הרב דוד זקליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

זה היה בשנת תשל"ה והרב יעקב (ג'ייקוב ג'יי) הכט, המנהל הדינמי של הוועד לענייני חינוך, התכונן לנסוע ללונדון לחתונה של בנו יוסי עב"ג רייזי אדלר. כשהודיע לרבי על נסיעתו הקרובה, הרבי נתן לו כמה משימות למלא בעת שהותו בעיר.

הרב הכט היה אדם חם, נלהב ואוהב. לחסידי חב"ד הוא זכור במיוחד כשהנחה את כנסי צבאות ה' או את ה'פאראד' ל"ג בעומר המפורסם, בהתלהבות ובחיות גדולה, שהסבה נחת-רוח גלויה לרבי.

האנגלים, לעומת זאת, היו ידועים באופיים המאופק. "נסה להפנים את החום האמריקני ולהסיר את הקור האנגלי", אמר פעם הרבי לתלמיד אנגלי ששאל כיצד להשתלב בבית הספר האמריקני בו למד.

אולם כדי לעודד את הרב הכט במשימותיו בחר הרבי להתמקד בתכונות החיוביות באופי הלאומי האנגלי, תוך שהוא נזכר בסיפור שקרא בדו"ח שכתב נציג חב"ד בלונדון ארבע שנים קודם לכן:
בשנת תשל"ב היה בידי הרב אריה סופרין, מנהל החינוך בבתי הספר ליובאוויטש חזון כי התלמידים צריכים ליצור תערוכה על ההיסטוריה והחיים היהודיים. הוא גייס רבים מבתי הספר היהודיים המקומיים להשתתף בו, והתלמידים הציבו תערוכה מתקדמת באולם 'בית ליובאוויטש'.

כאורחת כבוד לפתיחה הגדולה, הזמין הרב סופרין את הגב' מרגרט תאצ'ר, אז שרת החינוך והמדע, ובהמשך גם ראש ממשלה, שנודעה לימים בכינוי 'אשת הברזל'. במשך שעתיים סיירה השרה והאזינה להסברים המפורטים של התלמידים על התערוכות.

התערוכה כללה מסך גדול עם מצגת המתארת את חיי היומיום של נערה יהודייה צעירה. זה התחיל בכך שהילדה מתעוררת, מדקלמת את התפילה ומודה לה ' שהחזיר את נשמתה, נטלה את ידיה ואז התלבשה בבגדים צנועים שכיסו את ברכיה ומרפקיה.

השרה, שלבשה חולצה ללא שרוולים, שמה מיד לב. היא ביקשה מעוזרתה להביא את הז'קט שלה מהמכונית ולבשה אותו להמשך הביקור.

בזמן שניתן היה להתעכב על תכונותיהם השליליות, אמר הרבי לרב הכט, מה שבאמת מאפיין לטובה את האנגלים הוא הכבוד שלהם לאחרים.