מכתב לחבר

הפוך את הקללה לברכה. אם לא את כולה, לפחות את חלקה ראה נא כברכה.

בפרשת בלק אותה נקרא השבוע בחו"ל יש בגדול סיפור אחד מרכזי - בלעם נוסע לקלל את עם ישראל והקב"ה הופך את הקללה לברכה. כמה פשוט. כמה פשוט זה נראה כשהקב"ה מסדר את הכל ככה ברגע אחד. אבל ידידי, האמן לי, גם לנו יש את הכוח הזה להפוך קללה לברכה. גם אם לא את כולה כמו שהקב"ה סידר עם בלעם, לפחות חלק ממנה לראות כברכה.

אנו באים מימי הגאולה 'יב ויג תמוז', הימים בהם אנו מציינים את שחרורו של הרבי הריי"ץ (השישי של חב"ד) מידי הסובייטים בשנת תרפ"ז 1927. הוא וחסידיו נאבקו לשמור על היהדות ברוסיה הגדולה, הסובייטים פחות אהבו את זה, הוא סבל מאוד בבית הסוהר שלהם, וכאמור שוחרר. אתה יודע טוב מאוד את גודל סבלו הגשמי והרוחני שם בבית הסוהר, ובכל זאת הנה דברים שהרבי כתב שבע שנים מאוחר יותר, כתוב כמו שרק הרבי הריי"ץ יודע.

"האדם הנה מלבד זאת אשר בימי חייו יש לו תקופות קבועות ימי הילדות, נערות, בחרות, אברכות, ימי הגדלות זקנה ושיבה. ומלבד מצב כשרונותיו, אם רגילים ובינונים, או מאירים ונפלאים, וכן טבעו אם ביישן ועצב או עליז וצוהל, הנה מלבד כל זאת הרי ההשגחה העליונה מזמנת לו תקופות מיוחדות אשר לפעמים משנים טבע האדם ומפתחים כשרונותיו להעמידו על גובה מיוחד, להסתכל בתכלית חיי האדם על פני האדמה.

התקופה היותר חזקה בפעולתה על מהלך נפשו של האדם והתפתחות כשרונותיו, היא התקופה העשירה בעינויים ויסורים בעד עבודת תעמולה בשקידה ובמרץ בשביל איזה דיעה מן הדיעות, ובפרט מי שהוא מתאבק ולוחם עם רודפיו ולוחציו בעד קיום וחיזוק דתו. תקופה זו עם היותה סבוכה בעינוי הגוף ויסורי הנפש, עם זה הנה עשירה היא ברושמים חזקים והם ימי האור בחיי האדם."

לא נעים לחוות זמנים קשים, אף אחד לא בוחר בזה ויהי רצון שאף אדם לא יתנסה עוד בתקופות של קושי ונסיון. אבל, וזה אבל גדול וחשוב מאוד, משעה שזה כבר בא, האדם יכול להפוך את הקללה לברכה, או לכל הפחות למצוא ולראות את הברכה הטמונה בקללה ועד שיוכל אף לומר כפי שהרבי כתב "והם ימי האור בחיי האדם".

בברכה לגאולה שלמה, אז לא נזדקק עוד לכישורים מיוחדים כדי לראות את הטוב בכל דבר.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי