מאת: הרב יוחנן בוטמן, שליח חב"ד בחדרה

***

הלילה הקודם ביליתי במירון. ככל שהתקרבתי לשם ראיתי נחילי אוטובוסים מכל רחבי הארץ. בעודי מגיע אני מקבל סמס 'אני בישראל!' זה מידיד, אחד מיני עשרות אלפים שמגיעים במיוחד בטיסה מרחבי העולם. ס"ה למעלה מחצי מיליון איש ביממה על ציונו של רשב"י - רבי שמעון בר יוחאי. מדהים!

אבל לא בזה רציתי להתמקד כמו בהילולת ל"ג בעומר מזווית אחרת לגמרי. זה היה דווקא כשחזרתי לחדרה. התהלוכה של הילדים בה צועדים למעלה מאלף ילדים והורים. השנה גם חברו, למרות השרב הכבד, שורה של אנשי עסקים שבאו ברכבי אספנות יוקרתיים לפאר את התהלוכה. פה הצטרפנו לתהלוכה אחת גדולה בל"ג בעומר, עם מיליוני צועדים בעולם כולו, לבקשת הרבי. גם זאת הילולא.

יש הבדל בהילולא.

במירון זה סביב הדמות הענקית של רבי שמעון בשל גדלותו בתורת הקבלה. העליה ההמונית לשם היא להתחבר ל'קודש הקדשים', לקבל השראה של ברכה.

הרשב"י שנמצא בתהלוכה בעולם כולו, זה רשב"י כפי שהוא מחובר לעולם לעמך, פשוטים וגדולים במידה שווה. לא מי שנעלם כביכול ב'מגדל השן' של סודות הנסתר, אלא דווקא ביכולת שלו לרדת בתוך העם בגובה העיניים של כל אחד.

זה הסלוגן שהרבי אישר לתהלוכה, "יחד כל ילדי ישראל". פה הדמות האלוקית של הרשב"י מתחברת בגלוי לכל יהודי גם לפשוט שבסוף הדורות.