מגזין שישי מארח את הרב חיים פרוס, מו"צ בכפר-חב"ד, מח"ס 'מים חיים' המקיף את דיני הטהרה והספר 'ברכות הנהנין המבואר', והציג בפניו שאלות הנוגעות במיוחד לימים אלו:

א. האם מותר לקנות בגדים חדשים בימי ספירת העומר?
ב. האם מותר לחדש בגדים חדשים בימי ספירת העומר?
ג. האם מותר לנסוע לים בספירת העומר?
ד. האם יש להימנע מטיולים בימי הספירה?

הרב חיים פרוס:

מנהג אי אמירת שהחיינו ושלא ללבוש בגד חדש, אינו מוזכר בדברי הגמרא ובשו"ע ולא בנושאי הכלים של השו"ע, אולם תקנה זו הובאה בדברי הגאונים וחכמי אשכנז. בספרי האחרונים דנו בזה, וכפי הנראה לא הי' בידם את דברי הגאונים.

יש אוסרים גם לבישה וגם קנייה, אולם יש מהאחרונים שדנים שמכיון והיום לא נהגו לברך שהחיינו על קניית בגדים, לכן אין מניעה מלקנות בגדים בימי ספירת העומר.

לחדש בגדים בספירת העומר:

א. לבנים וגרביים מותר לחדש לכל הדעות.
ב. בגדי יום חול גם מותר.
ג. בגדי שבת וחג וכד' יש להלבישם בשבת או בל"ג בעומר.
ד. אם יש שמחה של מצוה ואין לו מה ללבוש יש מתירים לחדשם.
ה. ילדים לפני חינוך מותר להלביש להם בגדים חדשים.
ו. גם בחור ובחורה שנמצאים בתקופת פגישות לשידוכין מותרים להלביש בגד חדש.

נסיעה לים מותרת.

טיולים מותרים.

המקור הראשון לזה נמצא בספר לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן חלק א ע' צח, שנולד בשנת ה' אלפים קפג. שכתב: "אבל להלביש אפי' מצנפת חדש של פשתן לא הי' מתיר אפילו אין מצנפת, אבל מנעלים הי' מתיר (אולם יש דנים האם ניתן להביא ראיה מדבריו עיין בצוהר א' תשנ"ח במאמר למהותו של הספר לקט יושר ולקטעים ממנו).

לאחריו מצאנו התייחסות קצרה לעניין בספר עוללות אפרים חלק ב' מאמר קה לרב שלמה אפרים לונטשיץ בעל הכלי יקר (שהי' רבו של בעל התוס' יו"ט, ותלמידו של המהרש"ל) נולד בערך בשנת ה' אלפים ש' 1540 , בתוך דבריו שמבאר תכלית ימי העומר כותב: "ולפי שספירה זו היא כנגד ימי חלדו לכן אין מברכין שהחיינו...אמנם בעצרת מברכים" והוא המקור הקדום לברכת שהחיינו בספירה. (ויש לעיין אם אליו מתכוון הפחד יצחק כשכותב ( מחברי ספרי דרשות).

כשלושים שנה מאוחר יותר נמצא הדבר בספר יוסף אומץ לר' יוסף יוזפא (נולד בפרנקפורט בערך בשנת ה' של 1570 ) והוא המקור הראשון המביא את איסור לבישת המלבושים החדשים. וז"ל: 'איסור גילוח ולבישת מלבושים חדשים אין נוהגין רק מראש חודש אייר ואילך ואף על פי שבשלחן ערוך כתוב עד ראש חורש אייר מכל מקום במהרי"ל כתוב קודם ראש חודש ממילא דבלישנא דשולחן ערוך עד ולא עד בכלל'.

ועיקר הדיון במנהג שלא לברך שהחיינו בספירת העומר ולא להלביש ולקנות בגדים חדשים, התעוררו בתקופה של 200 שנה האחרונות.

ובספר פחד יצחק לרב יצחק רפאל חזקיהו בן שמואל למפרונטי הדפיס את ספרו בשנת תק"י, (מביא וכתב הר"ר (כוונתו לאבודרהם): 'לא נוכל לאסור להדיא לקנות כלים חדשים בימי העומר שלא החמירו בדבר זה לא פוסקים ראשונים ולא אחרונים, זה בלבד ראיתי בספרי מחברי דרשות דאין אומרים שהחיינו בימי העומר, ולכן דברים קלי הערך לתפור ולקנות חדשים נוכל להקל, ודברי ששייך בהם שהחיינו ישלהחמיר עד ל"ג בעומר'.

ובספר אורחות יושר לרבי יצחק מולכו, מרבני שלוניקי (ספרו נדפס בחייו בשנת תקכ"ט): "מביא מה שאומרים העולם שאין לעשות בגדים חדשים בימי העומר הוא שיחת נשים, שלא מצינו חומרא זו בשום פוסק".

הרב חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (נולד בשנת תקמ"ז) מביא כי מנהג טוב שלא לחדש מלבוש חדש דראוי עליו שהחיינו.

והנה בדורות האחרונים יצאו לאור כמה וכמה ספרים שלא היו מצויים לפני הת"ח בדורות הקודמים ומוצאים אנו דיון בעניין זה גם בתקופה של לפני כאלף שנה, כגון בתשובות ופסקים מחכמי אשכנז סימן ס"ט תשובת ר' שרירא גאון שחי לפני כאלף שנה. שכתב שגזרו חכמים שלא לעשות כסות חדשה בין פסח לעצרת. ובנטעי גבריאל מציין לעוד כמה ספרים עיין שם.

אולם בשו"ע וכל נושאי הכלים דעה זו לא הובאה, ויש לעיין אם בזמנם היתה תשובה זו ידועה.
ובדורות מאוחרים יותר דנו בכמה שו"ת בזה לבושי מרדכי, (שנת תער"ב) ובדורינו בשו"ת בצל החכמה חלק ד', ו, ובשו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן מא. שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן כו. ועוד ועוד.

ובחלקם דנים שכיום אין מברכים כלל שהחיינו על בגדים ובפרט בגדי יום חול,

ולכן למסקנא לעניין קניה לרוב הדעות מותר לקנות כל בגד (כי המנהג בכל אופן שלא מברכים בשעת הקניה), ולגבי ללבוש במקום שאין מנהג קבוע מותר ללבוש, ובמקום שנהגו להחמיר שלא ללבוש בגד חדש, כאשר מדובר בבגד המיוחד לשבת וכד' המחמיר תבוא עליו הברכה.

אבל בגדי יום חול ונעליים מותר לחדש בימי הספירה, ולמנהגנו שמברכים שהחיינו בשבת מותר בשבת להלביש ולחדש כל בגד.

ז. האם יש איסור לנסוע לים בימי הספירה?

שאלה זו הובאה בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סימן י"ג ומביא שבספר ילקוט אברהם (ליפשיטץ) או"ח סי' תצ"ג וכותב בלשון "מה שנוהגין העולם שלא ללבוש בגד חדש בימי הספירה וגם שלא לרחוץ א"ע בימים הללו". ומוכיח שאין בזה כל איסור, ובציץ אליעזר חלק י"ח סימן מא מסיים, לכן במקום שאין מנהג קבוע בזה שלא להתרחץ אין להורות כל איסור בזה.

ואולי מכאן נובעת הטעות שמי שהיה בים יכול לנסוע שהשוו הדברים לעניין שהחיינו ולא מצאתי מי שיאמר כן.

ח. אין להימנע מלנסוע לטייל בימי ספירת העומר. בשו"ת מנחת-אלעזר ח"ד סי' מד, 'דרכי חיים ושלום' סי' תרכז כתב: מה שמחמירים שלא ליסע לדרך בימי הספירה אין לו שום מקור ואדרבה, ימים אלו הם ימים מוצלחים לנסיעה.


שאלות הלכתיות לרב חיים פרוס, ניתן להציג במערכת התגובות>>