מערכת COL | יום א' אלול ה׳תשע״ד 27.08.2014

הרגעים המיוחדים של השלוחים הצעירים ● גלריית ענק

במשך אחד עשר יום, התקבצו להם ילדי השלוחים מארץ הקודש ומרחבי תבל, למחנה-קיץ מיוחד וייחודי, שנערך בקמפוס המרווח של אולפנת 'נריה' בדימונה, ע"י צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב ● סיקור מלא וגלריית תמונות לסיפור המלא
הרגעים המיוחדים של השלוחים הצעירים ● גלריית ענק
צילום: שלום מרכוס

אשרינו!

יום שני, ט"ו באב, לא היה יום שגרתי בדימונה. בינות לשווקים הרועשים, לצד דוכני המזון והסידקית, נסעה לה שיירה מיוחדת, כשפניה מכוונות לעבר הקמפוס של הקעמפ. הראשון מצפון, האחרון מהדרום, ובתווך – חבריהם מרחבי תבל. בעיקול הרחוב פגשו הם בחבריהם שהגיעו בהסעה שיצאה מהמעוז – כפר חב"ד, ובהמשך הצטלבו דרכיהם עם ההסעה שהובילה את הנוסעים ברכבת.

למרות המרחק, בלבבות כולם פיעמה אותה התרגשות. פניהם כולם לכיוון אחד. קעמפ גן ישראל – השלוחים הצעירים. את פני הבאים קיבל שלט ענק שנשא את המילים "אשרינו שלוחים אנחנו!" בגאון, והכריז לבאים כי הכניסה מותרת אך ורק לילדי השלוחים – שלוחים צעירים. לאחר התחיילות מהירה בשרשרת החיול והתארגנות בחדרים, אצו רצו כולם לכנס הפתיחה. "אשרינו" זעקו המרכזים, והחרו-החזיקו אחריהם קציני הלימודים – "שלוחים אנחנו!". סביב נושא זה יסובו 11 הימים הבאים בקעמפ.

צוק איתן

לאחר מספר ימים בשטח הקעמפ, כשהמוטו המלווה "אשרינו, שלוחים אנחנ!" זועק מכל פינה, החל מחומר הלימודי העיוני והמיוחד, שהקיף בצורה מיוחדת וחוויתית את תורת השליחות במשנת הרבי, בצורה בהירה לשלוחים-הצעירים, ונתן להם כלים להבין מדוע אינם חיים הם בקהילה רגילה אלא יוצאים לעיירות-הספר ומקרבים את ליבותיהם של אחינו בית ישראל; המשך בפעילויות המיוחדות שהתקיימו בשטח הקעמפ ונסבו סביב תחושת הגאווה וה"נפלינו" אותה צריכים הילדים להרגיש, על כך שהשליכו חייהם מנגד והתמסרו לעבודת השליחות – תוך משחקי שטח מרתקים; וכלה בשיח שהשתנה, מילדים רגילים, לשלוחים צעירים ומאושרים, יצא צבא-השלוחים לטיול ראשון.

לאחר כמחצית שעת הנסיעה, הגיעו החיילים למצפה נחל תמר. מתחתית הצוק ראו החיילים את חוטי האומגה והסנפלינג פרוסים מעליהם, והבינו שמטרתם היא לטפס על ראש הצוק, לכבשו, ולצלוח את הירידה בשלום. הפעילות המאתגרת לא הכניסה מורך בלבבות, ובמהרה תפסו החיילים את מקומותיהם והחלו בפעולה. הגדיל לעשות אחד החיילים, שבעת הגלישה באומגה, כשהוא תלוי בין שמיים-וארץ, ניצל את הזמן לשינון תניא ומשניות בעל פה.

משליך-חייו

מלחמת ההתקשרות נפתחה בסערה, לאחר מתיחה מתוחכמת במיוחד, עת סיכמו הגנרלים עם כל קבוצה בנפרד כי אך ורק היא שותפה למתיחה – וכל הקבוצות אינן יודעות מכך דבר. בהגיע העת, ובהישמע האות המוסכם, פרץ הקעמפ כולו בשאגה: "מלחמת התקשרות!". המבע המבועת שניבט מפני החיילים ההמומים התחלף באחת בשמחה וריקודים.

במהרה חולק הקעמפ לשתי פלוגות: "חי להחיות", פנסאי בוער שמאורו מתקרבים הניצבים; ו"משליך חייו", התמסרות וירידה למקום הזולת, בכדי להעלותו לקדושה. בהצגות, בעימותים, בלימוד תניא בעל פה, במסדרים ובתפילות, נלחמו הפלוגות זו בזו בהצגת הייחודיות של כל נושא. לאחר מעמד סיום דרמטי ומרגש, עת בנו הפלוגות מוצג מרהיב – כל אחת בנושאה הוא, שרו ברגש את ההמנונים וציפו להכרזת המנצחים, הודיעו השופטים כי ההכרזה נדחתה וכעת כולם עולים על האוטובוסים. על שפת הבריכה, ניצבו השופטים וזעקו: "משליך חייו!", כשכל הקעמפ קופץ אחריהם למים הסוערים, משאיר אחריו את המחלוקות ומתאחד חזרה  לצבא אחד.

שבעים-שנה

את שבת כ' מנחם-אב לא ישכחו חיילי הקעמפ למשך זמן רב. על אף שכל שבת בקעמפ מיוחדת היא, עלתה על כולנה שבת זו – עת צוין בכל קהילות חב"ד בעולם יום היארצייט של אביו של הרבי – ר' לויק, ובתוספת ציון השנים – שבעים שנה. המדריכים חדורי ההתלהבות פרצו ל'זאל', פצחו בתפילת "לכו נרננה" ורקדו בעוז עם החיילים בשירת "לכה דודי".

חומר לימודי מעובד מתורתו של ר' לויק הוכן בטרם השבת, וקודם תפילת שחרית, למדו החיילים בעיון פנינים נבחרים מתורתו של ר' לויק, כפי שמוסברים בתורתו של הרבי, ומונגשים לילדים בצורה פשוטה ובהירה. תפילת שחרית בשיא השטורעם וההתלהבות,  סעודת שבת מיוחדת, ופעילות חברתית מרתקת משולבת בחידון טריוויה על נושאים חסידיים.

ופרצת!

בסיסמת "ופרצת", יצאו השלוחים-הצעירים ממקום מושבם בדימונה הדרומית, בדרך לכיבוש יעד נוסף; והפעם צפון הארץ. לאחר נסיעה ממושכת בדרכים, אותה ניצלו החיילים לשינון תניא ומשניות בעל-פה, הגיעו החיילים למתחם הבאולינג הגדול בצפון – בעיר חיפה. במהרה התמקמו החיילים סיירות סיירות, והחלו במשחק. לאחר הסיום והכרזת המנצחים, עלו החיילים חזרה והמשיכו בדרך ליעד הבא – מקום הלינה ביישוב משגב. מגלשות-המים הרועשות שקיבלו אתת פני החיילים בישרו על הפעילות הבאה: רחצה בבריכה האולימפית שבקנטרי-קלאב המקומי, וגלישה מהנה במגלשות המים. לאחר תפילת מעריב וצפיה במראות קודש, התיישבו הסיירות להתוועדות אישית עם המפקדים המסורים, מבחירי התמימים בישיבות תו"ת באה"ק, לצד ארוחה בשרית דשנה. כעיתונאי מהצד, לא יכולתי שלא להתרגש למראה ילדים צעירים, החיים במשך השנה איש-איש במקומו הנידח, מסבים יחד, מנגנים ניגוני נשמה והתעוררות, ומפצירים במדריכים – חלקם הגדול 'שלוחים' אף הם, לשמוע עוד סיפור ועוד פנינה.

יומו השני של הטיול נפתח בטבילה מרעננת, והמשיך בתפילת שחרית וארוחת בוקר בבית כנסת מפואר בכרמיאל. לאחר נסיעה ממושכת, הגיעו החיילים לרמת הגולן, ואת פניהם קיבלה סוללת ג'יפים אטרקטיבית. במהרה תפסו החיילים את מקומותיהם, והחלו בנסיעה ההררית, שמנופיה נשקפים הרי הגליל ורמת הגולן. לאחר המסלול המרתק, הגיעו החיילים למתחם הקייאקים, והחלו בשייט המיוחד למימי נהר הירדן. בסופו של יום, שבו החיילים לבסיסם – המקום ממנו יצאו לכבוש את הצפון- מחנה הקיץ בדימונה.

גוד-ביי

היממה האחרונה בקעמפ היתה עמוסה מעל ומעבר. לאחר שגרת בוקר רגילה, החל החידון המיוחד על החומר אותו למדו החיילים במשך הקעמפ. החידון המיוחד, שלווה במשחק מאתגר, נתן הצצה לבקיאות המיוחדת של החיילים בחומר הנלמד. בהמשך, התקיים משפט הצוות המסורתי, במהלכו נשפט הצוות בצורה קומית ומבדחת על 'מעלליו' בקעמפ. את היום חתמה הצגת הצוות המיוחדת, בהפקה מושקעת של צוות המדריכים, שהציגה סיפור המבוסס על החסיד ר' מרדכי דובין, על מסירות נפש של חסידים. בסיום ההצגה, פרץ הקעמפ כולו בהמנון "סמיון בודרי" – על הקנטוניסט האובד שהחליט למסור את נפשו. "אמסור את הנפש עבור יהדות...", זעק הקעמפ כולו והתחבר יחדיו, מעגלים-מעגלים, לשירת המנוני הקעמפ והמנון הסיום.

זמן פרידה

באנקעט הסיום המפואר של קעמפ "השלוחים הצעירים" החל בשעה היעודה, עת הסבו לסעודה מיוחדת החיילים והמדריכים. המרכזים נשאו נאומים נרגשים, ארזו בחבילות את המטען החסידי הרב אותו צברו החיילים במשך שהותם בקעמפ, והטעינו אותו על גביהם של השלוחים הצעירים בדרכם חזרה לשליחותם. גם תורם של מצטייני הלימודים והתפילות לא נפקד, אחד-אחד עלו לבמה, תתי-האלופים והאלופים, וקיבלו את תעודות הכבוד ופרסי הלימוד – סטים של ספרים יקרי ערך, מוטבעים בלוגו הנוצץ של הקעמפ. לאחר אתנחתת ה"גראמענים", כתיבת דוח לרבי ומענה על המשוב, החל להתנגן ברקע המנון הסיום. אט-אט, קמו החיילים ממקומותיהם, נדמה שמנסים לדחות את רגע הפרידה. כיצד חלפו להם ביעף אחד-עשר יום? הקעמפ כולו חג במעגל סביב עצמו, צלילי הפסנתר הנוגים מבשרים על סיומו של קעמפ. "זמן פרידה הגיע... איך אוכל לומר שלום??...", שרו הילדים, עומדים במעגל עם הגרנלים והמרכזים, מנסים לתפוס עוד רגע בקעמפ. "הנה הגיע הרגע, צורבות עיני בדמע, לקעמפ גן ישראל אומר אני 'גוד-ביי'".., חגו הילדים, לחלוחית קטנה ניבטת בעיניהם, ואף כאלה עם דמעה זולגת על הלחי.

אין ספק, כי לאחר תקופה כה ממושכת בקעמפ היחידי בעולם שכולו אך ורק שלוחים, התעצמה בילדים צעירים אלו גאוות היחידה, על שזכו הם להיות חלק מצבאו של הרבי – צבא השלוחים. אשרינו, שלוחים אנחנו!

קעמפ "גן ישראל – השלוחים הצעירים" ה'תשע"ד, שנערך ע"י צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, התקיים בזכות האי גברא רבה ויקירא, שתרמו מהונם להצלחת הקעמפ, ה"ה הנדיבים החשובים: הרה"ח חיים יעקב לעבאוויטש שי'; קרן "קרנו תרום"; הרה"ח אריה זאב רסקין שי', שליח הרבי והרב הראשי לקפריסין; משפחת זיילר שי', נחלת הר חב"ד.

בהנהלה הרוחנית של הקעמפ נמנו: הגנרלים – הת' לוי יצחק שי' גליס; הת' יחזקאל שי' קופרשמידט. המרכזים: הת' ישראל שי' שוחאט; הת' דוד אבא שי' זלמנוב; הת' מנחם מענדל שי' אורנשטיין. מנהלי הלימודים: הת' דוד לייב שי' ריינהולד; הת' מנחם מענדל שי' זאייאנץ.

על ההנהלה גשמית ניצח הת' אורי'ה שי' ג'ורי, ועימו הת' לוי יצחק שכטר.

צוות המפקדים והמשב"קים נבחר בקפידה מבין תלמידי התמימים בישיבות תו"ת באה"ק, ונמנו בו מבחירי התמימים.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.