שאלה: מדוע בברכת 'מעין שלוש' אין מוסיפים מאומה לכבוד חנוכה ופורים?

תשובה: חז"ל תיקנו להוסיף בחנוכה ובפורים בברכות ההודיה, שהן: 'מודים' (בשמונה-עשרה) ו'נודה לך' (הברכה השנייה של ברכת המזון), את תפילות 'ועל הניסים', שבהן הודיה לה' על ניסי הצלת עם ישראל, שעליהם נקבעו החגים האלה. הוספה זו דינה קל מזה של הזכרת שבת וחגים, מכיוון שמי ששכח אותה יכול לאומרה רק כל עוד לא אמר את שם ה' של סיום הברכה, ואם כבר אמר זאת – אינו חוזר.

אולם בברכת 'מעין שלוש', שמברכים אותה אחר אכילת אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל ('על המחיה', 'על הגפן', או 'על העץ'), ומזכירים בה את קדושת היום בשבת, בראש חודש ובכל החגים – לא תיקנו להזכיר בה את חנוכה ופורים.

בטעם הדבר כתבו הראשונים, שאפילו הזכרת 'ועל הניסים' בברכת המזון אינה אלא מנהג, אבל ב'מעין שלוש' אין מקום לזה, מכיוון שאין הודיה בברכה זו. ואף שנהוג להוסיף לפני החתימה "ונודה לך על הארץ ועל המחיה" וכדומה, הרי זה רק כדי שתהיה "מעין חתימה סמוך לחתימה", ואם מפסיק בין קטע זה לחתימה, שוב אין זה "סמוך לחתימה".

ובכל-זאת, מי שהזכיר את חנוכה ופורים בברכת 'מעין שלוש', הן במקום הקבוע להזכרת החגים הן בסמוך לחתימה, יצא ידי חובתו בדיעבד ואינו צריך לחזור.

מקורות: שבת כד,א. ירושלמי ברכות פ"ו סה"א. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סי' ע. שו"ע או"ח סי' רח סי"ב, ונו"כ. שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' לו, וש"נ.