נדיב חרדי החפץ בעילום שמו, העניק אתמול, (שני) באמצעות בא כוחו, עו"ד מרדכי ציבין, מענק כספי ע"ס 20,000 ש"ח לאלמנת השוטר הדרוזי, זידאן סייף, שנהרג בעת הגן בגופו מפני המחבלים הרוצחים, בטבח בבית הכנסת 'בני תורה', בשכונת הר נוף.

הנדיב הצהיר כי אם ח"ו יהיו פיגועים נוספים, הוא יעניק פרסים כספיים למצילי חיים. יהודי נדיב זה היה מראשוני התורמים לבית הכנסת חב"ד במרינה רושצ'ה, במוסקבה.

אלמנת השוטר אמרה: "אני מאוד מאוד מודה לתורם. ראשי העדה הדרוזית והמשפחה רוצים לפגוש אותו ולהגיד לו תודה. חבל שהוא לא מגלה את השם שלו  וגם עורך דינו מרדכי ציבין לא מגלה את השם שלו. אני סטודנטית, אין לי מקורות הכנסה ואת כל הפרנסה היה מביא בעלי זידאן ז״ל. הוא רצה שאני אלמד. אני מאוד התרגשתי, לא רק מהסכום אלא גם מהמחשבה של האיש הצדיק הזה שעשה כזה דבר טוב. זה מוכיח עוד פעם על הקשר העמוק בין העדה הדרוזית לעם היהודי והדם של בעלי מוכיח עוד יותר כמה אנחנו קשורים למדינה. אני מקווה שאם שיהיו עוד אנשים שיעצרו מעשי טרור כמו בעלי ז״ל אני מקווה שגם הם יקבלו פרס."

אביה של האלמנה, אחמד טרודי, מסר: "התרומה גרמה התרגשות גדולה לאלמנה למשפחה ולהמון אנשים מקרב העדה. אין לי את המילים בשביל להגיד תודה מרוב התרגשות. זה יעזור לבת שלי מבחינה כלכלית, שהיא מאוד צריכה, וזה גם נותן לנו תמיכה נפשית. האיש הנפלא שנתן את הכסף גורם עוד יותר להרגיש שאנחנו עם אחד ושמעשה הגבורה והחיים של זידאן הלכו למשהו הכי חשוב שיש בעולם, להציל חיי בני אדם. זה נותן לנו מעט נחמה."

עוד הוסיף כי "אנחנו נעשה הכל בשביל לגלות מי נתן את הכסף, משום  שראשי העדה רוצים להודות לו אישית. אני דואג מאוד מאיפה יהיה לבת שלי האלמנה כסף בשביל לחיות. עכשיו החיים ממשיכים, כולם ישכחו שזידאן מסר את נפשו להציל יהודים והבת שלי תצטרך כסף בשביל לחיות, ואני לא יודע מאיפה יהיה לה. כך היא תהיה פעמיים מסכנה".

אביו של השוטר הדרוזי, אמר: "אחי, ריאד סייף ז״ל, דודו של בני, נהרג במלחמת לבנון הראשונה. הוא היה לוחם בגדוד 299 חטיבה 300 בצפון. זה יפה שהמון יהודים באו ללוויה אבל מהר מאוד כולם ישכחו ואלמנה תשאר מסכנה. אני אח שכול והפכתי עכשיו להיות אבא שכול".

ציבין, תרם אף הוא סכום צנוע והסביר: "לאחר שהכרתי מקרוב את המשפחה, התרשמתי מאוד מאיכויותיה ומתרומתם הגדולה לבטחון ישראל כמשפחה ששכלה אחד מבניה והאחר נפצע ונותר נכה. בנוסף ראיתי את מצוקתה של האלמנה אשר מטה לחמה נשבר, אך טבעי הוא שגם אני אתרום "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא". אמר ציבין.