קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







טרשת שרון: יומן השבוע מהשטח ב"ניצן" ● הרב קירשנזפט
(יום שישי, ט''ז שבט תשע''ד)
"לפי נתוני משרד הבריאות, התחלואה הקשה והפטירות בקרב המגורשים הם פי שניים מהממוצע הארצי. אולי לזה התכוונו ראשי המדינה באומרם שהבעיות של המגורשים נפתרות. נפטרות, התכוונו ● המציאות המרה נגרמה ע"י מישהו. קוראים לו אריק שרון. נכון, הכול משמים, אך מגלגלים חובה ע"י חייב. הפשע הזה כואב מאוד ובלתי נסלח. עומק הנסיגה כעומק החקירה ● בקשה אחת אליך אריק: כעת אתה נמצא בעולם האמת. אנא, התגלה למחליפיך בשלטון ועדכן אותם על הטעות הגסה שעשית, לבל יחזרו חלילה על הפשע הנורא של עקירת יהודים מאדמתם  ● הרב יגאל קירשנזפט בטור נוקב  למאמר המלא

הרב יגאל קירשנזפט

לפתע, ללא כל הודעה מראש, פרצה מרים בבכי חסר מעצורים. זה קרה היום בצהרים בחנות התבלינים. טוב, זו לא באמת חנות, הרי אין חנויות בניצן. זה ארגז משאית שהונח ''בניגוד לחוק'' והפך ל"חנות" לממכר פיצוחים.

"לכל תושב יש פתרון" חזו תושבי ישראל בפרסומות בטלוויזיה, פרי מוחם המעוות של אנשי ''פורום החווה''. אך עד היום לא הוקם המרכז המסחרי המובטח בניצן: אף לא חנות אחת, מפעל אחד או מקום עבודה אחד. אל תחשבו שהממשלה מתבטלת. מכתבי איום, צווי הריסה, שליחים מאיימים וכוחות משטרה נשלחים באופן קבוע למגורשים הזרוקים עדין במאות הקראוילות הרעועות. פעם עוד היו מתקנים את התקלות . "אל תשאלי מה עובר עלינו", אמרה מרים לאשתי, לאחר שפגשה אותה ב"חנות" ופגשה בבכי: "בעלי סובל מסכרת גבוהה מאז הגירוש. כרתו לו רגל אחת ואנו נלחמים להציל את השנייה. הלכנו לרופא פרטי בעלות 3,600 ₪ לביקור, כדי להציל את הרגל. היינו אצלו מספר פעמים אך נגמר לנו הכסף ואיש לא עוזר לנו. הרופא אמר לבעלי שהכול נובע מהראש, מהדיכאון. מה עושים???"



י' שבט. תאריך היסטורי בחב"ד. בעשר השנים האחרונות, 'בית חב"ד גוש קטיף' מארגן את התוועדות י' שבט יחד עם האזכרה שמקיימת משפחת אוחיון. אב המשפחה ר' אברהם ז"ל, הגיע מירוחם לנוה דקלים לפני שנים רבות. זכה ר' אברהם, שנכדיו וניניו יחיו סביבו - מכיוון שחמישה מילדיו בנו את ביתם אף הם בגוש קטיף. בי' שבט, לפני 10 שנים, שמע ר' אברהם את הכרזתו של שרון על גירוש היהודים מגוש קטיף. התמוטט וליבו נדם. ז"ל. יותר נכון: הי"ד.

כך רבים וטובים מחברינו נפטרו מצער ושברון לב. השבוע קברנו חבר נוסף בניצן. ישראל ז"ל. עלה מצרפת והתיישב בנוה דקלים יחד עם משפחתו הנרחבת. מאז עלה לארץ לא הסכים לעזבה. גיבורי המדינה והגנרלים, נדמו בעיניו למלאכים. כגודל ההערכה כך גודל הנפילה: ישראל בנה בית ''קבע'' בניצן אך לא התאושש מהגירוש. ז"ל. הי"ד.
 
לפי נתוני משרד הבריאות, התחלואה הקשה והפטירות בקרב המגורשים הם פי שניים מהממוצע הארצי. אולי לזה התכוונו ראשי המדינה באומרם שהבעיות של המגורשים נפתרות. נפטרות, התכוונו.
 
אחרי הגירוש, זרקו אותנו לבתי מלון לשבועיים. היינו שם שבעה חודשים. הבטיחו לנו עד שנתיים בקראוילה (בקיץ: חמאוילה) עד היום מאות משפחות מתייסרות במבנים רעועים ודליקים, שהחוק אוסר לבני אדם לגור בהם.



המצאה גאונית המציאו ממשיכי ''פורום החווה'': להעתיק את הקראוילות לישובי ה''קבע''. אך עדיין לא מצאו מי שיעבור על החוק ויאשר את תקינות המבנה למגורים.

המצאה נוספת שהמציאו היא הביובית. לאור ה''שלום'' שהגיע אחרי הגירוש, גם תושבי ניצן סובלים מהטילים המשוגרים מגוש קטיף לשעבר. מכיוון שכל מחנה הפליטים שלנו, המתקרא ניצן, עשוי מגבס וקרטון, הוצבו צינורות ביוב גדולים מבטון, אליהם נסים התושבים בעת אזעקה.
 

 
השבוע פגשתי את אבי, חברי הטוב. אשתו מוליכה אותו למרפאה בניצן. המרפאה גדולה, לאור הצרכים המרובים ל"ע הוכפל שטחה. אבי הכרני בקושי. סובל ממחלה קשה סופנית, כבר בקושי זוכר אפילו את שמו.

בקרתי אצל ראובן. ביתו נמצא באמצע בניה אך אין לו כסף לסיים את המלאכה. הקבלן ברח באמצע, כמו שקרה להרבה מחבריו.

כעת הוא לא עובד. אשתו קבלה את ''המחלה'' בצורה קשה ביותר. "אין לי מה לאכול בשבת", אמר לי . "מימי לא בקשתי עזרה, אך אין לי ברירה. הנסיעות לטיפולים, התרופות. בגוש קטיף הייתי מלך", ייבב. "עזרתי לכולם, היום אני גמור". השארתי לו מעטפה מכובדת. שיוכל לעשות שבת ולמלא דלק לנסיעות לטיפולים.
 
בית חב"ד משתדל לסייע ככל שניתן, אך הצרכים מרובים. משתדלים למלא את השליחות שהרבי הטיל עלינו: לשמוח ולשמח.

אפילו מחלקת הרווחה מתקשה לסייע ושולחת את הנזקקים לגמ"ח.

אלו חיי היום יום בניצן. ניתן להוסיף ולספר על חווה שחזרה היום מאשפוז עם סכרת 500. "אני יודעת שזה מעצבים ורוגז", אמרה. אך מה תעשה? בעלה נטש אותה, בנה ירד לגרמניה ולא מוכן לשמוע על המדינה שבגדה בו.

השבוע, בשעה טובה, פתחו בקול רעש גדול את ביה"ס החדש בניצן - לאחר עשר שנים שבהן התלמידים לא למדו במקום מסודר והתגלגלו בין בתי המלון לכיתות דולפות, ללימודים במתנ"ס. הם עדיין מתבוססים בבוץ אך יש ב"ה לפחות יש מבנה.


 
השבוע, באופן חריג, נראו פרצופים מחייכים בחוצות ניצן. זה היה ביום הלווית שרון. בבית הכנסת אף הכריזו: "היום לא אומרים תחנון"!
 
המציאות המרה נגרמה ע"י מישהו. קוראים לו אריק שרון. נכון, הכול משמים, אך מגלגלים חובה ע"י חייב. קשה להבין איך מצביא וגיבור צבאי מידרדר בצורה כה חמורה; הכיצד מנהיג יהודי, ראש מדינה, מפקיר את חיי מאות אלפי אזרחיו כדי להציל את עצמו ממאסר, כדי להפטר מהעונש שקיבל חברו ד. שהורשע ויושב בכלא על שנתן לו שוחד.
 
כמה רוע צריך כדי להתעלל ולהרוס חיים נהדרים של אלפי יהודים ולגרשם, לעקור 49 מתים קדושים מקברם, להרוס בתי כנסת, תלמודי תורה וישיבות - כמו שעשו הגרועים בשונאינו???

הפשע הזה כואב מאוד ובלתי נסלח. עומק הנסיגה כעומק החקירה.
 ●
 
בקשה אחת אליך אריק: כעת אתה נמצא בעולם האמת.
 
אנא, התגלה למחליפיך בשלטון ועדכן אותם על הטעות הגסה שעשית, לבל יחזרו חלילה על הפשע הנורא של עקירת יהודים מאדמתם. דאג מלמעלה, שפירותיך, לא יהיו כמוך .
 
שנזכה, שאלו הם הכאבים האחרונים של חבלי משיח ונזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה ושהקב"ה גם יזכה לבית.

הרב יגאל קירשנזפט. צילום: דוד קוטלר
הרב יגאל קירשנזפט. צילום: דוד קוטלר

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2014 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן