משה בן-חיים

הרב שמעון גופין משפיע ורב ביהכנ"ס לצעירים, "הרוח החיה" בביהכנ"ס גבעת ליובאוויטש, הסמוך לבניין 770 בכפר חב"ד. כשרואים את תהליך הקמת ביהכנ"ס, אי אפשר שלא להתפעל. בתוך למעלה משנה, בתחילה בלי תקציב, בלי ריהוט, ועם הרבה אמונה, קם והפך 'בית כנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש' לעובדה מוגמרת, ועם 'חיות' חסידית מיוחדת. בית הכנסת פועל קרוב לשנה, בניהול הגבאים ר' מענדי ליפסקר ור' יוסי גולדברגר.





כשכולם מתכוננים לחג זה בקניית ד' מינים, וזה בחיזוק 'הסכך', בשיחת חג מיוחדת ל-COL מסביר הרב גופין כיצד יש להתכונן גם מבחינה 'פנימית' לחג.

"זמן שמחתינו". כיצד צריך לשמוח? או: דרכים להגיע לשמחה אמיתית.

הרבי מביא את מאמר חז"ל על הפסוק "שובע שמחות – שבע שמחות" ומבאר כי ליהודי יש שבע סיבות שבעצם הן שבע דרגות לשמוח. ומבאר כי הדרגה הנעלית ביותר בשמחה היא ב"זמן שמחתנו". כי במועד זה, ישנו הקיבוץ של השמחה של יהודי, המקיים מצווה שעניינה שמחה בזמן שמחתנו – מכלול הסיבות הללו נותן ליהודי מרץ וחיות לשמחה בלתי מוגבלת. בפרט שמצות השמחה התלויה במידה רבה בריקוד ברגליים, היא שווה אצל כל עם ישראל כאחד, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך", לכן האחדות שהיא מביאה אצל בני ישראל, גורמת לשמחה נעלית במיוחד.


התוועדות בבית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש

כיצד יש להתכונן לחג הסוכות, ולשמחת תורה?

על הפסוק "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו" – מבואר כי כל העניינים שבראש השנה ויום כיפור הם "בכסה" – מוסתרים ומכוסים, הם מתגלים "ליום חגינו" – בחג הסוכות הם מתגלים. ובשפה פשוטה, כשם שכל עם ישראל מתכוננים ל'ימים הנוראים' ואין איש שאינו מתרגש במעמד כזה או אחר במהלכם, אם זה בתקיעת שופר, או בתפילת "כל נדרי" או בנעילה, בודאי שאנו כחסידים, שיודעים את המשמעות של הקשר הפנימי והאבהי בין הקב"ה לעם ישראל המתגלה בימים הנוראים.מובן, כי בשעה שאותם עניינים מתגלים בסוכה, במצוות החג ובשמחת תורה – עלינו להתכונן ולהתרגש לקראת המועדים הללו. ברור, כי לשם כך אנו נדרשים ללמוד מאמרי חסידות ולעמוד על המשמעות המסוגלת והמיוחדת של חג הסוכות, להשתתף בהתוועדויות, לצאת למבצעים בימי החג ובעיקר לרקוד ולשמוח, על ש"אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו – שחסידים אנחנו".

כיליד כפר חב"ד, הנך זוכר בוודאי את ההתלהבות של החסידים בפעילויות המבצעים הק' של הרבי, ובמיוחד בחוה"מ סוכות. היום יש התלהבות דומה בקרב הצעירים?

ראשית זכורים אצלי לטובה כל הפעילויות של מבצעים שהיו יוצאים במהלך השנה. המוקד היה בכפר, ממנו היו יוצאים אנ"ש לכל הארץ ובמיוחד לבסיסי צבא.


ר' מנדל פוטרפס ור' שלמה מיידנצי'ק ב"מבצע לולב" (ארכיון COL)

היום בעקבות 'פעילי חב"ד' אנו זוכים להתעוררות מחודשת אצל האברכים ובמיוחד הצעירים, שבהם יוצאים למבצעים, לביקורי בית, ולשאר הפעילויות. וכאן באמת המקום לברך את אלו שהתגייסו בפועל ומשתתפים במערך הפעילויות ולקרוא לאלו שעדיין לא משתתפים להצטרף וליטול חלק בפעילות המבורכת.

אלו שראו ואלו שלא: בשמחת תורה אצל הרבי, השמחה היתה "שיא השיאים". מה אומרים לאלו שמתגעגעים כפשוטו, ורוצים להרגיש כך גם היום?

ראשית, גם אלו שראו מתגעגעים לכל המעמדים המיוחדים בחודש השביעי המשובע במועדות ובימים טובים. ואולם, חושבני שגם כיום ניתן להשתתף ב'הקפות' אצל הרבי. כידוע אחת הדרכים בהתקשרות היא 'ציור פני הרב', ואם כל אחד יצייר בעיני רוחו שהוא עכשיו עומד לדי הרבי ורוקד – בודאי שהוא יחוש ולו במעט את הרגעים הנפלאים במחיצת הרבי. ויוסיף לרקוד ולשמוח.


הרב שמעון גופין נושא ספסלים חדשים בשלבי הקמת בית הכנסת

כרב "ביהכנ"ס לצעירים", מה דעתכם על התופעה שפותחים בתי כנסת חדשים, לעיתים גם בסמוך לביכנ"ס וותיק קיים?

הדבר מבורך ביותר. ב"ה רואים כיצד מתפתחות קהילות חדשות, ואברכים נוספים לוקחים על עצמם אחריות ובעצמם נעשים 'שלוחים' בתוך קהילות אנ"ש. ופשוט רואים את ברכת הרבי בכל צעד. יבורכו כולם מן השמים.