קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







זכרון להולכים ● הרב מאיר וורזוב ע"ה
(יום שלישי, י''ב אדר תשע''ח)
זיכרון להולכים: היום, י"ב אדר, חל יום היארצייט של הרה"ח ר' מאיר וורזוב ע"ה. ר' מאיר ורזוב ע"ה, נולד וגדל בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. ידיעותיו ביהדות היו דלות מאד ורק כשעלה לישראל, בשנת תשל"ט, החל להתוודע לעולם הפנימי של היהדות.  הוא הכיר בטבריה את שליח חב"ד וכך נוצרה היכרותו הראשונה עם חסידי חב"ד. הוא עבר להתגורר עם רעייתו שרה בשכונת נחלת הר חב"ד, ובתוך זמן קצר הפך לחסיד חב"ד מן השורה, נקשר בלב ונפש לרבי, ועמד בראש האגף לקליטה רוחנית בצעירי חב"ד הרב מאיר וורזוב ע"ה

ר' מאיר ורזוב ע"ה, נולד וגדל בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה, בעיצומה של תקופת החושך והאופל שהטיל המשטר הקומוניסטי על חיי היהדות בברית המועצות של אז. ידיעותיו ביהדות היו דלות מאד ורק כשעלה לישראל, בשנת תשל"ט, החל להתוודע לעולם הפנימי של היהדות. מאותו רגע, ר' מאיר לא שקט ולא נח. הוא הכיר בטבריה את שליח חב"ד וכך נוצרה היכרותו הראשונה עם חסידי חב"ד. הוא עבר להתגורר עם רעייתו שרה שתחי' בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית-מלאכי ובתוך זמן קצר הפך לחסיד חב"ד מן השורה ונקשר בלב ונפש לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש.

מעולם רחוק ללב חב"ד

הוא דבק בזקני החסידים ושתה בצמא כל מילה שיצאה מפיהם. ההתוועדויות החסידיות היו מניבות לו רגעים נשגבים של התעלות רוחנית. הוא היה מקשיב לדבריו של משפיע חסידי, מתוך תמימות ונפש זכה וטהורה.

לאחר פתיחת שעריה של ברית המועצות (לשעבר) ונפילת מסך הברזל, נתגלה ר' מאיר כבעל כשרונותיו ברוכים, כאיש נשמה שמסוגל לחדור עמוק לתוך לבם של יהודי בריה"מ ולעורר בהם את הנקודה היהודית הרדומה. הוא החל את עבודתו בארץ כמהנדס תקשורת באחד מקווי היצור המתקדמים של חברת התקשורת הגדולה "טלרד" והיה בין ממציאי טכנולוגיות מתקדמות בטלפונים חכמים (לפני כעשרים שנה).

כשגילו צעירי חב"ד את ליבו החם ואת כישוריו הברוכים, גייסו אותו לעמוד בראש האגף לקליטת עלייה רוחנית שבמרכז צעירי אגודת חב"ד.

במסגרת תפקידו היה ר' מאיר מוציא לאור מידי שבוע את העלון הפופולארי בשפה הרוסית "ווסחז'ניה" (אחיו התאום של "שיחת השבוע" בעברית) וכן עלוני חגים, עלוני יהדות בנושאים שונים ולוח שנה מרהיב עם ההלכות ומנהגים. כמו כן דאג ר' מאיר להוציא לאור ספרים בשפה הרוסית.

אור לעולים

גולת הכותרת של פעילותו היתה להקת כלייזמרים שעליה ניצח במשך כמעט עשרים שנה, כשהוא עצמו גם שר עם העולים וגם מרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית, נצח ישראל ועוד. הלהקה שלו הופיעה מטעם צעירי-חב"ד בכל פינה אפשרית ברחבי הארץ. ר' מאיר התחבב על עשרות אלפי עולים, ורבים מהם היו פונים לבתי חב"ד שיזמינו את ר' מאיר ולהקתו שוב ושוב, לקראת חגים ומועדים.

בשנים הראשונות לפעילותו היה ר' מאיר מארח קבוצות של עולים חדשים בבית הכנסת הגדול של כפר חב"ד. את פניהם היו מקבלים זקני חסידי חב"ד שרובם עלו בעצמם מרוסיה ואוקראינה, כמה עשרות שנים קודם לכן מיד אחרי מלחמת העולם השנייה וחלקם בכמה עליות נוספות שהיו בשנים תשכ"ו-ז ותש"ל. העולים היו מופתעים לגלות יהודים עטורי זקנים, לבושים בלבוש חסידי, דוברי רוסית. גם החסידים המבוגרים היו נרגשים לראות את הנס שלא ציפו לו – לראות בעלייתה הגדולה של יהדות רוסיה לארצנו הקדושה וכיצד אלפים מהם מגלים את יהדותם בכפר חב"ד.

בתקופת השיא של פעילותו התראיין ר' מאיר וסיפר: "התרשמנו שיש דבר אחד שהציבור שהגיע מרוסיה לא אוהב, זה שמביאים לו דרשות ונאומים. העולים היו שבעים לחלוטין מתעמולה של שבעים שנות קומוניזם. חיפשתי דרך לפתוח צוהר ללבם. חשבתי שאם נצליח לדבר אליהם דרך המוזיקה, ניגע ישר בנשמותיהם ובלבבותיהם. גיבשנו את התוכנית 'באומר ובצליל' והיא אכן העבירה מסרים יהודיים בצורה חביבה ולא מאיימת ומצאה מסילות ללבותיהם הקפואים. התכנית שילבה שירים באידיש, ברוסית ובעברית, כאלה שרוב העולים המבוגרים הכירו ושמחו להצטרף, עד שהלבבות התחממו והתחברו כולם למקהלה חמה ותוססת" סיפר ר' מאיר.

האור שכבה יוצת והמנגינה תימשך

אין ספק כי פעילותו של ר' מאיר ורזוב עם העולים החדשים היתה מפעל חייו. בשארית כוחותיו הוא המשיך להופיע בפני העולים, גם בשנה האחרונה שבה חלה מאד. עד חודש לפני פטירתו הוא המשיך להוציא לאור את העלונים בשפה הרוסית, ממיטת חוליו. איש של מסירות נפש.

ר' מאיר הספיק לרוות נחת מילדיו ובמיוחד היה לו סיפוק רב על כך ששניים מילדיו - הגב' ציפורה גורליק ובעלה ור' יוסי ורזוב ורעייתו - סגרו עבורו את המעגל ברוסיה, כאשר נסעו למוסקבה כשלוחי הרבי מליובאוויטש, להפיץ שם תורה, יהדות וחסידות.

אם תשמעו עולים מרוסיה שרים שירי נשמה יהודיים במילים שלא היכרתם, תדעו שאת המילים האלה ואת המנגינה הזאת חיבר ר' מאיר עם להקתו. אורו של ר' מאיר אמנם כבה, קולו לא ישמע עוד, אבל רוחו מפעמת בתוך לבם של אלפים ואת הניגונים שלימד הם לא יפסיקו לנגן.

פטירתו בטרם עת קשה לא רק לבני משפחתו ולאלפי תלמידיו. בצעירי חב"ד מתקשים לעכל את האבידה הגדולה, ואולם הם מבטיחים כי את מפעלו הגדול ידאגו להמשיך, את האור שכבה הם ידאגו להצית מחדש עד שתהיה לאבוקה, לזכרו ולעילוי נשמתו.




הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן