"השירה לאחר ההספדים בהלוייתו של הבחור התמים שניאור זלמן פעבזנר ע"ה, בנו של ידידי הרב יוסף יצחק פעבזנר שליט''א מפאריס, מותרת על פי ההלכה", כך כותב הרב ירמיה מנחם הכהן אב''ד פאריס וחבר נשיאות מרכז רבני אירופה במכתב מיוחד שפרסם היום בעקבות שיחה עם ראשי חברת הקדישא בירושלים.

"יחד עם מאות אנשים נוספים השתתפתי בצער רב בהלויתו של הבחור התמים החשוב והנעלה שניאור זלמן ע''ה בנו של ידידי וחביבי הרב יוסף יצחק פעבזנר שליט"א", כותב הגאון רבי ירמיה מנחם הכהן בפתח מכתבו. "מן המקום בו יכולתי לעמוד ככהן שמעתי את ההספדים הנסערים של הרבנים החשובים הרבים ובהם גם את דברי המספד שנשא רבה של ירושלים הראשל"צ הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א.

"לאחר ההספדים שמעתי כמו כל הנוכחים את המייתם ורחשי ליבם של חברי הנפטר שהתבטאו בשירת ניגוני חב''ד העמוקים באולם ההספדים. הבחורים שרו ומעיני הקהל הרב זלגו נהרי דמעות חמות על עלם פלאות צעיר שהלך לעולמו.

"שירת הניגונים באולם המספדים לא מקובלת בירושלים והיו בין חברי החברא קדישא שניגשו אלי לאחר מכן ונשמע היה שיש להם תרעומת על מה שעשו בחורי חב''ד חברי המנוח.

"עניתי לאחד מחשובי החברא קדישא כי הדבר כבר היה לעולמים. במשנה במסכת שבת קנ''א נאמר שהיו מכינים חלילין לנגינה ללווית המת. וכן הוא בשלהי מסכת מועד קטן אודות נשים מקוננות וכו' ולמדנה את בנות ישראל נהי וכו'.

"גם בדורות אחרונים בפטירתו של הגאון החסיד רבי מאיר שפירא זצ"ל ראש ישיבת יח''ל שבחורי הישיבה עמדו סביב מיטתו ושרו לבקשתו ניגוני דביקות בשעת פטירתו כידוע".

בהמשך מביא הגרי"מ הכהן את המעשה הידוע המובא בכתבי הגר''מ מסלונים והר''י שו''ב מבריסק על הקדוש רבי חיים צאנזער ראש חכמי הקלויז בעיר בראד בזמן הנודע ביהודה וחבריו ששמע חבורת מנגנים פורטים על כלי נגינתם בחתונת יתום ויתומה וביקש שינגנו גם בהלוייתו, מה שאכן נעשה.

את מכתבו מסיים הגרי"מ הכהן במילים הבאות: "ולכן לא יפלא כשעלתה נשמה זכה וטהורה כמו הבחור הנעלה התמים שניאור זלמן פעבזנער שהיה שייך לעולם הנגינה, עמדו חבריו וקיימו דבריו ושרו שירי דביקות בהלוויתו".