הרב זלמן וישצקי, באזל

זה שלמה, את שלמה אני מכיר ומוקיר הרבה שנים, כעת על מטוס סילון בטיסה משותפת לבאזל התיישבתי על ידו וביקשתי שיספר לי שוב.

שלמה שהיה הבכור במשפחה וכבן 15, נלקח עם אביו משה למחנה עבודה גרליץ שבמזרח גרמניה ובכך בעצם נשארו הם בחיים. את אמא חנה דבושה ואת ארבעת אחיו ואחיותיו כמו גם את בני דודיו הרבים לקחו ממנו. סך הכל 93, והפעם במילים, תשעים ושלשה בני משפחה שלו נלקחו לעד.

בפברואר 1945 הוציאו אותו ואת אבא לצעדת מוות בת 30 קילומטר.
״היינו 1500 יהודים, השומרים היו פושעים אוקראינים אכזריים שבאמת לא ניתן לתאר את גודל אכזריותם. אבא שהיה בן 40 התמוטט ונפל, הוא לא יכול היה יותר ללכת. ידעתי שזה ענין של דקות עד ששומר ישים לב ויירה בו כמו בכל מי שמעד או כשל. הייתי יחסית חזק, הרמתי אותו ונתתי לו לאבא שתי סטירות כדי שימשיך ללכת, אבא ניצל״.

״שנים אחרי זה, נכנסתי פעם לשטיבל של סאטמר בבני ברק שם ישב אבא ולמד תורה. בראותו אותי אמר מיד ״דאס איז מיין זון״ - זהו בני. מיד קמו כולם בזה אחר זה לחצו את ידי והודו לי על שהצלתי את חייו, מסתבר שאבא סיפר להם״.

ב1994 אבא נפטר בגיל 91. בהספד כתבתי ״אני מצטער אבא שהייתי צריך לעשות דברים שבן לא אמור לעשות לאביו, צר לי שנאלצתי לתת לך שם שתי סטירות״.