בנימין ליפקין

מעשה בראש עיר באחת מערי הדרום שבלילה שבין שני לשלישי השבוע עלה על יצועו בשעה מוקדמת למדי. איש לא טרח לעדכן אותו והוא עצמו לא היה מודע לכך שביישובים שונים נשמעו אזעקות עולות ויורדות ומערכת צבע אדום פעלה והזהירה את התושבים לנוס אל המרחבים המוגנים.

בעודו שקוע בחלומות הפז שלו כלל לא עסק בשאלה האם ההתרחשויות בדרום אמורות לחול על העיר שליד ההגה שלה הוא יושב. ותושבי העיר, אלו שברובם העניקו לו אך לפני חודשים אחדים את קולותיהם, עקבו כל הבוקר אחר ההודעות והעדכונים ממוסדות החינוך ומהרשות המקומית, ורווח להם. שום הודעה חריגה לא התקבלה. שום עדכון. הכל על מקומו בא בשלום. אין זאת, אמרו איש לרעהו, אלא שככל הנראה במערכת הבטחון הגיעו למסקנה כי אנחנו ב"ה לא בטווח הסכנה.

שלושים וארבע דקות לאחר השעה שבע בבוקר הקיץ ראש העיר משנתו העמוקה. כנשוך נחש התוודע לפתע ללילה המתוח שעבר על תושבי הדרום. ראש העיר לא היסס לרגע. בסמכות הנתונה אך ורק בידיו הוא מיהר להודיע כי הלימודים היום לא יתקיימו בעיר. באותה שעה מרבית ככל ילדי העיר היו כבר בדרכם למוסדות החינוך.

לא מעטים מהם כבר הספיקו להקדים ולבוא. ההורים יצאו למקומות העבודה. אבל ראש העיר גילה מנהיגות אבירית וידע לקבל החלטה מיידית.

אם הסיפור הזה נראה לכם כשריד שנותר ממעשיות הפורים ולא תיאור אותנטי של מה שהתרחש במציאות, בבוקר יום אתמול, חייגו נא לתושבי קרית מלאכי ובררו אצלם האם כל זה היה ונברא.

הטור מתפרסם הבוקר בעיתון 'המבשר'