לאחר חתונתם בי"ד כסלו תרפ"ט, עברו הרבי והרבנית לגור בעיר ברלין, בה התגוררו במשך השנים תרפ"ט-תרצ"ג.

לרגל יום נישואיהם, נהג הרה"ג הרה"ח רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע, אביו של הרבי, לשלוח אל הזוג מכתב ברכה מיוחד הנושא אופי אישי ולבבי, כמו גם תוכן תורני מעמיק. מבנה המכתבים זהה: בפתיחת המכתב מופיעה ברכה אישית לקראת יום הנישואין, כשלאחריה מגיע מכתב תורני עמוק, גדוש בתורת הנגלה והקבלה.

לקראת י"ד כסלו תר"צ, יום הנישואין הראשון של הרבי, שולח לו אביו רבי לוי יצחק מכתב ברכה מ"יום ג' שהוכפל בו כי טוב", הפותח במילים "אהוביי יקיריי ומחמדיי, בני מנחם מענדל וכלתי חי' מושקא יחיו לאורך ימים טובים אמן.

ביום ג' שהוכפל בו כי טוב ט"ו כסלו . . תתמלא שנה אחת מיום בואכם יחד בברית הנישואין בשעה טובה ומוצלחת לבנין עדי עד, למזל טוב".

רבי לוי יצחק מתאר את יום ט"ו כסלו כיום שבו "תתמלא שנה אחת", ומיד לאחר מכן פותח סוגריים, ושם מבאר את ענין "מילוי שנה הראשונה דהנשואין" שהיא "ענין גדול ונכבד מאוד" שהרי היא כוללת ובה תלוי כל מה שיהיה אחר כן במשך חיי האיש והאישה יחד וביוצאי חלציהם עדי עד.

מענין לציין, שאת כל מכתביו לימי נישואי הרבי, מקפיד רבי לוי יצחק, לכתוב במוצאי יום י"ד כסלו, כאשר מתמלאת שנה שלימה נוספת ליום הנישואין. כבר במכתבו הראשון, מבאר ש"מילוי שנה הראשונה דהנשואין הוא ענין גדול"!

ביום שלישי י"ד כסלו תרצ"ב בערב, אור לט"ו כסלו, כותב רבי לוי יצחק, מכתב ארוך במיוחד, הפותח במילים: "אהוביי חביביי בני מנחם מענדל וכלתי חי' מושקא שיחיו לאורך ימים טובים אמן. היום מלאו שלוש שנים מיום בואכם בברית הנשואין למז"ט. והנני מברך אתכם ביום הזה, שיש בו ענין נכבד מאוד נעלה מה שנתמלאו שלש שנים".

לאחר פתיחה אישית ולבבית זו, מתחיל הרלוי"צ לבאר את מעלת השנה השלישית, בה מפרישים מעשר עני, ודווקא לאחר הפרשת מעשר זה, ניתן לקיים את מצוות "וידוי מעשרות", כמפורט בפרשת כי תבוא. במכתבו, בונה הרלוי"צ נדבך אחר נדבך את הרעיון שמצות "וידוי מעשרות" הקשורה לשנה השלישית, קשורה גם למצוות "הקהל".

ההוכחות לרעיון חדשני זה הם: לימוד בגזרה שווה בספרי לפרשת תבוא, הלומד מהמילה "מקץ" שנאמרה במצות מעשרות, ו"מקץ" שנאמרה במצות הקהל את מועד קיום מצוות "וידוי מעשרות". בנוסף לכך – חלק מהפרשיות שהמלך היה קורא בפני האנשים, הנשים והטף שעלו לבית המקדש למצוות "הקהל", היו פרשיות התורה העוסקות במצוות מעשרות ומצוות "וידוי מעשרות". ואם כן כותב הרלוי"צ "על כרחך לומר שמצות הקהל דשנת השמטה שייך לענין מעשרות ווידוי מעשר".

משם עובר הרלוי"צ לבירור מעמיק בהגדרות מצוות וידוי מעשרות, כשהנחת היסוד שלו היא שעיקר מצוות וידוי מעשרות, היא דווקא כאשר הפריש מעשר שני.

לאחר פתיחת המכתב ב'נגלה דתורה', עובר הרלוי"צ לבאר את הרעיונות שהניח בראשית המכתב ע"ד הקבלה: "שרשי הדברים בכל זה יש לומר". ובמכתב ארוך ומפורט מאוד, מבאר את הקשר בין הדברים בעומק ורוחב ע"פ תורת הקבלה.
את מכתבו מסיים הרלוי"צ: "כתבתיו בלילה אחד, ולא נשאר לי העתק. במטותא בלי ישונה לשלוח לי בהקדם העתקה מהענין האמור בפה".

הרבי, כאשר קיבל את מכתב אביו, כתב מכתב תגובה, ובו התייחסויות לחידושי אביו. המכתב ששלח הרבי לאביו, לא הגיע לידינו. אבל ברשימותיו של הרבי, מופיעות הערות אלו בתמציתיות האופיינית לסגנון הרשימות.

אחד הנושאים הבולטים ברשימה זו, הוא דחיית הרבי את טענת אביו שמעשר שני הוא העיקר במצוות 'וידוי מעשרות' ובלשונו הקדוש: "נראה ד"מעשר שני" לאו דוקא, ובכל המעשרות הדין כן, דמאי שנא . . ואדרבה: מצינו מעלה במעשר ראשון לגבי שאר כל המעשרות לענין אמירת הוידוי – בסוטה".

ההתכתבות בין הרבי לאביו ממשיכה במכתב נוסף שהרלוי"צ שלח אל הרבי, ובו מערכה שלימה בנויה לתלפיות, המבססת את שיטתו האמורה במכתבו הראשון, בפרשנות מבריקה בפסוקים וברמב"ם.

לקראת יום הבהיר י"ד כסלו, יום הנישואין השמונים-ושבע (פ"ז) של הרבי והרבנית, הוציא לאור 'מכון אנכ"י' העוסק בפענוח וחקר אגרות-קודש התורניות והעיוניות של כ"ק אדמו"ר זי"ע, את החוברת השלישית בסדרת "אגרת מבוארת", הכוללת את המכתבים הנזכרים, כאשר בהערות באו ציטוטים ומקורות, ביאורים ועיונים במשנת הרבי ואביו. כעת זו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד את משנתו של רבי לוי יצחק ומשנתו של הרבי זה לצד זה, באופן עיוני ונגיש לכל חסיד השוחר את משנת הרבי.

לחץ כאן להורדת הקונטרס.
לאגרות אחרות כנס לאתר 'מכון אנכ"י'.
המאמר המלא מתפרסם בשבועון "כפר חב"ד" שיצא לקראת י"ד כסלו