הרב מאיר אליטוב

על השאלה הידועה מנין היו לבנ"י עצי שיטים במדבר נאמרו כמה תירוצים אבל רש"י בחר
בתירוץ של רבי תנחומא שלכאורה אין לו כל זכר או רמז בכתובים והלא רש"י לא בא אלא ליישב
פשוטו של מקרא ומדוע בחר בתירוץ שיעקב אבינו צפה ברוח הקדש שיצטרכו ישראל לעצי
שיטים במדבר ולכן הביאם עמו למצרים ונטעם שם וכשיצאו ישראל ממצרים לקחו עמם את עצי
השיטים? והלא ההסבר היותר פשוט המופיע במפרשים שישראל קנו את עצי השיטים מתגרי
אומות העולם שבאו למדבר.

ומסביר הרבי שרש"י בחר בתירוץ זה כי למעשה הוא היותר מתאים לפשוטו של מקרא כי הלשון
"ויקחו לי תרומה" "תקחו את תרומתי" משמעו שהדברים נמצאים כבר אצל בני ישראל ולא
שצריכים ללכת ולהתעסק בהבאתם כי אז היה צריך להיות כתוב ויתנו תרומתם וכד'.

מכאן הבין רש"י שהתורה דברה על דברים הנמצאים כבר אצל ישראל ולכן הפירוש שעצי
השיטים היו עמם מרגע יציאתם ממצרים יותר קרוב לפשוטו של מקרא גם מהפירוש שמתחת
להר סיני צמחו באורח פלא עצי שיטים למשכן.

לכן גם כתב רש"י בלשון מיוחדת "פירש רבי תנחומא" ולא כבמקומות אחרים שכתב "איתא
בתנחומא" וכד', כי רבי תנחומא למעשה פירש את פשט הכתוב שאמר "ויקחו לי" שפירושו
כאמור על דבר המצוי כבר אצל ישראל.

אלא, שלרבי תנחומא כאן ישנה גם משמעות פנימית יותר שהרי ישנה נחמה גדולה בפירושו, כי
אם יעקב אבינו הביא עמו ארזים ושתלם במצרים הרי שחוץ מזה ששימשו לאחר זמן רב למשכן
הייתה בהם גם נחמה גדולה לישראל במשך גלותם הארוכה והקשה במצרים, שהרי עצים אלו
הזכירו להם שהם עתידים לצאת ממצרים ביד רמה ולהקים את המשכן במדבר שישמש אותם
עד בואם אל ארץ ישראל ואף אח"כ ולכן הדגיש רש"י את בעל הפירוש רבי תנחומא להשמיענו
שלא רק שפירושו עולה בקנה אחד עם פשוטם של הכתובים אלא שיש בפירושו גם נחמה גדולה
לישראל.

שבת שלום

ע"פ לקו"ש חלק ל"א ע' 142