מערכת COL | יום י"ד אלול ה׳תשע״ה 29.08.2015

מנהג ירושלים בשירת ניגוני רבותינו בלוויה ● הרב יעקב חביב

בהנשך לפולמוס סביב הידיעה כי החברא קדישא מחו על שירת ניגוני חב"ד בהלווית פבזנר ע"ה ומכתבו של הרב ירמיה מנחם הכהן אב''ד פאריס וחבר נשיאות מרכז רבני אירופה, מפרסם הרב יעקב חביב דיין ומו''צ ירושלים וחבר בד''ץ איחוד הרבנים גילוי דעת בנושא "מנהג ירושלים בשירת ניגוני רבותינו בלוויה"  מנהג ירושלים
מנהג ירושלים בשירת ניגוני רבותינו בלוויה ● הרב יעקב חביב
שירת ניגוני רבותינו בלוויה של התמים שנ''ז פעווזנער ז''ל - מנהג ירושלים
הרב יעקב חביב דיין ומו''צ ירושלים וחבר בד''ץ איחוד הרבנים

ראיתי את דברי ידידי ורעי הגאון הרב ירמיה מנחם הכהן אב''ד פאריז וחבר בד''ץ איחוד הרבנים ועל דבר שמביאים מקוננות וכלי זמר מדברי הגמ' והשו''ע וגם הביא על כך כמה מעשים שעשו כן. כדי שהדברים יהיו מדוייקים היטב רבני החב''ק ואנשיה אשר הם חסידים יראים ושלמים לא מחו או זלזלו בנגינת הניגונים בשעת ההספדים או הלוויה ובמיוחד כאשר יודעים ומבינים חשיבותם של ניגוני רבותינו נשיאנו. וידעו היטב דברי הגמ' והשו''ע שהביא ידידי הגאון הרי''ם הכהן. רק כפי שאמר לי ראש החב''ק בשעת מעשה בהיותי עומד לידו שהחב''ק של כלל החסידים בירושלם קרתא דשופריא אשר יסודתו בהררי קודש קדושי עליון, נוהגים מקדמא דינן שכל המנהגים של החב''ק מסדרי הלוויה עד הקבורה היא כמנהג ירושלים ע''פ האריז''ל ותורת הקבלה שזה כולל בענין הטהרה שלא ילכו צאצאיו של נפטר זכר אחרי המיטה, שנשים לא ילכו כלל לבית העלמין, מנהג ההקפות והפיכת מיטת הנפטר ג' פעמים.

 ועוד מנהגים שמבוססים על פי תורת הקבלה האר''י הקדוש וע''פ ספרי גדולי המקובלים אשר גרו בירושלים הגה''ק המקובל האלקי רבי יצחק אלפייה זצוק''ל בספרו המפורסם קונטרס היחיאלי שהוא ספר יסוד למנהגי ירושלים לכל עניני אבלות ומבוסס על ספר מעבר יבק של הגה''ק רבי אהרן ברכיה מודינה זצוק''ל. ועל ספרו של הגה''ק רבי חיים סתהון זצוק''ל ספר ארץ חיים מנהגים ותקנות והסמכות של הראשונים והאחרונים רבנן תקיפי וחסידי דארעא דישראל זלה''ה. ספרים אלו הם יסודות של מנהגי החב''ק של כלל החסידים בירושלים ומקפידים על כך כחוט השערה ומינה לא תזוע. וראה שכך נהגו רבותינו נשיאנו בדרך הקבלה וראה שכך מנהגנו בענין ז' ההקפות וסדר אמירתה ומובא בסידור תורה אור של כ''ק אדמה''ז זצוק''ל ושאר הנהגת הקבורה (דף ר''א) וראה שכ''ק אדמו''ר הריי''צ זצוק''ל וכ''ק אדמו''ר זי''ע נהגו כפי מנהג המקובלים והבאתי זאת באריכות בספרי חם השמש על הלכות אבלות ומאגרות קודש של כ''ק אדמו''ר זי''ע ובענין מנהג האר''י בענין המצבה.

רק דבר אחד נאמר ע''י רבני ואנשי החב''ק בשעת הלוויה של התמים שניאור זלמן ז''ל בנו של ידידי יבלחט''א הרב יוסף יצחק פעווזנער שליט''א שהם רוצים מאד להקפיד על מנהגי ירושלים מבוססים על תורת הקבלה, ולכך לנגן ניגונים במקום הספד לא נהגו כך במנהגי החב''ק של ירושלים. על זה אמרתי לרב של החב''ק שמצאנו בלוויה של קדושי עליון ששרו ניגוני דביקות וממעשה של כ''ק אדמו''ר הצמח צדק זי''ע על ניגון דבקות הנקרא גם ניגון השתטחות והוא ניגון געגועים נפשי ורטט חרישי נקודת הלב שבו היה שר כ''ק אדמו''ר הצ''צ בעת השתטחות על קבר אמו הרבנית דבורה לאה ע''ה. וכמעשה כ''ק אדמו''ר הגה''ק רבי משה לייב מסאסוב זצוק''ל בזכות מצוות הכנסת כלה שהיה נוהג בהקפדה כל ימיו, ביום הלוויה שלו בד' שבט תקס''ז נסעו נגני התזמורת בעגלתם בדרכם לחתונה בעיר ברודי ולפתע הסוסים רצו בפראות והגיעו סמוך לבית העלמין ובאותו זמן עת הלוויה של הגה''ק מסאסוב זצוק''ל נזכרו שהצדיק ביקש שישירו בעת לוויתו ניגון שמחה, באותו רגע הושיבו בית דין ופסקו כי מאחר ומפיו הקדוש יצאה הבקשה ומצווה לקיים דברי הנפטר ועוד היה סימן מהשמיים שהסוסים הביאו את הנגנים מראה כי גם בי''ד של מעלה מסכים שינגנו וישירו ניגון שמחה. והרי גם כאן התמים שנ''ז ז''ל ביקש זאת לפני פטירתו, ובמיוחד מעלת ניגון הרביים וניגון ד' בבות ארבעה שערים מכוונים לארבעת העולמות העליונים אבי''ע. וב''ה דבריי התקבלו בהבנה ובנחת ונתנו החב''ק להמשיך את הניגונים של רבותינו נשיאנו. רק אמרו שלא ראו כך במנהג ירושלים.

וכשחזרתי מהלוויה אחרי חיפוש מצאתי שמנהג ירושלים הקדמון בעניני חב''ק לוויה וקבורה היא שאדרבא ראו ענין גדול וחשוב בשיר וניגון בשעת הלוויה ובשעת ההספד והביאו הגאון המקובל האלקי רבי יצחק אלפייה זצוק''ל ראש המקובלים וראש החו''ק בעיה''ק ירושלם ת''ו והביאו בספרו הק' קונטרס היחיאלי (בית עולמים פרק טו סי'מ) שהוא מקור מנהגי הסוד ודברי האר''י הק' ותלמידיו בעניני קבורה ולחשיבות הענין נביא לכאן את לשונו הק': ''יש שמצווים לקרוא, בדרך כשמוליכים את מטתם לבית העלמין שיר השירים בניגון, ובנחת, ולשיר אותה כהוגן, ויש שמצווים לשיר לפני מיטתם שירים ותשבחות לה׳, ויש שמצווים להוליכם בכלי זמר, ומגגנים לפניהם כל הדרך, או פייטנים וחזנים משוררים. וידוע שאין דבר שכורת הקליפות כמו השיר והניגון, שהוא מסיר רוח הדאגה והעצבון ורוח רעה שבאדם, ומשרה בו השמחה והחדווה ורוח האלקים מפעמת בקרבו ולכן אומרים אותו לפני הנפטר, לדחות הקליפות והמקטרגים. והמשטינים מעליו בכל דרך הילוכו.

וכחתן היוצא לקראת כלה, כן הנשמה שמחה מרוב חדוה, ומפעמת בלב האדם על אותו התוספת הבא לה, וכן היא נשמת האדם הצדיק הנלב׳'ע שמחה היא, לגילוי הארת השכינה שנראית לה בעת המיתה, ושכמה מלאכים יוצאים לקראתה להקבילה, ממש כיציאת חתן לקראת כלה באשר כמה תוספת ועילוי יהיה לה בעולמות העליונים, לזאת מעוררת החשק והאהבה והתדבקותה בא-ל ית׳׳ש, כי זה כל ותשבחות לה׳, והטעם למצווים לעשות לפני מטתם שירים ותשבחות לה' הואיל וידוע שע''י שבח וקילוס לה׳ ית״ש, נכנעים כל הקלי׳ ויען שע׳׳י ציווי האדם הזה, בשיר היה כח ביחוד שם האל, ותגבורת סטרא דקדושה על הסטרא אחרא הנכפפת מפניה, ונעשה נחת רוח לפניו ית׳׳ש, לזה, גם הקב״ה במדה, כנגד מדה, עושה לה לנשמתו של זה הנלב״ע נחת רוח וכופה מפניה כל הקלי׳ והמקטרגים, ומרימה למעלה ליהנות מזיו השכינה אספקלריא המאירה, ורמז וסמך לאלו המצווים להוציאם בכלי זמר, ומנגנים לפניהם כל הדרך, או בפייטנים וחזנים משוררים, הוא ממה שראינו בחבל הנביאים, כשהיו הולכים ומתנבאים כתיב בהו ''ולפניהם תבל וכנור'', והחבל הוא המנעים את הזמרה בפה, כדאיתא בצוערי הלוים המשוררים, והכנור הוא כלי שיר וזמרה כידוע, וזהו לרמוז על הנשמה שביציאתה מלבוש הגוף ונרתיקה מזה העולם, זוכה להבין עמקי סודות התורה, שעסקה בהם בזה העולם, ע״י גילוי אליה מאורות העליונים. וסופר לי מפי מגידי אמת ועדי ראיה שכך היה מעשה בארם צובא כשנתבש״מ הח״ר משה דוויך בן הרב הגדול ראש על ארץ רבא יעקב דוויך זלה״ה בחיי אביו לעת זקנתו פייטו לפני מטתו בביהכ׳׳נ הגדולה אשר שם בעירק כשתי שעות לפני הדרשה וכך היה מעשה בירושת׳׳ו שאחד ציוה והוציאוהו בכלי זמר כך סופר לי מפי מגידי אמת, עכלה''ק.

וכך עשו ראשוני לציון בעת הלוויה בירושלים ת''ו בעת פטירת הראשל''צ הגאון הרב יצחק ניסים זצ''ל בט' באב תשמ''א אשר שרו הפיוט של ליל יום כיפור ''לך א-לי''. וכך זוכר אני בפטירתו של מו''ר הגה''ק המקובל האלקי הראשל''צ הרב מרדכי אליהו זצ''ל שלפני ההספדים בהיותנו בבית הכנסת מול ארונו של קודש קודשים עמדו המקובלים ר' יעקב עדס ור' דוד בצרי ושרו מתפלות יום כיפור, וכל העם שרו אחריהם וראו התרגשות גדולה. ובכך טוב עשו בפטירתו של התמים שנ''ז פעווזנער ז''ל אשר שרו ניגוני רבותינו נשיאנו והוא כמנהג ירושלם וכמנהג החב''ק מקדמת דנא כמנהג המקובלים רבני ירושלים.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.