שאלה: האם מותר לכוהנים להתפלל על קברי צדיקים?

תשובה: על-פי הקבלה "צדיקים אינן מטמאין", כי גם גופם טהור והקשר שלהם עם הנשמה נצחי. אך להלכה ולמעשה אוסרים רוב הפוסקים על הכוהנים להיטמא לקברי צדיקים. עם זה, כשיש עוד נימוקים להיתר, רבים מהם מצרפים אותם כדי להתיר השתטחות על קברי צדיקים, "שהיא מצווה גדולה ומעלה רבה".

כשעוברים בבית עלמין חובה על כוהן לשמור מרחק של ארבע אמות (כ-2 מ') מכל קבר, ולא להיכנס תחת עץ או גג המאהיל עליו.

בשאלה בעניין קברים מסויימים, אם הם בנויים באופן שמתיר לכוהנים להיכנס למבנה שעליהם (כשהאולם אינו על הקבר עצמו אלא על המערה שעליו, שיש לה פתח מן הצד) - יש לברר מסורות נאמנות על כל קבר בנפרד. כאן נעסוק בשניים: קבר רחל וציון רשב"י במירון (על מערת המכפלה 'אולם יצחק' יש דיון נפרד).

הפוסקים הליטאים וכן האדמו"רים ממונקאטש וסאטמר – אוסרים. לעומת זה, בידי משפחות כוהנים רבות בירושלים (מכל העדות) וכן בספרים רבים מצויות מסורות להתיר. המקובל הירושלמי רבי שאול הכוהן דוויק זצ"ל נהג להיכנס לבניינים שמעל הקברים האלה, ובעקבותיו נהגו רבים. וכן נהגו רוב האדמו"רים, חסידים ואנשי מעשה.

מקורות: זוהר ח"א קכה,א. קסח,א. רמב"ן ר"פ חוקת. ספר החינוך, רסג. שדי-חמד אסיפת-דינים מע' א"י, אבילות, ר"ה. שו"ת שארית יהודה, הוספות, סי' יד. לה. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קנ. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 234, וש"נ. מסורות בספרים: אהבת השם להר"י אלפייה עמ' קכח. ביכורי יעקב להר"י חי זריהן יו"ד סי' כ. ארץ חיים להר"ח סתהון יו"ד סי' שעב ס"א (מהדורת תש"נ עמ' 450). נטעי גבריאל, אבילות, ס"פ צא. האוסרים: שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' סד. ציץ אליעזר ח"י סי' א (אות ט סוס"ק מד), וש"נ. טעמי המנהגים עמ' רס. ילקוט יוסף ח"ז עמ' רפא.