קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







"אשרינו שזכינו": יומן מסע, חלק ראשון • אליעזר שולמן
(יום ראשון, ה' אדר )
ר' אליעזר שולמן שהצטרף לבנו מנחם מענדל למסע נערי הבר מצווה טיסת 013 לרבי, משתף ביומן מסע מפורט ומרגש • "אני נרגש מאוד. בהשגחה פרטית הנחת התפילין הראשונה של בני מנחם מענדל יצאה בדיוק ביום בו נתפלל באוהל. 70 נערים יחגגו איתו" • יומן מסע, חלק ראשון
אליעזר שולמן

"ילדים יקרים אנחנו עומדים לעלות למטוס שיקח אותנו לחצרות קדשנו", הכריז המשפיע הרב בנימין וילהלם. 70 נערים נרגשים הקיפו אותו בנמל התעופה בן גוריון. בסמוך אליהם, תיקים שקיבלו ועליהם הכיתוב "טיסת הפנסאים 0013". "אנחנו נוסעים אל הרבי" הכריז הרב וילהלם וקולו רעד מעט. "נהיה ב-770, מקום ממנו קדושה לא זזה, בו נאמרו על ידי הרבי שיחות ומאמרים במשך שנים רבות. ניסע ל'אהל' בו נמצא הרבי והרבי הקודם ונתברך. אם זכינו לטוס משמע הרבי רוצה שנבוא. אשרינו שזכינו". ואז פצח בשירת 'טייערע ברידער'.

הנערים הביטו בו בפנים רציניות. אנחנו, ההורים, תהינו לרגע מהיכן האנרגיות שלו ונסחפנו עם הילדים-נערים שלנו בשירה שנמשכה גם כשעמדנו בתור בעמדות הבידוק הבטחוני.
70 נערים, חברים ב'פנסאים' יצאו למסע בר מצווה בחצרות קדשנו. הנהלת הארגון הסכימה לצרף גם כמה מההורים למסע המיוחד הזה.

את ההכנות למסע התחילו הילדים-נערים החברים בארגון 'הפנסאים', שחגגו בר מצווה או שיחגגו בקרוב, כבר לפני שלושה חודשים. למדו ושיננו כיצד מגיעים אל הרבי. ועתה הגיע ברוך השם הזמן ליישם.

לצד הרב וילהלם נמצאים הרב מנחם מענדל הכהן רוט, הרב זעליג אלטהויז, הרב אלחנן רייצס ועוד. כל אחד מהם מרכז סביבו קבוצת ילדים ויחד הם עולים למטוס.

הטיסה ארוכה. הנערים יושבים כקבוצה מגובשת. השיח שלהם משאיר אותי נדהם. חלק לומדים ב'תורת מנחם'. אחרים בחוברות לימוד ש'הפנסאים' הפיקו בעבור הנסיעה. ויש כמובן גם סתם שיחות בין הילדים שמתוודעים זה לזה ומדברים על ידידים משותפים במסגרות השונות. השיח ענייני, מכובד, בנושאים מגוונים. יש להם הבנה בענייני העולם.

3 שעות חלפו, אני עוקב בסקרנות אחר הנערים. ההתלהבות מתחילת הטיסה נשארה כמו בהתחלה.
"נערים איכותיים", אני אומר להרב רוט. "ברוך השם", הוא משיב ופניו קורנות. גם הוא מתברר, צופה.
3.5 שעות טיסה מסתיימות ברומא לקראת המעבר לטיסה בת 10 שעות לארה"ב. עלינו להמתין כשעתיים.

הנערים צועדים בסמוך למשפיעים. כל קבוצה עם המשפיע שלה. אני חושב לעצמי שהמשפיעים-מדריכים הכינו את עצמם עם אוסף עובדות וסיפורים על הרבי, 770, האוהל. הם מרתקים את הנערים אליהם.

לפני שממשיכים הלאה, כמה משפטים על הצוות הגשמי של הפנסאים. הרב שלמה אזימוב, הרב יעקב קנייבסקי, הרב בעריש ביר, הרב אפרים רבינוביץ, הרב שמריהו קוביטשעק ואני מקווה שלא שכחתי מישהו. הדאגה שלהם לכל פרט קטן כגדול ראויה לכל שבח.

בתיק של כל ילד אותו הוא קיבל בנתב"ג המתינה לו חבילת ממתקים מגוונת מתוקים ומלוחים. ימים ספורים לפני הטיסה ההורים קיבלו רשימה ארוכה של חטיפים מתוכה בחרו לילדיהם ממתקים שילוו אותם בטיסה. כל ילד וטעמו.


דואגים לכל פרט: צידה לדרך

בנתב"ג לאחר תפילת שחרית של ראש חודש המתינו לנערים לחמניות מזונות עם מספר סוגי ממרחים.

במטוס, הצוות דאג שהקבוצה תשב ביחד. הוגשה ארוחה בשרית בכשרות העדה החרדית. ראשי 'הפנסאים' שמתלווים לנסיעה עברו בין הנערים ודאגו למי שבבתיהם מקפידים על שחיטת ליובאוויטש. והיו כאלה לא מעט. נראה לכם טבעי? יתכן. אבל המחשבה על תחליף הולם לילדים הרשימה אותי מאוד. הדאגה הזאת לכל הפרטים נמשכת לכל אורך המסע. אגב בשלושה ימים מתוך שבוע של שהות עם הצוות שמתי לב שהם מתחילים לאכול רק אחרי שכל הילדים כולם אכלו ושבעו. למי מהילדים שמעוניין יש גם תוספת.

האינטרקציה שלהם עם הילדים - מופלאה. 70 נערים והם מכירים כל אחד מהם. הקרבה ראוי להדגיש לא באה על חשבון הסמכותיות. הסדר נשמר היטב.
חזרה לשדה התעופה ברומא. כל אחד מהמשפיעים מרכז סביבו את הקבוצה שלו מספר גם חוויות אישיות מהנסיעות שלו לרבי, מימיו כתלמיד ב'קבוצה' ועוד. תאמינו לי: הם מרתקים, מלאים בתוכן ויודעים לספר סיפור.

אחד הנערים, יוסף חיים כרמי, מבחין בפסנתר כנף בשדה התעופה ומציע לנגן עליו. זאת הפוגה נחמדה. המשפיעים מסיימים את דבריהם והנערים ניגשים אל הפינה בה מוצב הפסנתר. כרמי מתחיל לנגן במיומנות כמה מניגוני חב"ד. הנערים עם המשפיעים כולם סביבו שרים בהרמוניה במשך דקות ארוכות והקהל בשדה התעופה מביט בהם בעניין. ההודעה שהשער לעליה למטוס נפתח קוטעת את הקונצרט המאולתר של הנער המוכשר.


"ההורים הפקידו בידינו אוצרות"


לפני העלייה למטוס לטיסה של 10 שעות מרכז הרב בנימין וילהלם את הנערים סביבו. "זאת טיסה ארוכה מאוד", הוא אומר להם, "טיסה לרבי. במטוס יש מסכים. אסור בתכלית להביט בסרטים. יש אפשרות למשחקים שונים. אבל לא יותר מכך". הנערים מהנהנים בהסכמה.
קבוצה איכותית כל כך צריך להזהיר? אני שואל אותו. "ההורים הפקידו בידינו אוצרות. חובה עלינו לשמור שמירה קפדנית" הוא משיב.

במטוס אני מגלה שלט מורכב מלא בכפתורים. המשפיעים מסתובבים בין הנערים, עוקבים אחרי המסכים. תוך דקות הנערים מוצאים את המשחקים.

אז הם קצת שיחקו, קצת ישנו, קצת למדו בינם לבין עצמם וכמובן גם דיברו. הם לא השתוללו. אף אחד מהם לא חרג מהכללים. המשפיעים הסתובבו ביניהם, עקבו בקפדנות. וגם בטיסה הזאת הדאגה למזון כשר למהדרין בלטה.

30 דקות לפני הנחיתה ההתרגשות של הנערים והמשפיעים בולטת. לחלק מהנערים זאת הפעם הראשונה שיגיעו ל-770 ולאהל. אחרים היו כילדים קטנים. אלה כמו אלה מתרגשים.
הירידה מהמטוס נעשית בצורה מסודרת כל אחד מהמשפיעים הולך עם הקבוצה שלו ומלווה אותה בדלפקי הבידוק האלקטרוני.

יוצאים החוצה. אחרי איסוף המזוודות ולפני היציאה משדה התעופה הרב וילהלם מרכז שוב את הנערים סביבו. "זהו, אנחנו ממש עוד מעט מגיעים לחצרות קדשנו. נתפלל מעריב ב-770 מקום שכולו ספוג במאמרים ושיחות של הרבי". בשירה יוצאים כולם אל האוטובוס הממתין בחוץ. המשפיעים עוברים בין הנערים. ממשיכים להלהיב אותם.
ב-770 נכנסים תחילה אל הזאל הקטן. הרב וילהלם מתאר ומספר על כל פינה שאנו חולפים בסמוך אליה. הנערים מרותקים.
נעמדים ל'מעריב' ראשון ב-770. שעות ארוכות של טיסה מאחורינו אבל ההתרגשות וההתלהבות מפיגות אותה.



בארוחת הערב הרב זעליג אלטהויז מדבר על ההכנות הנדרשות לקראת הנסיעה לאוהל, הכניסה אל הרבי. הקול שלו נסדק כמה פעמים. ההתרגשות ניכרת עליו. "קריאת שמע בלילה שלפני כן צריכה להיות שונה. נלבש בגדי שבת. נלך למקווה. אפשר לשתות. לא אוכלים ואז ניסע". זה נשמע טכני אבל מי ששמע אותו נסחף איתו בהתרגשות.


"קצת כמו תשרי"


אני נרגש מאוד. בהשגחה פרטית הנחת התפילין הראשונה של בני מנחם מענדיל יצאה בדיוק ביום בו נתפלל באוהל. 70 נערים יחגגו איתו.

בוקר יום חמישי. כבר בשעה 7 הנערים כולם מוכנים ליציאה למקווה. כולנו מתרגשים.
באהל מתרכזים לקראת שחרית. קבוצה גדולה של אברכים מלוד שהגיעו גם הם לרבי נותנים תחושת ביתיות. קצת כמו תשרי אני חושב לעצמי.

מענדי שלי פותח את שקית התפילין מניח את של רש"י. הרב וילהלם עובר לפני העמוד.


מאות פנ"ים מהתלמוד תורה

לאחר שחרית לפני הכניסה לאהל הנערים מתרכזים בחדר צדדי. לפני שכל אחד מהם כותב פ"נ הרב זעליג אלטהויז מדבר איתם עם המון רגש איך כותבים ואיך נכנסים לאוהל. (כמו בשבת. ללא אף חפץ. עם נעלי בית או יחפים). נער לאחר בר מצווה ילבש גרטל מתחת לחליפה. הוא מדבר מהלב מסביר איך להדליק נר, למה דופקים בדלת לפני הכניסה ומה אומרים באהל. מה זה 'מענה לשון'. איך מבקשים ואיך יוצאים מהאהל. הדברים נכנסים ללבבות. דקות ארוכות יושבים הנערים וכותבים פ"נ אישי. רבים מהם הביאו איתם פ"נים של בני משפחה וחברים מהכיתה. מענדי שלי שזכה בכרטיס טיסה בהגרלה שנערכה בתלמוד תורה בלוד לקח איתו פ"נים מתלמידי התלמוד תורה.

תקרא מאות פ"נים? אני מברר. "אני אחלק את זה בין החברים הנוספים שהגיעו איתי. נקרא מה שנספיק', הוא אומר. "נתחיל עם הפ"נ האישי. ככה אמר הרב אלטהויז".
אני מסיט את המבט שלא יראה את דמעות ההתרגשות.

ואז יוצאים לאהל. מישהו (תנחשו מי) דאג שלכל הנערים יהיו נעלי בית.
סמוך לגדר לפני הכניסה נעמדים לניגון ואח"כ צמאה לך נפשי. ואז נכנסים לאהל. אני מצטמרר מעט. תוך שניות אתה שוכח את הסובב אותך. מענה לשון, הפ"נ האישי, הפ"נ של בני המשפחה.






תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון חולפת מחשבה-בקשה בראש.
מזווית העין אני מביט במענדי שלי שקורא וקורע פ"נ אחר פ"נ.

השעון אומר את דברו. תהילים ליד ציון הרבניות ואז ממהרים לארוחת בוקר. צוות הפנסאים ארגן משהו משודרג לכבוד הנחת התפילין. 70 נערים מנגנים את הניגון שלפני המאמר ומענדי אומר בשטף את האות הראשונה. בדממה המוחלטת שומעים אותן היטב. הוא מסיים וכולם מאחלים לו מזל טוב. הם שמחים איתו מכל הלב על שזכה.

יום עמוס עוד לפניהם. חוזרים ל-770 ללימוד עם בחורים מה'קבוצה'. לאחר מכן ביקור במוזיאון הילדים, ואז מנחה בבית של הרבי שנפתח במיוחד לכבוד ילדי 'הפנסאים'. הרב אלטהויז מתיצב על המדרגות, מתאר ומסביר את קדושת המקום בו התגוררו הרבי והרבנית. הילדים נכנסים אט אט. אנחנו נכנסים חגורים בגרטיל. מתפללים מנחה, ובסיומה מקיימים סיור בבית שנשאר בדיוק כפי שהיה כולל טלפון החוגה והתנור בו השתמשה הרבנית ע"ה.

יוצאים החוצה לביקור בספריה. בנו של הרב בערל לוין מספר בהרחבה על התצוגה. הילדים מקשיבים בדממה ולאחר מכן עוברים בין הפריטים השונים של רבותינו נשיאינו. השאלות שהם מפנים להרב בעריל לוין שעומד בצד מלמדים שהם הקשיבו היטב. הם מצליחים לסחוף אותו לשיחה.

המרץ של הנערים נמצא בשיא. יוצאים לביקור בחדר השידורים. ר' מנדל אייזנבך מרתק אותם ומופתע מהידע שלהם על נושא השידורים. יוצאים לסדר לימוד לפני מעריב, תפיילה ואז התוועדות של חלק מהילדים עם הרב חיים ברוך הלברשטאם.

אני מביט בנערים שסדר היום העמוס כמעט לא ניכר על פניהם.

אשרינו שזכינו.

תמונות: חיים טויטו. עיבוד שער: COL
תמונות: חיים טויטו. עיבוד שער: COL



| הסר תמונה


| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2019 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן