הרב שמעון אייזנבאך

י"ב סיון לפני 34 שנה בשנת תשמ"ה חל בשבת פרשת נשא ובאותה שבת התוועד הרבי לסיום ימי התשלומין לחג השבועות.

באותה שבת התארח בקראון-הייטס דוד אשתי, ראש כולל ודרשן מפורסם בירושלים - הרה"ג ר' משה שלפוברסקי שליט"א, המגיע ממשפחה ליטאית מכובדת.

שהייתו בניו יורק היתה לצורך פעילותו לבסס ארגון לשיקום אסירים שבראשו עמד והצליח לפעול רבות בשיקום אסירים לדרך התורה והמצוות. כיון שהפעילות היתה כרוכה במשאבים כלכליים הוא יצא מהארץ לחו"ל כדי להתדפק על דלתי נדיבים לצורך משימתו החשובה.

הרב שלפוברסקי הוא גיסו של הרה"ג הרב דן יואל ליווי ראש מערכת הכשרות העולמית "או קיי" המתגורר אף הוא בקרונהייטס וכקרוב משפחתו הוא שמח להתארח אצל גיסו.

במהלך השבת וסעודת ליל שבת הזמין אותו דודי הרב ליווי לבוא להשתתף בהתוועדות הרבי בשעה 1:30. האורח התחמק תחילה בתואנות שונות כמו שהוא זקוק לנוח ביום השבת כדי לאגור כוחות לקראת הימים הבאים בהם הוא צריך להתאמץ וכו' וכו'.

יתכן והוא חש באי נוחות לבוא להתוועדות חב"דית בעוד הוא משתייך לחוגי הליטאים. אולי גם חשש בימים ההם שמא יוודע על כך והדבר לא ימצא חן בעיני מאן דהוא. כך או כך דחקנו בו - כל המשתתפים בסעודת השבת - כי חבל שיפסיד חוויה רוחנית כה מרתקת שאנשים מחוגים שונים טסים אלפי ק"מ לחוות אותה ואילו הוא כבר כאן במרחק 5 דקות הליכה מהתוועדות הקודש של הרבי.

הרב ליווי אמר לו כי יש לו מקום קבוע בהתוועדות מול הרבי ואם ירצה לבוא במהלך השעות הרבות שבהן הרבי מתוועד, הוא ישמור לו מקום לידו והוא מוזמן לבוא בכל עת שיחפוץ.

בבוקרו של יום השבת הלך הרב שלפוברסקי להתפלל במנין מוקדם כהרגלו, סעד את סעודת השבת והלך לנוח. כשסיים מנוחתו גברה סקרנותו והוא החליט לבוא להתוועדות. בהגיעו ל-770 הוא שאל את הנוכחים היכן יושב הרב דן יואל ליווי? והם הצביעו לו על המיקום ואמרו לו שאי אפשר לטפס מעל הספסלים באמצע שהרבי מדבר וכי עליו להמתין עד שתגמר השיחה וכשיפצחו בשירה הוא יוכל להכנס פנימה.

האורח המתין לסיום השיחה וכשהחלו לשיר הוא נדחק ועבר בין כל הנוכחים עד שהגיע לשבת ליד מארחו בדוחק רב.

כשהסתיימה השירה הרבי פתח בדבריו שיש ללמוד כהוראת הבעש"ט מכל דבר שאדם רואה או שומע הוראה בעבודת השם, והרבי החל לדבר שיחה ארוכה בנושא של אסירים בכלא מדוע אין בתורה בין כל העונשים עונש של מאסר לעוברי עבירה? הרבי פלפל בדבר שלמרות שמצינו בתורה שישנם מקרים ששמו אנשים במאסר "ויניחו אותו במשמר" גם אצל המגדף וגם אצל מקושש העצים, אבל כל זה לא היה לשם עונש אלא להמתין עד שידעו כדת מה לעשות עם החוטאים.

הרבי הסיק מכך שכיון שאין כל תועלת בכלא על כן אין התורה נותנת עונש ללא תועלת והרבי לימד זכות על בתי הכלא שבימינו פועלים לשיקומו של האסיר ולתועלתו בניגוד לימי קדם שבהם בתי הכלא היו רק לרעת האסירים ולרעת הציבור כולו ובהמשך הפיק הוראה בעבודת השם לזמן הגלות עייש בארוכה בתורת מנחם חלק רביעי לשנת תשמ"ה עמוד 2274 (צילום מהשיחה מופיע בתחתית הכתבה).

בסיומה של השיחה נתנו להרב שלפוברסקי כוסית יין והנחו אותו לומר לרבי לחיים. הוא הניף את ידו לעבר הרבי עם הכוסית והרבי השיב לו ב"לחיים".

כולנו היינו נפעמים לא פחות מהאורח בעצמו על השיחה הנפלאה בנושא בית האסורים ובעיקר על העיתוי של אמירת השיחה בדיוק באותה שעה שהרב שלפוברסקי נכנס להתוועדות. אם היה לו ספק עד לאותו רגע אם לרבי יש רוח הקודש, הרי שבאותם רגעים לבו עלה גדותיו ותפעם רוחו מכך שהרבי כיוון את דבריו לאורח שהגיע מארץ ישראל בעיצומו של מסע לטובת הארגון לשיקום האסיר, והדברים נחרתו עמוק בלבו בהתרגשות רבה.

●

מאוחר יותר נודע כי באותה שבת הגיעו לקראון הייטס קבוצה של אסירים המשתתפים בתכנית ארגון "אלף" של הרב ליפסקר מבל הארבור, פלורידה.

בהזדמנות אחרת סיפר הרב ליפסקר שהרבי הורה שקבוצת האסירים שהגיעה להתוועדות לא ישבו במרוכז אלא לפזר אותם בין הקהל כדי שלא יבלטו, דבר שעלול לבייש אותם בהיותם אסירים הכלואים על עוונות שונים. כמו כן הרבי אמר שלא יעניק להם משקה בהתוועדות כדי לא לביישם.

בשולי אותה שיחה בתורת מנחם נכתב שהשיחה נאמרה בשעה שנכחו אסירים שהיו בחופשה. ואז למדתי כי רוחו הקדושה של רבינו מפעמת בבית המדרש ולפעמים שיחה אחת הנאמרת לאחד מכוונת גם לאחר, ודברים נפלאים קורים לכמה מבלי שאחד יידע על זולתו.

●

אפיזודה נוספת המלמדת על התובנה הנ"ל אירעה בשבת פרשת פנחס בקיץ תשד"ם.

דודי הרב אייזנבך הגיע לניו יורק ליום השבת כיון שביום ראשון נזקק לעבור שם ניתוח רפואי. באותה שבת התקיימה התוועדות והנה לאחר שהתחילה ההתוועדות דודי שומע את הרבי אומר לו כך:

"וכן הוא גם ביחס לגאולה פרטית - שיהודי מחדיר לעצמו ענין של גלות עד שאינו יוכל להשתחרר מזה.

יהודי "תמים" עם כל המעלות כו' - יושב בהתוועדות של יום השבת, ומיצר ודואג. מה קרה - הרופא אמר לו שיתכן שלאחרי השבת יצטרך לעבור ניתוח. מה יש לך לדאוג לכך ביום השבת - הרי כל מלאכתך עשויה, ובנדו"ז כל הטיפולים וכו' נעשו כבר! ומה שלאחרי צאת השבת תצטרך להתנהג ע"פ ציווי התורה לשמוע לדברי הרופא - הרי זה ענין השייך רק לאחרי השבת, וא"כ מדוע אתה צריך למשוך על עצמך דבר בלתי רצוי?!

ובפרט שהדבר ניכר בפניו ומפריע גם לאלו העומדים מסביבו!

וכך הרבי ממשיך עוד להוכיח אותו כל כך שהוא מיצר ודואג וכו' (עיי"ש בתורת מנחם תשמ"ה פנחס בסעיף יא באריכות)

נפלאתי לשמוע את הרבי מכוון את דבריו באותה התוועדות לדודי מאחר וידעתי שהגיע לעבור ניתוח ביום ראשון.

לאחר זמן סחתי את הדברים לכמה וכמה. והנה לפתע אחד השומעים אומר לי "ואני הייתי בטוח שהרבי התכוון לגיסי שכן גם הוא עבר ניתוח באותם הימים". מאוחר יותר שמעתי שעוד אחד מהמשתתפים בהתוועדות התכונן אף הוא לניתוח והוא בטוח שהרבי כיוון רק אליו.

או אז הבנתי את דברי אדה"ז על הפסוק 'היוצר יחד ליבם' היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם אשר כולם נסקרים בסקירה אחת שמלמעלה ניתן לסקור את כל פרטי הבריאה ביחד ואותה פעולה מסייעת לכמה וכמה בחדא מחתא.

כך הם דברי הקודש של הרבי. נוגעים בכמה וכמה נפשות בו זמנית!