הרב דוד זקליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

זה היה ניסן תשל"ב, 1972, ואלפי אנשים מרחבי העולם הגיעו למרכז חב"ד העולמי 770 להתוועדות גדולה, בציון יום הולדת 70 לנשיא הדור, הרבי.

"הגיל הופך את חיי לקפדניים יותר", אמר הרבי לכתב בניו יורק טיימס. "הגיל שלי דורש ממני יותר".

בכינוס, סירב הרבי לקבל מתנות אישיות, אך ביקש מחויבות גדולה הרבה יותר של חסידיו ושל עצמו: 71 מוסדות חב"ד חדשים.

"אני חושב שזה אתגר מאוד טוב, לא רק בשבילי. זה אתגר טוב מאוד עבורם", אמר הרבי לכתב.

כשעמד באולם בית המדרש המלא מפה-לפה, סוחר היהלומים של לונדון, בובי פוגל, הרגיש שהוא חייב להשתתף ביוזמה החדשה. אבל איך?

מר פוגל הקים באותה-עת בית-ספר ליהלומים. זה התחיל כאשר ידיד קרוב הסתבך עם החוק ולא הצליח למצוא עבודה. סוחר היהלומים לימד את האיש כיצד להגדיר ערך של יהלומים, והכניס אותו ברזי המקצוע. כששלט בסחר היטב, מר פוגל החליט להעסיק אותו - ללמד אחרים.

במרכז הייצור שלו ברובע היהלומים של לונדון, האטון גרדן, מר פוגל הקדיש קומה שלמה ל'בית הספר למסחר'. רבים מהקהילה החסידית התאקלמו בבית הספר שלו ועסקו בתחום. בית הספר דרש סכום סמלי, אך סוחר היהלומים בובי פוגל כמעט ולא גבה אותו, ולמעשה סיפק 'מלגה שבועית' למי שלא היה לו תעסוקה אחרת, ובכך הביא פרנסה ליהודים רבים.

רבים בענף היהלומים ראו את בית הספר בספקנות. לא רק מר פוגל מבזבז כסף, אמרו, הוא יוצר תחרות לעצמו...

בנוסף להוצאות התפעול של בית הספר, היתה עלות היהלומים שהתלמידים עסקו בה. לעתים קרובות היהלומים נסדקו או נשברו בתהליך, והם הפכו להיות לא שמישים. אבל למר פוגל, הסיפוק שבפרנסתם של אחרים הפך את העניין לכדאי ביותר. "מה אני אקח לעולם הבא? "הוא היה שואל, ועונה: "את היהלומים השבורים מבית הספר למסחר".

באותו יום בשנת תשל"ב, מר פוגל החליט שבית הספר יהיה מתנת יום הולדתו לרבי - אחד מ -71 מוסדות חב"ד החדשים.

בהזדמנות פרטית, הוא אמר לרבי על כוונתו, והציע שייקרא "בית הספר למסחר של ליובאוויטש".
"חס וחלילה!" אמר הרבי.

מר פוגל נדהם. האם הרבי דחה את מתנתו?

"יכול להיות שחסיד של קהילה אחרת ירצה ללמוד את המקצוע", טען הרבי. "ומכיוון שזה נקרא 'ליובאוויטש', הוא לא יצטרף לבית הספר. איך אפשר למנוע פרנסה של אדם יהודי?"...


עוד מארכיון ליובאוויטש:
www.hasidicarchives.com

www.hasidicarchives.com/bulk