הרב שמעון אייזנבאך

שמעתי פעם ששאלו את הרבי בקשר לסגירת שידוך והרבי הפנה את השואל והשואלת לר' מענדל שיביע את דעתו בענין. כאשר הם פנו לר' מענדל, הוא ניסה להבין מדוע הרבי שלח אליו להכריע בענין והוא לא הצליח למצוא הסבר לכך. כיון שלא הבין לשם מה נשלחו אליו, הוא לא היה מוכן לסגור את השידוך למרות שעל פניו לא היתה נראית כל סיבה לשלילה.

מאחר ולא ידע מה לומר לזוג הציע להם שיפגשו פעם נוספת. לאחר הפגישה חזרו אליו ושוב אמר להם להפגש פעם נוספת וכך הדבר חזר ונשנה כמה פעמים. הם מבקשים ממנו להשיב להם מה לעשות והוא מורה להם להפגש שוב.

בפגישתם האחרונה כאשר כבר מיצו את כל הנושאים עליהם שוחחו החלו משום מה לדבר על השורשים שלהם ותוך כדי הדברים התעורר חשש שסבתו, אם אמו של הבחור גויה! ואכן לאחר בירור מעמיק, אומת הדבר.

*

את ראייתו המרחיקה לכת של ר' מענדל חוויתי על בשרי.

לאחר נישואינו הרבי הורה לי ללמוד בכולל למרות שהיו כמה הצעות ביניהן לקבל משרת מגיד שיעור בישיבה קטנה מסויימת אך הרבי כתב: "קדימה לכולל שנה או שנתיים". בסיום השנה הראשונה פנה אלינו ראשון השלוחים באילת הרה"ח ר' ישראל גליצנשטיין והציע לנו לבוא לשליחות באילת. כתבנו פתק לרבי והרבי למעלה מחודש ימים לא ענה כל תשובה מפני סיבה מסויימת (שאכ"מ להאריך ועוד חזון למועד). לאחר חודש ימים ויותר הגיעו לביתנו בהר נוף הרב גליצנשטין וזוגתו שי' ולאחר דיון מחודש בהצעה, שלחנו שוב פתק לרבי עם הבהרה נוספת ומיד יצאה מהרבי תשובה: "כעצת משפיעים באה"ק".

המשפיע שלי היה כמובן ר' מענדל, ונסעתי אליו לכפר חב"ד לעשות כעצתו. כשהגעתי אליו אמר ר' מענדל שצריך לפחות שני משפיעים שכן הרבי נקט משפיעים בלשון רבים וביקש לקרוא ולצרף אליו את המשפיע ר' זאב קסלמן. ויחד עמו דן בהצעת השליחות.

(מאוחר יותר שמעתי שכאשר הרבי ביקש שכל אחד יקיים את ציווי המשנה "עשה לך רב" בחר לו ר' מענדל את ר' וועלועל קסלמן להיות לו ל"רב".)

תחילה ביקש ר' מענדל לשמוע את פרטי ההצעה והראיתי לו את זכרון הדברים שכתב הרב גליצנשטיין ובו פרטי העבודה המוצעת. ר' מענדל שאל אותי ומה עם רעייתך? עניתי לו שאני מקוה שתמצא עבודה עם הזמן ואני בטוח שברכות הרבי ילוו אותנו גם למציאת פרנסה עבורה.

ר' מענדל לא נרגע ודיבר עמי שאינני יכול לצאת לשליחות ללא עבודה מסודרת לאשה ולדעת מראש מה יהיו מעשיה ומעמדה באילת. ניסיתי לשכנע אותו שבדרך כלל יוצאים לשליחות (כך היה נהוג באותם הימים, שלא כיום) כאשר מבטיחים את עבודת הבעל ואילו האשה מוצאת עם הזמן את עיסוקיה ופרנסתה.

ר' מענדל התעקש וכמעט לא אישר את היציאה לשליחות עד שקראנו לשולחן להרב גליצנשטיין שהמתין לנו בפינת הזאל והתברר כי מעמדה מובטח וישנן כמה פונקציות המתאימות עבורה ורק לאחר מכן אישר לנו לצאת לשליחות.

זכורני שאז לא הבנתי כלל את ר' מענדל שתמיד היה נואם בהתלהבות על כך שצריך לצאת לשליחות במסירות נפש מבלי להביט על קשיים כאלו ואחרים ואילו כאן ביקש לברר עד תום את תפקידה המתוכנן של רעייתי באילת ומדבריו היה נראה שהיא בעצם השליח ואילו אני בעלה נגרר אחריה למקום השליחות. ואכן לא חלף זמן רב מאז הגענו לשליחות ואכן כשהיא הצליחה למעלה מן המשוער, הוכח פעם נוספת שעיני הבדולח של ר' מענדל לא אכזבו.

כאשר ר' מענדל ור' וועלוועל דנו שוב ואישרו לנו את היציאה לאילת כתבנו לרבי ותשובתו הייתה: "ברכה והצלחה, אזה"צ". ודרכנו לאילת נסללה לשליחות הקודש.

לאחר זמן ארוך כשביקרתי במרכז ארץ הקודש, בכפר חב"ד באתי לבקר את ר' מענדל ולהנות מזיו פניו. ר' מענדל דרש בשלומי ושאל אותי מה שלום היצר הרע שלך?

עניתיו שכשיוצאים לשליחות אין זמן לעסוק עם היצר הרע, הטרדות והעיסוקים כה רבים עד שאין ליצר הרע זמן להתעסק עם אדם עסוק. ור' מענדל ממשיך: "איך מיין מיט'ן חסידישער יצר הרע" [=כוונתי ליצר הרע החסידי]. האם אתה פותח מאמר ולומד? האם אתה מוצא פנאי להתפלל כדבעי? לעבודת השליחות איני דואג כי לכך נשלחת ובודאי אתה עושה את מלאכתך נאמנה. אבל האם זה על חשבון ההנהגה החסידית?

בהערת אגב אעיר כי תשובת הרבי "כעצת משפיעים באה"ק" הייתה חריגה מאוד מיתר התשובות באותן הימים לאלו שיצאו לשליחות והנוסח היה בדרך כלל "כעצת ההנהלת דהכולל" או "כעצת ידידים" או "כעצת רבנים" וכיו"ב. אך אני לא הופתעתי שכן ברבות מהתשובות שקיבלתי מהרבי היה בהן איזכור למשפיע.

פעם שאלתי את הרבי על כך שהתבקשתי לערוך את כל המ"מ מלקו"ש העוסקים בשולחן ערוך ושאלתי הייתה האם להתעסק בזה. והרבי ענני: "כפשוט בכ"ז כעצת ההנהלה והמשפיע שי'". זו הייתה שאלה שקשורה לתורת הנגלה וגם ה'משפיע' התבקש לחוות דעה בזה.

כך גם כשהייתי ביחידות הרבי אמר לי "זאלסט משפיע זיין אף דיינע חברים זאלן זיין אמת'ע חסידים און אמתע יראיי שמים". [=שתשפיע על חביריך שיהיו חסידים אמתיים ויראיי שמים אמיתיים.] כך שאני לא ראיתי בלשון תשובת הרבי "כעצת משפיעים באה"ק," לשון נדירה וחריגה.

* * *

שמעתי מחתני הרב חיים זקלס נכדו של המשפיע הגדול רבי משה וישצקי שפעם בהיות ר' מענדל במקוה יחד עם החסיד בעל המס"נ ר' יונה כהן. אמר לו ר' יונה לר' מענדל אם תגרד לי בגב אומר לך מאוחר יותר דבר מה.

ר' מענדל שפשף לו את הגב כהוגן ור' יונה אמר לו שבהתוועדות הבאה יאמר לו את אשר על לבו. כשהגיעה עת ההתוועדות אמר לו ר' יונה: "אתה שותה משקה יותר מהדמעות שזולגות מעיניך בקריאת שמע של המיטה. חסר לך באיזון שביניהם ותזהר שלא תקבל 'פסק'".

ואם כבר הזכרתי את רבי משה וישצקי שהיה ידיד נפש של ר' מענדל נזכרתי כי פעם ר' מענדל אמר לי שגם הוא וגם וישצקי אינם בקו הבריאות המלאה, אלא שאצלו הסבל הוא ברגליים ובאברים שאינם עיקריים ואילו אצל ר' משה הסבל הוא בלב ובאברים משמעותיים יותר וממילא ר' משה זקוק יותר לרחמי שמים ממני. והוא הדין גם ברוחנית כשהיצר הרע נטפל בדברים שוליים זה פחות גרוע מאשר הוא מתלבש באדם במוח ובלב ומוריד אותו מדרגתו לבירא עמיקתא.

*

בשולי הפרק אעיר אשר העירוני שהסיפור שכתבתי בפרק הקודם על ההתוועדות שהתקיימה בגינת בית מרוזוב בכפר חב"ד, היה שם האורח הרב ר' מענדל מרוזוב ע"ה ולא ר' שלום מרוזוב, ואכן הצדק עמו שנתחלפו לי האחים זכרונם לברכה.