מאת: שליח חב"ד בחדרה, הרב יוחנן בוטמן

***

הלילה השעון זז קדימה בישראל עם השינוי לשעון הקיץ. הרבי שמאוד דייק בזמנים, נכנס פעם בביקורו בפריז לבית כנסת ושאל לזמן של תפילת המנחה. ענה לו אחד המתפללים, בין שבע לשבע ורבע.

הוא הביע בתמיהה, שבע או שבע ורבע? הרי ברבע שעה אפשר להפוך עולמות. כלומר איך יתכן לתת לזמן לחלוף סתם ככה, כשבדקות אלו אפשר לעשות דברים חיוביים גורליים ביותר?!..

**

הנה דוגמא מה אפשר לפעול בזמן קצר: מסופר במסכת 'תענית', פעם צמא העם לגשם, אחרי שעברו רוב חודשי החורף וטרם ראו טיפת גשם. באו לחוני המעגל, אמרו לו התפלל עלינו שירד לנו גשם. הוא עג עוגה - עשה עיגול באדמה, נעמד בתוכה ואמר ריבונו של עולם "איני זז מכאן עד שתרחם על בניך ותוריד להם גשם". התחילו לרדת טיפות.

אמר לא כך שאלתי אלא גשמים שיתמלאו בורות שיחין ומערות. התחילו לרדת בזעף. אמר לא כך ביקשתי אלא גשמי ברכה ורצון. ואז ירדו כתיקונם, עד שישראל יצאו מירושלים להר הבית מפני הגשמים...

**

האירוע הזה קרה ביום כ' אדר. הרבי לימד מכך מסר באותו יום לפני שלושים וחמש שנה, איזה כוח יש לכל יהודי שהוא בן של הקב"ה, לשאול ולבקש. כי הרי זוהי מצוות התפילה. הסיבה שגשם לא יורד סתם כך מלמעלה היא כדי שעם ישראל יבקש. וכך גם בבקשות פרטיות. הקב"ה מתאווה כביכול לתפילתם של ישראל.

גם לנו יש את האפשרות 'להתעטף' בתפילה, לבקש למילוי כל משאלותינו. כמו שילד פונה לאבא שלו ומרגיש ביטחון כי יש מי ששומע לו ואומר לו בפשטות: 'אבא, נגמר היום בגן, בוא תיקח אותי הביתה', כך אפשר לנו לומר בביטחון: 'אבא שבשמים, השעה דוחקת לנו. נא תיקח אותנו 'הביתה' לבית המקדש'...

רוצים לחוות גאולה, לראות שהגלות מאחורינו. כאן ועכשיו!