מערכת COL | יום ט"ז אייר ה׳תשע״ה 05.05.2015

נחשף מסמך הלידה של אח הרבי ● מרתק

לאחרונה חשף הרב שלום גוטליב שיחי' השליח בעיר הולדתו של הרבי - ניקולייב, מסמך היסטורי חשוב שנמצא בספרי הקהילה ובו מצויין תאריך הלידה של אח הרבי ר' ישראל אריה לייב ז"ל ● חשיבותו של המסמך שלפנינו אינה רק בעצם גילויו, כי-אם גם שעל-ידו מתבררת באופן סופי תעלומה בת עשרות שנים סביב תאריך ושנת לידתו של ר' ישראל אריה לייב ● מערכת "ימי מלך" מגישה את הגילוי והמסמכים המצורפים בפרסום ראשון  לסיפור המלא
נחשף מסמך הלידה של אח הרבי ● מרתק
הרב לוי יצחק שניאורסון "אזרח נכבד לדורותיו". צילומי מסמך הלידה של אח הרבי



הרב מרדכי מנשה לאופר


מערכת "ימי מלך", העושה בימים אלו הכנות אחרונות לקראת סיום עריכת הכרך הראשון במהדורה החדשה העתידה לראות אור בקרוב, שמחה להגיש בזה בפרסום ראשון את מסמך רישום הלידה של אח הרבי, הותיק-וחסיד עוסק בצרכי-צבור רב פעלים וכו' ישראל אריה לייב ז"ל.

המסמך נחשף על-ידי הרב שלום שי' גוטליב שליח הרבי בעיר-המלך, עיר הולדתו של הרבי, ניקולייב, בעקבות פניית המערכת אליו על-מנת שינסה לאתר את המסמך, ואכן הרב גוטליב טרח ופינה מזמנו והתוצאה – לפנינו.

[מצו"ב תצלום המסמך]

*   *    *

מקורו של הרישום הינו ספר הרישום של הקהילה היהודית בניקולייב והסביבה. באותם שנים היה נהוג כי לכל קהילה יהודית ברוסיה ישנם ספרי רישום מיוחדים לכל תחום מחיי הקהילה, כגון לידות, נישואין וכדומה. הספרים הללו היו נרשמים לפי לוח-השנה האזרחי ולכל שנה היה ספר רישום נפרד. בסיום כל שנה אזרחית היו ראשי הקהילה היהודית ומושל המחוז חותמים על ספרי הרישום ואלו נחשבו כחוקיים כלפי השלטונות לכל דבר וענין.

כיום, יותר מתמיד, יש לספרי הרישום הללו חשיבות גדולה. רבבות-רבבות יהודים עלו מרוסיה מאז פתיחת מסך הברזל ועד היום. לא כולם יכלו לשמור על מסמכיהם האישיים, מה גם שבשנות הזעם היתה סכנה גדולה ליהודי רוסיה להצהיר בגלוי על יהדותם, כיצד יוכלו אלו להוכיח את עובדת יהדותם?

את התשובה לשאלה זו נותנים ספרי הרישום האמורים, בהם ניתן לחזור מספר דורות אחורה ולעיין בשמות אבות המשפחה ובפרטיהם שנרשמו טרם התגברות שלטונות הרשע. ספרי רישום אלו מהווים, למעשה, עד היום הזה מסמך מקורי אותנטי המאשר את יהדותם של הרשומים.

מאותו ספר רישום נחשף בשנים האחרונות (כפר חב"ד גליון 900) גם רישום לידתו של הרבי והכנסתו בבריתו של אברהם אבינו.

*   *    *

הפרטים כפי שנרשמו במסמך שלפנינו:

מין ושם הנולד:

בן, ישראל.

עיסוקו של האב, שם האם והאם:

האב איש נכבד לדורותיו, לוי בן זלמן שניאורסאן.

האם חנה.

הלידה והברית – תאריך עברי:

נולד 21 אייר, נימול 4 סיון.

התאריך האזרחי:

נולד 3 במאי, נימול 15 במאי.

המוהל: מ. ד. ראבין.

*   *    *

להלן ציוני-דרך קצרים בתולדות חייו של ר' ישראל אריה לייב. מסכת ימי חייו בשלימותה, עם מראי-המקומות ומקורות הדברים, תוצג בספר שיצא-לאור בקרוב אי"ה.

ביום רביעי כ"א אייר תרס"ו נולד בניקולייב בנם השלישי של רבי לוי יצחק והרבנית חנה. כאשר הוכנס בבריתו של אברהם-אבינו, ביום שני ד' סיון, נקרא שמו בישראל: ישראל אריה לייב.

כבר מילדותו ניכרו בישראל אריה לייב, או כפי שכונה "לייבל", כשרונות נדירים במינם. מטבעו היה חריף ועמקן, בעל ראש גאוני וזכרון נפלא.

עדות ראשונה על ילדותו, מתקופת היותו בגיל חמש בערך, נרשמה על-ידי הרב ר' נחום גורלניק במכתבו למערכת "ימי מלך". ר' נחום ביקר בביתו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב בחורף של שנת תער"ב ושם לב למראה מוזר ביותר:

"למולי, מצידו השני של השולחן, עמד על הכסא ילד קטן - כפי ששיערתי אז הוא היה בגיל חמש או פחות מזה כשראשו בין זרועותיו, רכון מעל לאיזה ספר. כשנכנסתי לחדר, וכל משך שהותי שם, וגם באותם רגעים שעמדתי להיפרד מהם - לא שם לבו אלי כלל, כלומר: לא הגביה עיניו מהספר ולא הביט עלי.

פניתי אל הרב בתמיהה: מעולם לא ראיתי מין 'משחק' מוזר כזה אצל ילד קטנטן. במה הוא עסוק שם ליד השולחן?

"משחק אתה אומר?" השיב לי הרב בנימה רצינית "זה כלל לא משחק!" הוא ניגש לילד הוציא מידיו את המשניות. פנה אליו ושאל: במה התעמקת ככה? הילד השיב מיד בשפה ברורה ובקול נעים כאשר הוא מפרט את תוכן המשנה בה היה עסוק. אודה ולא אבוש: עמדתי נדהם ופעור פה והתנצלתי בפני הרב: אכן כשהדבר ברור לא משחק, הוא מהווה פלא כפל-כפליים!".

הסבא רבי ברוך שניאור שביקר ביקטרינוסלב בשנת תרע"ה ראה את נכדו - ילד הפלא בן השמונה, והשתומם. כשנסע, איפוא, לרבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע סיפר לו על התופעה:

"אמרתי לו שיש בן קטן לבני לויק שי', שהוא על-דרך [=מעין] עילוי שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב...".

בתקופה מאוחרת יותר, התגורר ביחד עם אחיו הגדול, כ"ק אדמו"ר, בחדר שכור בלנינגרד בסמיכות מקום לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. שם זכה לקירובים מיוחדים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מדי פעם אכל על שולחנו ופעמים השתתף גם בהתוועדויות של הרבי מוהריי"צ באותם ימים. הוא התחבב גם על החסידים שהיו סובבים אותו ומתנגחים אתו בדברי הלכה וחסידות.


ר' לייבל המשיך להתגורר בלניגרד גם לאחר שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את רוסיה ובשנת תר"ץ כאשר גברו הגזירות ברוסיה וכל מי שלא צעד ברוח הזרם נידון למאסרים והגליות, החליט ר' לייבל לעזוב את ברית המועצות מפחד המשטר. הוא עזב את רוסיה תחת שם בדוי.

מרוסיה הגיע ר' לייבל לברלין, שם שהו כ"ק אדמו"ר והרבנית ע"ה, ואף נרשם ללימודים אקדמאיים, כשהאח הגדול משתדל לסייע לו בכל המצטרך.

בשנת תרצ"ג, כאשר עזב הרבי את ברלין, נותר אחיו ר' לייבל בבירת גרמניה והחל לסבול מתהפוכות השלטון הנאצי שהניחו את כפם על יהודים בכלל, אזרחי חוץ בפרט ותושבי רוסיה במיוחד. בדרך לא דרך הצליח ר' לייבל בשנת תרצ"ד לעזוב את גרמניה הנאצית ושם פניו לארץ הקודש.

בשלהי קיץ תרצ"ט הקים בית בישראל עם מרת גיניא ע"ה. בשנת תש"ה (בכ' מרחשון) נולדה לזוג בתם היחידה - דליה תחי'.

בשנת תש"י חודשים ספורים לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נסע ר' לייבל עם משפחתו להשתלמות בליווערפול, אנגליה.

בחודש אייר תשי"ב בעיצומה של פעילות נמרצת הוא קיבל התקף לב קשה ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע ימים, בבוקרו של יום חמישי י"ג אייר, נפטר בדמי ימיו, ימים ספורים קודם יום הולדתו ה-46.

על-פי בקשת אחיו, כ"ק אדמו"ר, הועלה ארונו לארץ-הקודש ומנוחתו-כבוד בעיר-הקודש צפת תבנה-ותכונן.

***

חשיבותו של המסמך שלפנינו אינה רק בעצם גילויו, כי-אם גם שעל-ידו מתבררת באופן סופי תעלומה בת עשרות שנים סביב תאריך ושנת לידתו של ר' ישראל אריה לייב.

להלן נציג את המידע שהיה עד עתה על תאריך הלידה.

במהדורה הראשונה של הספר "ימי מלך" (קה"ת, תשמ"ט) נכתב כי ר' לייבל נולד בשנת תרס"ה, זאת על-פי השערת כמה מזקני החסידים שהכירוהו. מעניין לציין כי חברו הטוב עוד מילדותו של ר' לייבל, נולד אכן בשנת תרס"ה.

על כך כתב לנו הרב נחום גורלניק: "לדעתי השנה תרס"ה . . כשנת הולדת ר' ישראל אריה ליב ז"ל . . לא נכונה . . יכול אני להעיד שראיתי את לייבעלע בבית אביו הרב בשנת תער"ב, והיה אז לכל היותר ילד כבן חמש ואולי עוד יותר קטן".

בכמה מקומות צויינה שנת תרס"ט כשנת לידתו והתאריך בחודש: (ג') ט"ז סיון. (ראה "פתח דבר" ל'קונטרס י"ג אייר תנש"א' וב"שלשלת היחס" שבתחילת לוח "היום יום" מהדורת תשנ"ג), זאת לפי עדותה של זוגתו מרת גיניא ע"ה שציינה את התאריך 23 במאי 1909 (התאריכים ג' או ט"ז תלויים בחישוב לפי הלוח הגרגוריאני, או היוליאני – שנהג ברוסיה באותה תקופה).

(בהקשר זה מעניין לציין את העובדה הבאה: ב"פתח דבר" לקונטרס י"ג אייר תש"נ [ראה צילום] לא ציינו העורכים את תאריך הלידה של ריא"ל ורק כתבו את שנת תרס"ה כשנת הודלתו לצד סימן שאלה והשאירו מקום ריק להשלמת התאריך, ובצד הוסיפו סימן שאלה וחצי עיגול והכניסו להגהה. הרבי העביר קו על כל השורה וציין בתחתית את תאריך הפטירה "יום ג, יג אייר").

מפנה חשוב בענין זה התרחש עם התגלות רשימותיו המיוחדות של סבו של הרבי, הרה"ח ר' ברוך שניאור שניאורסאהן ע"ה. באחד מיומניו הוא מספר ('רשימות הרב"ש' עמ' סח, הובא לעיל בחלקו) כי בביקורו אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע סיפר לו בהתפעלות על נכדו, ו"כבוד-קדושתו שאל ממני כמה שנים יש לו, אמרתי שבעזרת-השם-יתברך יהי' לו קודם חג השבועות הבא-עלינו-לטובה ט' שנים".

הסיפור אירע בשבת-פרשת מקץ תרע"ה, ונמצא שלפי תשובת הסבא ר' לייבל נולד "קודם חג השבועות" של שנת תרס"ו.

ואכן ברישומיו של ר' לייבל בהירשמו לאוניברסיטה באנגליה מופיע התאריך 23 במאי 1906, כלומר: לא תרס"ט אלא תרס"ו.

אולם, למרות ששנת הלידה התבררה, התאריך נותר עלום (השערות שונות הועלו בנידון). במסמך שלפנינו
מגיעה התעלומה לקיצה: כ"א אייר תרס"ו. זהו תאריך הולדתו של ר' לייבל (יש לציין שבאותן שנים נהג ברוסיה הלוח היוליאני, שלפיו התאריך הלועזי הוא 3 (ולא 23) במאי 1906).


לספקנים שבינינו נציין עובדה נוספת: כידוע, תאריך הולדתו של הרבי במסמכים הרשמיים אינו י"א ניסן תרס"ב, כי אם תאריך המוקדם ממנו בכשבע שנים, כך בכל תעודותיו של הרבי.

המסמך הרשמי היחידי בו מופיע התאריך י"א ניסן תרס"ב הם ספרי הרישום, מתוכם נתגלה עתה תאריך הולדתו של אח הרבי.

*   *    *
בהזדמנות זו אנו פונים בבקשתנו אל ציבור החסידים אשר כבודו של הרבי יקר בעיניו, כי כל מי שיש בידו חומר נוסף שעדיין לא התפרסם, או שיתכן ולא הגיע לידי המערכת, על תולדות חייו של הרבי בעיקר מתקופת שהותו ברוסיה (תרס"ב – תרפ"ח): מסמכים על הרבי ואבות משפחתו, קשרים והתכתבויות של הרבי עם מכריו מתקופה זו, זכרונות חסידים שזכו לפגוש ולהכיר את הרבי שעדיין לא פורסמו, וכיו"ב, יואילו נא ונא לשלחם למערכת "ימי מלך" על-מנת שנוכל להכניסם בספר שיצא-לאור בקרוב אי"ה, ולזכות בהם את הרבים.

הכינו והביאו לדפוס: משה לוי יצחק וישראל אריה לייב לאופר.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.