מערכת COL | יום ו' אדר ה׳תשע״ה 25.02.2015

הולכים לבחירות: קורס "פרשת דרכים" של מכון JLI

הנה לכם דילמה מהחיים: עמוד פייסבוק מגייס תרומות לעזרה לניצולי אסון טבע באפריקה, וקבצן בצומת מקיש על חלון רכבכם. למי תתרמו? ● לקראת פתיחת קורס "פרשת דרכים" של מכון JLI המתמקד בסוגיות של אתיקה לאור היהדות, ישבנו לשיחה עם הרב שמואל רסקין, מצוות העריכה של הקורס ● אז למי בעצם שייכת התורה ואיך פותרים את הקונפליקטים? רשמנו והחכמנו
הולכים לבחירות: קורס
"פרשת דרכים" – קורס חדש מבית JLI יועבר במוקדים נבחרים ברחבי הארץ. כחלק מההיערכות לקראת פתיחת הקורס, נערכה כתבה מיוחדת לפרסום בעיתונות הכללית במסגרת קמפיין השיווק שמנוהל ע"י משרד פרסום ישראלי.

הרב רסקין, מה זה בעצם פרשת דרכים?

זהו קורס חדש מבית JLI - מכון רוהר ללימודי יהדות, העוסק בניתוח דילמות מוסריות מחיי היום יום של כל אחד מאיתנו. במשך 6 שיעורים אנו דנים בסיטואציות מתחומים כמו פרטיות, יחסי הורים וילדים, הגינות, עמידה בהתחייבויות ועוד, לומדים את התייחסות התורה לדילמות ובעיקר מקבלים כלים להסתכל על מקרים רבים מזווית ראייה אחרת.

תן לנו דוגמה לסיטואציה אמיתית שמנתחים בקורס?

באחד המפגשים אנו מנתחים מקרה של אדם שהתאלמן והתחתן בשנית. לאשתו השנייה לא התאימה הנוכחות של בתו מאשתו הראשונה בבית, והיא אילצה אותו להתנתק ממנה. בלית ברירה הילדה עזבה את הבית, התגלגלה בין בתי יתומים ומוסדות שונים וחוותה ילדות ונערות קשה. עברו השנים, והאישה השנייה זרקה גם את הבעל המסכן מהבית... כעת הוא מוצא את עצמו ממש כמו בתו - זרוק בהוסטל שכוח אל, בודד וערירי ומצפה שמישהו יבוא לבקר אותו. הוא מרים טלפון לבתו שהתבגרה בינתיים ומבקש ממנה שתבוא להיות לצדו. אותה הילדה שעברה חוויות נוראיות בגלל הבחירות שלו, אביה, כעת צריכה לדעת האם היא עדיין מחויבת בכבודו מדין "כבד את אביך ואת אמך" או שמא היא פטורה מכך.

יחסי הורים וילדים יוצרים המון קונפליקטים לא פשוטים - ואלה לא מקרים מופרכים אלא סיטואציות אמיתיות שמתרחשות סביבנו ומעמידות את המעורבים בהם בפני בחירות קשות. כך למשל ילדים שאביהם חולה ותוהים האם הם יכולים (או חייבים) להאכיל אותו בכפייה. אלה ילדים שמאוד רוצים לכבד ולהועיל לאביהם, אבל לך תדע מה נקרא לכבד אותו באמת? גם סוגיית ההקשבה להורים עולה בשיעור הזה: האם הנני מחויב להקשיב לאבי כאשר הוא אומר לי "בחר בעבודה הזו ולא באחרת" או "העדף ללמוד במכללה פלונית ולא באחרת"?

ואלה רק טעימות מנושא אחד. אליו מצטרפים כאמור תחומים נוספים, כמו סוגיית הפרטיות שעלתה מאוד למודעות בשנים האחרונות. באחד השיעורים אנו דנים בהצבת מצלמה נסתרת בבית כאשר אנו עוזבים אותו ומשאירים את הילדים עם בייבי-סיטר. אנו למעשה עוקבים אחריה - האם זה מותר או אסור?

אבל איך התורה, שנכתבה לפני שנים רבות, יכולה להתייחס לדברים שנולדו רק בתקופתנו, כמו מצלמה נסתרת או קמפיין למימון המונים?

התורה היא תורת חיים. היא לא ספר עתיק אלא חיבור חי ודינאמי, שלא מפסיק לצמוח ולהתפתח. בפסוק כתוב "תורה ציווה לנו משה" - התורה ניתנה לפני 3,300 שנה לכל אחד מאתנו, ומאז, כל יהודי בכל דור עסק בתורה ומצא בה את ההשלכות הרלוונטיות לחייו הוא. לשם כך ניתנה לנו התורה - כדי שנלמד אותה, נעסוק בה ונמצא בה את מה שרלוונטי לחיינו. - כך בכדי שנלמד אותה ונמצא בה את הרלוונטיות לחיינו. זו המשמעות של דברי המשנה "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים..." וכן הלאה.

ה"מסירה" של התורה הלאה מתחלקת כמובן לשניים: יש את הפן ההלכתי המעשי - קביעת ההלכות למעשה מסורה בידיהם של מורי ההוראה שהוסמכו לפסוק דינים. וישנה הרמה העיונית הפילוסופית - זו לגמרי בידיו של כל יהודי ויהודי. כל אחד יכול ואף חייב - ללמוד ולהעמיק בתורה. זו בעצם המשמעות האמיתית של לימוד תורה: לימוד תורה אף פעם לא היה עיון בטקסטים עתיקים, אלא דיון חי עם מסמך רלוונטי לכל דור ודור. ואנחנו ב-JLI מאמינים שכל יהודי צריך למצוא את הנקודה שבה התורה נוגעת בו ומתייחסת לבעיות שלו.

אם להתייחס ספציפית לשאלה על המצלמה הנסתרת, הרי שמדובר כאן על סוגיה יהודית פר-אקסלנס. נושא הפרטיות הומצא על ידי היהדות ולא קיים בתורות אחרות. בהלכה ישנה הגדרה של "היזק ראייה" - היחס לפגיעה כזו שנעשתה אך ורק באמצעות העיניים הוא כאל נזק ממשי שניתן לתבוע בגינו בבית משפט. השלכה מעשית - לא מוסרית תיאורטית.

אני חושב שניתן להגדיר את זה כך: התורה מניחה לנו עקרונות - משפטיים, הלכתיים, מוסריים - ואנחנו צריכים ללמוד ולהעמיק כדי להבין ממה ניתן להשליך על החיים שלנו כאן ועכשיו. ולצורך כך אנחנו בפירוש מקיימים דיון ואפילו מתווכחים לא מעט. אחד המרצים במכון אמר פעם דבר מעניין: "מהו שיעור טוב מבחינתי? זהו שיעור שבו הצלחנו להגיע לחוסר הסכמה..." אם נביט על עולם התורה התוסס המתקיים בישיבות - הרי זה בדיוק מה שעושים שם: פותחים ספר, מעלים סוגיה ומתחילים להתווכח ולדון בה. לא קוראים אותה ואומרים "זהו, זה מה שכתוב", אדרבה - מתפלפלים, מתכתשים, בוחנים את כל האפשרויות, מעלים רעיונות. ככה זה עובד וזה מה שקורה גם בקורס שלנו.

ברמה ההלכתית המעשית כמובן שבשורה התחתונה צריך לבצע את מה שנפסק להלכה, אבל ברמה העיונית - אוי לו לאדם אם יקבל את שולחן ערוך כ"סוף פסוק".

אז בעצם, מדובר בשיעור קלאסי שעוסק בנושאי מוסר?

האמת היא שקשה לי להגדיר את הקורס הזה כשיעור (או סדרת שיעורים). אלה קבוצות דיון שמתבססות על שאלות מהחיים שלנו - שלך ושלי. אני לא רואה את עצמי כ"מרצה" בקורס אלא יותר כ"מנחה": תחילה אני מציג בפני ה"מליאה" את כל הצדדים והגישות של גדולי הפוסקים במשך הדורות לסוגיה המדוברת (וכאמור - למידה והשלכה מהעקרונות שהם הציבו למציאות הנוכחית), ולאחר מכן אנו מלבנים את הנושא יחד.

בסיום המפגש אנו מתייחסים לעקרונות ההלכתיים וגם עליהם מתפתח דיון ער. ובמילים פשוטות - הכי לא שיעור קלאסי...

למי מיועד הקורס?

"פרשת דרכים" מיועד לכל יהודי שוחר ידע.

כפי שכבר ציינתי, התפיסה של מכון JLI היא שהתורה לא שייכת לאף מגזר בעם היהודי ולאף קבוצת שיוך. התורה שייכת לכל יהודי, וכל יהודי יכול ללמוד אותה ולחדש בה. זו המטרה - לראות את עצמך בתורה וכך להתחבר אליה. הרי מה זה יהודי בעצם? יהודי זה אדם שיושב ולומד. ולומד. ולומד...
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.