במשרד האוצר מכינים חבילת מיסוי משולשת על דיור, שאמורה להקטין את הביקושים הגדולים לרכישת דירות, שהביאו לעלייה הדסטית במחירי הדיור. איך עושים זאת, מבלי לבנות ולו דירה אחת? על ידי שלושה צעדי מיסוי.

מס על שכר דירה - מהשקל הראשון

הראשון - הטלת מס על שכר דירה מהשקל הראשון. היום יש מס על שכר דירה רק מגובה שכר דירה של 5,000 שקל ויותר. באוצר מתכוונים להטיל את המס הזה על כל שכר דירה, לא משנה באיזה גובה. האם רשות המסים יודעת בכלל לגבות מס כזה? (להגיע לכל יחידות הדיור, ולמשכירים) שאלה טובה. באוצר טוענים שכן.

הגדלת מס רכישה על דירה שנייה

השני - להגדיל את המס שמוטל על משקיעים שקונים שתי דירות או יותר (כלומר, להעלות את שיעורי מס רכישה עד לשיעור של % 15)

מס שבח - רבע מעליית הערך, וגם על משפרי דיור

השלישי, והקשה מכולם - לחייב את כל רוכשי הדירות לשלם מס של 25% על עליית הערך של הדירה בזמן שהם מוכרים אותה. למס הזה קוראים מס שבח, והיום כמעט כל מי שרוכש דירת מגורים יחידה פטורים מתשלום המס הזה. (כלומר, משפחות צעירות או משפרי דיור אנשים שמוכרים את הדירה שלהם ועוברים לדירה גדולה יותר). באוצר טוענים שהמצב הקיים גורם לאנשים לקנות דירות במקום להשקיע בבורסה (בגלל פערי מיסוי) ולכן רוצים לבטל את הפטור ולחייב את כולם להטיל את המס הזה.

למשל, אם אתם זוג צעיר שקנה דירה במיליון שקל, ובינתיים הערך שלה עלה ל-1.3 מיליון שקל, אם תמכרו את הדירה תמצאו את עצמכם משלמים מס של 75 אלף שקל שפשוט לא היה שם קודם.

משימת הורדת מחירי הדיור היא חשובה, אך השאלה היא האם הדרך לשם באמצעות הטלת מיסים כבדים תשיג את המטרה. מה שבטוח – קופת האוצר תרוויח, והאזרחים פחות. האם זה הפתרון למשבר הדיור? ספק גדול.