"נולדתי למשפחה של חירשים, וזה העולם שלי", הוא מספר. "נולדתי בלוס אנג'לס וגדלתי שם עד גיל 15. משם המשכתי לישיבה לחירשים בטורונטו, ולמדתי שם גם עם הרב איסר, שאותו ראיתם בסרטון. אחרי סיום הלימודים הוסמכתי לרבנות בישיבת חובבי תורה-תומכי תמימים לובביץ' בשכונת קראון הייטס בניו יורק. לפני שנתיים עלה הרב סודקוף לישראל והתחתן עם רעייתו, גם היא חירשת. "כשגדלתי אמא שלי הייתה מאוד פעילה בקהילת היהודים החירשים והקימה ארגון ליהודים במקום. את ההשראה הזו קיבלתי והעברתי הלאה. במהלך השנים הקמתי עמותות בארה״ב (הקרן ליהודים חירשים - Jewish Deaf Foundation) ובארץ - עמותת חושים בן דן - מרכז חב״ד לקהילת החירשים וכבדי השמיעה". "בכל הנוגע לשאלות הלכתיות על חירשים, כדאי להקדים ולציין שכתוב בחז"ל ש"חירש, שונה וקטן פטורים מהמצוות", אבל השאלה היא מי בדיוק נחשב לחירש והאם זה שייך לאנשים שלהם אנו קוראים חירשים כיום. ישנם הרבה שקובעים שמדובר בדבר אחר לחלוטין, ולכן הפוסקים נוטים לחייב חירשים בכל המצוות, כמו כל אדם יהודי", מבהיר הרב סודקוף. כמובן, הוא מדגיש, ישנם עדיין שאלות בנוגע למצוות ספציפיות, כדוגמת שמיעת שופר בראש השנה, מכיוון שיש על פי ההלכה לשמוע את התקיעה באופן ישיר, בלי תיווך חיצוני. "כל אחד פותר את הבעיות לפי היכולת שלו. יש כאלו ששומעים דרך שתל שבלול או מכשיר שמיעה, והרב שלו מכשיר את זה הלכתית, ויש כאלו שמורידים את המכשיר ומשתדלים לשמוע מקרוב את התקיעות כדי לעקוף את העניין של בת קול". בקרוב יתמודדו החירשים עם אחד האתגרים, מכיוון שעל פי ההלכה יש חובה לשמוע כל מילה במגילת אסתר בפורים. "יש כאלו שמקשיבים לבעל הקורא, ויש כאלו שקוראים בעצמם". "אנחנו מתפללים כרגיל כמו כולם, כלומר בקול, אבל במקביל אנחנו גם מתרגמים את הפסוקים ואת הקטעים מהתפילה לשפת הסימנים. אנחנו גם מודיעים לקהל כל פעם איפה אנחנו נמצאים בסידור. גם הדרשות שלנו הם בשפת הסימנים", משתף הרב סודקוף. "את קריאת התורה בשבת ובימי שני וחמישי אנחנו עושים במקביל גם בלשון הקודש, שבה מתפללים, וגם בשפת הסימנים כדי שכולם יבינו. הישיבה בבית הכנסת היא גם בהתאם לצרכים של החירשים שמגיעים להתפלל. כלומר הם צריכים לראות את הבעל קורא ואת הבעל תפילה". "הרבה שואלים אותי גם לגבי שפת סימנים בין נטילת ידיים לברכת המוציא (לפני אכילת לחם). לצערי אני אומר להם שזה עדיין נחשב להפסק, כל עוד שזה לא קשור לבציעת החלה כמו למשל כדי לבקש מלח או סכין וכו׳ ממי שנמצא. אם זה לא קשור לסעודה וללחם זאת בעיה", הוא משתף. הרב סודקוף מעריך כי יש בין 10 ל-15 אלף חירשים וכבדי שמיעה בקהילה שאותה הוא מנהיג. "כמובן שיש עוד הרבה יותר. כמו למשל כאלה שהתחרשו מאוחר יותר בחייהם כמו קשישים או מסיבות אחרות. ויש גם כאלו שלא משתייכים לקהילה שלנו. בחו״ל יש מספר דומה של יהודים חירשים".