בשבת האחרונה, פרשת זכור, מלאו 46 שנה ליסוד שכונת נחלת הר חב"ד, ובבית הכנסת נערכה התוועדות חסידית עם המד"א הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.

במהלך ההתוועדות נחשפו סיפורים מרתקים ומעניינים על יסוד נחלת הר חב"ד. מסתבר כי זמן מה לאחר הקמת שיכון חב"ד בלוד, נפטר הרב האשכנזי של העיר, ועסקני חב"ד ביקשו למנות את הרב ירוסלבסקי לרב העיר לוד, וכתבו לרבי כי יש בכוחם למינוי הרב ירוסלבסקי בעיריית לוד. המענה מהרבי היה ברור: "הרי הוא (הרב ירוסלבסקי) הרב של נחל'ה".

לא רבים יודעים אבל לפני שחסידי חב"ד השתכנו בנחל'ה, השכונה כבר עמדה על תילה. משרד הקליטה בנה 400 יח"ד עבור עולים חדשים מארגנטינה, אך המקומיים הוותיקים בקריית מלאכי לא רצו את העולים החדשים מארגנטינה וסיכלו את הגעתם לקרייה מלאכי, וכך עמדו להם 400 יח"ד ריקות.

הרב בנימין גורודצקי, בא כוחו של הרבי באירופה צפון אפריקה וארה"ק, חיפש להקים את שכונת חב"ד בערים שונות, בעיר יבנה, ועוד, וכך שמע גם על 400 יח"ד הריקות הממתינות לעולים חדשים.

חב"ד פעלה לשכנע את משרד הקליטה כי במקום יתגוררו עולים חדשים מגרוזיה. גורמים במשרד הקליטה התנגדו, והרבי ביקש לקיים פגישה אצל שז"ר בנושא. המסר מהרבי היה, ששז"ר יבהיר לשר הקליטה דאז יגאל אלון שבאם העולים מגרוזיה לא יקבלו את הרשות להתגורר בשכונה החדשה שבקריית מלאכי, העולים החדשים לא יגיעו כלל לישראל.

האיום עשה את שלו, ו-30 עולים חדשים מגרוזיה שוכנו בדירות החדשות, כשאליהם נוספו 10 משפחות חב"דיות, אך כאן רק החלה הבעיה. 40 משפחות בלבד שוכנו, ועדיין עמדו 360 יח"ד ריקות. שערי גרוזיה ננעלו, העלייה נפסקה, והיה חשש שמשרד הקליטה ישכן בהם עולים חדשים ממדינות שונות, וצביון השכונה יהרס.

עסקני חב"ד הצליחו לשכנע את משרד הקליטה לשכן בדירות הריקות עולים חדשים זמניים בלבד, וכך, בהשגחה פרטית, כעבור שנתיים, בשנת תשל"א הגיעה העלייה הגדולה מטשקנט, והשכונה אוכלסה כולם בחסידי חב"ד.

ולסיום, היו גורמים שונים ששיכנעו את החסידים שעלו מטשקנט להתיישב בכפר חב"ד שהיתה גם אז ישוב צעיר יחסית, ולא להדרים לקריית מלאכי. השמועות הגיעו לרבי ובמכתב חריף לרב שניאור זלמן גורליק ע"ה מד"א דכפר חב"ד כתב הרבי: "מי שנלחם בנחל'ה נלחם ב-770"...