חני פרידמן

הסוללה שלי טעונה במלואה, לא זו של הגלקסי שעדיין חייבת כל שעתיים מטען, אלא זאת הפנימית. של הנשמה. ככה אני מרגישה אחרי שזכיתי להשתתף השבוע בכינוס השלוחות העולמי של חב"ד בברוקלין, יחד עם למעלה מ-2500 שליחות נוספות מכל פינה בעולם.

ההטענה הזו מורכבת מפסיפס של תמונות. למשל, התמונה הקבוצתית. כמיטב המסורת, גם בכנס הנשים, נעמדות הנשים לצילום תמונה קבוצתית. בשורה שלי, אני עומדות לידי אירית מקרית שמונה, פנינה מאילת, מירי ממצפה יריחו, חני מקליפורניה, רחלי מהמזרח הרחוק ודבורה מרוסיה. כולן עומדות כאן ומחייכות למצלמה. הכי תמונה פנורמית שרק אפשר לתאר.

והנה תמונה מהציון של הרבי. מסביב עדיין שאריות של שלג לבן וצח, והשטח שלפני המצבה מכוסה בערמות ערמות של פתקים לבנים, כמה בקשות, תפילות, משאלות, הצלחות וגם כישלונות טמונים בקרעי הנייר המונחים כאן. תמצית ליבם של אנשים כל כך רבים, מאות אלפים, שמרגישים אור ירוק לכתוב כל מה שעל ליבם לרבי, מי ששלח את כולנו לכל פינות בעולם. ממש ליד, הציון של הרבנית, חיה-מושקא שנאורסון עליה השלום. עבורנו זה כמו לבוא פעם בשנה לפגישה עם אמא.

אולי בעצם עדיף לבחור בתמונה של הבנאקט – מעמד ההצדעה הגדול שנערך אמש לכבוד השליחות, עם נאומים עוצמתיים, מופעים מרגשים, וקריאת שרשרת המדינות שבהם נמצאים שליחי חב"ד כאשר נציגות כל מדינה נעמדות וזוכות למחיאות כפיים. את התשואות הרמות ביותר מקבלות השליחות לארץ ישראל. ככה זה עם ישראלים בחו"ל.

אולי, באווירת טרנד תוכניות האוכל, תמונה של ארוחת בוקר משותפת תתאים כאן. לראות איך חברותי מהארץ ומהעולם, שתמיד נותנות ונותנות ומפנקות ומקדישות את כל יומן לתת ולהשפיע ולעשות טוב לאחרים, יושבות להן בנחת, לאכול ארוחת בוקר, שהן לא בישלו והן לא צריכות לנקות את הכלים ולעשות חשבונות שהכמויות יתאימו לכל האורחים שפתאום דפקו בדלת. ואפילו יש מוצרי חלב כשרים! לא דבר טריוואלי עבור מחצית מאיתנו.

ומה תגידו על הסדנאות? תכניות חדשות לפעילות לאורך מעגל השנה, במעגל החיים, זוגיות, טיפים לחינוך ילדים, איך להכין שבת בשעה, תשובות מומלצות לשאלות החיים, ביטחון בעולם משתנה. כמו שנת שבתון, רק תוך ארבע ימים.

זה כבר קצת יותר קשה לצלם או להעביר, אבל את התוצאות של מה שכולנו החכמנו בימים אלו, אני בטוחה שאתם תרגישו כאשר נחזור.

אולי בכלל צריך להעלות תמונה של בני הזוג- השליחים הגברים, שנשארו בבית לסופ"ש ארוך. אלה שנשותיהם הכינו עבורם רשימה של מה להלביש למי, אוכל מוקפא לכל השבוע, ונשארו להתמודד עם האתגר יוצא דופן. "מילואים", הגרסא הנשית.

יש גם סלפי של מפגשי אחיות. נשים שמאז שיצאו לשליחות, גרות בארצות שונות, ובכינוס זה הזמן היחיד שלהן להיפגש ולהשלים פערים עם מי שפעם חלקה איתה חדר באותו הבית.

כמעט שכחתי את התמונה של מפגש ב-live של חבורת השליחות שכל השנה עוזרות אחת לשניה באופן וירטואלי באמצעות הווטסאפ, או של הילדות שכל השנה לומדות בבית ספר-נט, עם חברות וירטואליות ופוגשות לראשונה את המורה והחברות במציאות.

ותמונות שנחקקו בזיכרון (אבל לא זה שעל כרטיס נשלף) של סעודות השבת המשותפות, של הנאום המרגש של הרב משה קוטלרסקי יו"ר המרכז לעניני חינוך, ושל השמרטפיה המתופעלת בקפידה ומאפשרת לאמהות להתכנס ברוגע. יחסי, כן?

מה יש להגיד, הבחירה קשה. אבל כן, הסוללה שלי ושל החברות שלי התמלאה, אנחנו מוכנות לשנה נוספת מלאה באתגרים בדרך להשלמת המשימה שלנו, להפיץ תורה ויהדות בעולם כולו ולהכין אותו לביאת המשיח. אנרגיה אמיתית.