היממה האחרון בקעמפ השלוחים הצעירים, שנערך השנה בקמפוס ישיבת תומכי תמימים בלוד, הייתה עמוסה חוויות.

בשעות הצהריים נערך חידון חוויתי על ידי המרכזים וקציני הלימודים, שבחנו את החיילים על החוברת המיוחדת שנלמדה במהלך הקעמפ.

לאחר מכן יצאו החיילים למפגש הקעמפים בפארק המים שפיים, ובחזרה לשטח נערכה הצגת הצוות המיוחדת, שסיפרה את סיפורו של ר׳ פנחס טייץ, שהגיע כהרגלו לרוסיה עם חבילה מהרבי, ובתוכה התגלה באורח פלא מענה מהרבי לחסידים ברוסיה. הרבי חושב על כל שלוחי בכל מקום שהם, ודואג לכל מחסורם.

על הפקת ההצגה עמל צוות הקעמפ כולו, בבניית המערכות, בעיצוב התלבושות ובביצוע התפקידים.

בבוקר היום האחרון, לאחר תפילת שחרית אחרונה בקעמפ, נערך משפט הצוות הראוותני, במהלכו תבעו החיילים את אנשי הצוות על מעלליהם והתנהגותם במשך הקעמפ, ונשפטו בחומרה על ידי שופטי הקעמפ.

מיד לאחר מכן, נערך בזאל הבאנקעט המפואר שחתם את קעמפ השלוחים הצעירים התשעה.

הזאל היה ערוך ומוכן, מגשי פירות ודברי מאפה סודרו על השולחנות ושירי הקעמפ נוגנו ברקע.

לאחר דברי פתיחה קצרים, התיישבו החיילים לכתיבת פ״נ, בו הם מדווחים על השתתפותם בקעמפ גן ישראל ומהם ההחלטות הטובות שקיבלו בו.

טקס מיוחד של הענקת אותו ההצטיינות והפרסים למצטיינים הונחה על ידי המרכזים וקציני הלימודים, במהלכו הכתירו את חתני הקעמפ בלימוד, תפילה והתנהגות.

זמן פרידה

לקראת רגעי הסיום של הקעמפ, התעטף הקעמפ כולו באווירה מיוחדת. זמן פרידה פתאום הגיע. חלף עבר לו הקעמפ כולו.

יחד, כתף אל כתף, ישבו להם המדריכים והחיילים, כשעליהם ניצבים הגנרלים והמרכזים, ושרו את המנון הסיום.

כאגודה אחת, קם הקעמפ כולו על רגליו, מעגלים מעגלים, וזעק בקול: איך אוכל לומר שלום?

למטה כבר חיכו ההורים-שלוחי הרבי בארץ הקודש, והמתינו לבנם שי׳, לחזור למקום השליחות.

המעגלים המשיכו ברחבת הקעמפ, עיני החיילים נצנצו מדמעות, והבטיחו בזעקה: אמשיך אפעל, לא ארפה, להתגלות בכל עת אצפה!