבר להיות בית שמאי"

את ברכת כולל חב"ד הביא הרב אברהם אלתר הבר, שלא יכול היה להסתיר את התרגשותו, רחשי ליבו ושמחתו על הזכות להשתתף במעמד מיוחד זה. בדבריו ביאר את שיטת הרבי על מחלוקות בית הלל ובית שמאי תוך ציון הדוגמה מהמשנה הלפני-אחרונה בש"ס משניות וסיים בביטוי משאלת הכלל והפרט שנזכה כבר שתהיה "הלכה כבית שמאי" בגאולה השלימה, ואת סיום המשניות הבא יערוך משיח צדקנו בירושלים הבנויה.

את המשא המרכזי נשא רב ביהמ"ד וחבר בי"ד רבני חב"ד הגה"ח הרב זאב דב סלונים שליט"א שבדבריו העלה על נס את גדלות רבינו הזקן שגם נוכח עוצם קדושתו ודבקותו בספירות הגבוהות והנעלות ביותר, 'השפיל' עצמו כביכול ועסק בגופו ובמאודו בחסד ודאגה לכל עני ונדכא, כפי שבא לידי ביטוי בסיפורים נוראי הוד שסופרו מדור לדור ע"י רבותינו נשיאינו. הרב קישר את דבריו למובא בתורת החסידות אודות שני ה"מ"מים" – הפותח את ש"ס משניות הוא מ' פתוחה של 'מאימתי', והחותם הוא מ"ם סתומה של המילה "בשלום" והפליא ברמזי פנימיות התורה הנרמזים בכך – מתאים לשיטת רבותינו נשיאינו המקשרים נגלה דתורה ברזי תורה. הרב בירך את לומדי השיעור שיזכו עוד רבות בשנים להתמיד בתלמודם מתוך הרחבת הדעת ושפע טוב.

אחרון הדוברים הוא אחד מנכבדי מניין הלומדים, הגה"ח רבי יצחק בלאנק שליט"א שבשנינות ובחן מיוחד הרנין את לב השומעים בדברי תורה וברכה. המעמד הסתיים בדביקות מרוממת שירת "ניגון הגדול" ד' בבות, וב"משיח'ס טאנץ", ריקוד חסידי שהביא לידי ביטוי את שמחת כל הנוכחים. לאחר ברכת המזון, חילק הרב סלונים 'כוס של ברכה' לכל המסובים.

עם סיום ההתוועדות המיוחדת, התפזר הקהל בתחושה מרוממת ועילאית כאשר דבר אחד ברור מעל לכל ספק: נר התמיד שנשמר כל כך הרבה שנים, בקרוב ינצח בשלהבת העולה מאליה את חשכת הגלות, ונזכה כולנו במהרה לאורו של משיח בזכות הלימוד, ההתמדה והמסורת הנשמרת בגאון ובחרדת קודש.