הרב שמואל גדסי

לולב

תחילה נסתכל בראש הלולב בעלה האמצעי ונוודא שראשו שלם ולא נקטם.

כיצד נדע מהו העלה האמצעי? הנח אצבע על השדרה של הלולב, טפס עם השדרה לכיוון מעלה אל ראש הלולב, בשלב מסויים תמצא שהשדרה מסתיימת ונפרדת לעלים. העלה האחרון והאמצעי שיוצא מהשדרה הוא העלה האמצעי. העלה האמצעי מקבל את מירב החשיבות בלולב משום שהוא עיקר הלולב ואותו רואים בתחילה כשמסתכלים על הלולב, לכן נוודא שהוא לא נקטם.

- לפעמים בסיום השדרה יוצאים שני עלים בשווה, זהו לולב 'בעל שתי תיומות', ונעדיף שהראש של שניהם יהיה שלם.

ביותר צריכים להיזהר בזה מי שקונה לולבים פשוטים, כגון שקונה לילדים, מקורבים, מבצעים וכדו', ישנם זני לולבים הנקראים 'חלאוי' 'חדראוי' [נקראים גם 'לולבי שערות'] שבסיום עלי הלולב שלהם ממשיך העלה בצורת שערה ארוכה ודקה, בלולבים אלו צריך לראות שהעלה הדק לא נקטם בראשו.

לולבים אלו ארוכים ולפעמים השערות ארוכות יותר מהקרטון שבהם הם נארזים, וכתוצאה מזה יכולות השערות להישבר ולהיקטם ראשם.

מהו נקטם ראשו שפוסל? כתבו הפוסקים, שנקטם שפסול הוא דווקא כשניכר קטימתו בראיה שטחית בלא התבוננות. ולכן בשביל לבדוק אם הלולב קטום לא נשתמש בזכוכית מגדלת, אלא נאחז את הלולב במרחק של כ-35 ס"מ מהעין, ונסתכל בראיה שטחית אם ניכרת קטימתו פסול, ואם לא כשר.

לפי הנחיית בדיקה זו משך זמן בדיקת הלולב [אחר שמצאת את העלה האמצעי] שלא נקטם העלה האמצעי לא עולה על 2 שניות!!!

חשוב לדעת: יש לולבים שהעלה האמצעי שלהם מתפצל בראשו כעין Y והרבה מהפוסקים פוסלים לולבים אלו, ונקרא פסול זה 'הימנק'.

אך אדמוה"ז מפרש באופן אחר את פסול 'הימנק', וממילא לולבים אלו כשרים. - כשרים אך לא מהודרים משום שלולב מהודר הוא כשהעלה האמצעי סגור כולו וכדלהלן.

הבדיקה הבאה שנעשה היא לוודא שהלולב לא רק כשר אלא גם מהודר ומובחר. לשם כך נחזור לעלה האמצעי שבראש הלולב ונוודא שהוא סגור לגמרי. פי' עלי הלולב הם כפולים, כל עלה ועלה יש בו שני עלים שהם מחוברים בגב שלהם, מקום החיבור נקרא 'תיומת' משום שהוא מחבר ועושה את שני עלי הלולב לתאומים ולעלה אחד. – אם שדרת הלולב מסתיימת בשתי עלים נוודא ששתי התיומות סגורים לגמרי.

נזכור שמעיקר הדין גם אם העלה האמצעי אינו סגור לגמרי הלולב כשר לכתחילה ורוב ככל הלולבים הם כשרים. בשביל שהלולב יפסל צריך שהעלה האמצעי נפתח כולו בגבו ונחלק לשניים עד השדרה הלולב פסול- אך זה לא מצוי כ"כ בלולבים הנמכרים כיום.

אך בשביל שהלולב יהיה גם מהודר ומצוה מן המובחר צריך להיות העלה האמצעי סגור כולו ולא פתוח כלל. – [הרבה אנשים שגור בלשונם שלא יהיה העלה האמצעי פתוח טפח, זוהי אמנם דעת הט"ז אך אין היא מובאת באדמוה"ז, ולכן בשביל שהלולב יהיה מובחר אנו צריכים דווקא לולב שהעלה האמצעי לו סגור לגמרי].

בדיקה זו מורכבת יותר כי לפעמים יכול הלולב להראות סגור לגמרי, אבל כשנבדוק היטב את העלה האמצעי נגלה שהוא פתוח מעט רק שהוא צמוד לבן זוגו ונראה כמחובר. ובדיקה זו צריך לעשותה בזהירות רבה כדי שלא נקטום את ראש העלה וגם שלא נפתח ע"י הבדיקה את העלה האמצעי יותר ממה שהיה פתוח ונפסיד את המוכר.

לולב עם קורה

הרבי היה נוהג ליקח לולב שעליו מחוברים בקליפה חומה שנקראת 'קארע' [או 'קורה'], הקליפה מכסה את הצד האחורי של עלי הלולב [הצד שכנגד השדרה], וכן את ראשי העלים העליונים. - וכך אנו נוהגים.

כשאנו קונים לולב עם קורה אנו חוסכים את הבדיקה שלא נקטם ושלא נפתח העלה האמצעי, ולא צריך לבדוק זאת.

חשוב לדעת: קנינו לולב עם קורה, ולאחר זמן נפלה הקורה, הלולב כשר ונפילת הקורה לא פוגמת כלל בלולב. אלא שאם נרצה שהלולב יהיה מהודר ומובחר נצטרך לוודא שהעלה האמצעי סגור לגמרי.

טיפ: הקונה לולב קורה מומלץ לקנות לולב מזן 'דרי' דווקא, זן זה נבדק פעמים רבות וראו שאף אחר שנופלת ה'קורה' העלה האמצעי סגור, הודות לעלים העבים והחזקים שבהם ניחן. לעומת זני לולבים אחרים שמצוי לפעמים בחלק מהלולבים שאחר שנופל מהם ה'קורה' מתברר שהעלה האמצעי שלו פתוח ולפעמים אף פתוח לגמרי ופסול. – ומסיבה זו גם, לולב 'דרי' עלותו יקרה יותר.

החסרון אולי בזן 'דרי' הוא לאנשים שמחפשים לולב שישארו כל עליו סגורים כחרב במשך כל החג, ובזן 'דרי', העלים שבצידי הלולב לפעמים חלקם יפרדו זה מזה [כל עלה בפני עצמו הכפול מב' עלים נשאר סגור בזן 'דרי' וכנ"ל, הכוונה כאן היא בין עלה כפול אחד לעלה כפול שלצידו]. לעומת זנים אחרים פשוטים וזולים יותר של לולבים שהם ממש חבוקים כחרב למשך זמן ארוך.

אך חובה לדעת ולשים לב, שיש לולבים פשוטים שעליהם סגורים כחרב ע"י גורם אנושי. יש לולבים שהמגדלים אותם מטבילים אותם בדבק אקרילי מדולל במיוחד לשם כך שישאר הלולב סגור ויפה וימכר יותר. - טיפ: ניתן לראות את הדבק בבדיקה פשוטה, פותחים חלק מעלי הלולב וכשמפרידים את העלים אפשר לראות את חוטי הדבק שנסרכים ונמתחים מעלה לעלה.

לולב ישר

מעיקר הדין רוב ככל הלולבים המצויים כיום בשווקים הינם כשרים, ואף אם הם עקומים מעט הם כשרים. הלולב העקום הפסול הוא דווקא לולב שעקום ממש וכאדם גיבן.

למרות זאת כמובן שמהודר יותר הוא לולב ישר. וכמו שביקש כ"ק אדמו"ר הריי"ץ שיביאו לו לולב 'א גלייכער', שהלולב יהיה ישר, וכן בדק כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו את הלולב שיהיה ישר ע"י שהיה אוחזו במאוזן כ'חץ' מול העיניים ומוודא ישרותו.

לולב מהודר שארוז בקופסה שקופה אין לפתוח את האריזה על מנת לוודא את ישרותו ללא הסכמת המוכר. הלולבים המהודרים הארוזים נבדקו והינם ישרים ומהודרים.

המעוניין לראות ולבדוק בעיניו את ישרות הלולב ולבודקו כמנהג הרבי יקנה לולבים הנמכרים ללא אריזה. בדרך כלל לולבים אלו ימכרו ב-30% יקר יותר מלולבים דומים הארוזים, למרות שלמוכר הם עולים בערך באותו הטווח. שוני המחיר נגזר מהבלאי הנלווה למכירת לולבים אלו. – מוכר הלולבים קונה כמות לולבים גדולה בארגז, ובגלל שהם אינם ארוזים הם מתבלים מהר יותר, מתייבשים, מקבלים מכות ונפתחים כשמשנעים אותם ממקום למקום, בלאי זה גורם לחלק גדול מהלולבים לאבד את ערכם ומחירם יורד. אלו שכן שורדים את המסע עד הקונה הם כמות מועטה, והמחיר נגזר בהתאם.

גודל הלולב

מעיקר הדין מספיק ששדרת הלולב [חוץ מהעלים שמעל השדרה] תהיה באורך ארבעה טפחים שהם 32.7 ס"מ [ולפחות 32 ס"מ], אך כבר אמר כ""ק אדמו"ר הריי"ץ לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שמהדרים ליקח לולב שאורכו י"א טפחים שהם כ-90 ס"מ.

אלו שרוצים דווקא לולב קטן [לילדים וכדו'] - לא צריך לטרוח ולחפש דווקא לולב קטן, אם מצאת לולב שעונה על הדרישות ההלכתיות והוא לולב ארוך וגדול, אפשר פשוט לחתוך אותו בזהירות בחלק התחתון שלו ולקצרו.

אך חובה תחילה לשים לב שלא ניכנס לבעיות הלכתיות עקב כך:

א. נוודא שאחר שנקצר אותו יהיה בו עדין שיעור שהלולב יהיה כשר בו ויהיה אפשר לברך עליו.

כיצד נעשה זאת? תחילה נמצא את השדרה ונטפס עימה לכיוון מעלה אל ראש הלולב, בשלב מסויים תמצא שהשדרה מסתיימת ונפרדת לעלים, מקום זה זהו סוף השדרה. מנקודה עליונה זו של סיום השדרה - ולא מסוף העלים שבראש הלולב - נמדוד ארבעה טפחים כלפי מטה, ארבעה טפחים הם 32.7 ס"מ [ולפחות 32 ס"מ], ורק משם ומטה ניתן לחתוך.

ב. אם החלטת לחתוך את הלולב למינימום הדרוש ע"פ ההלכה, כדאי לשים לב שבכל השיעור של ה-32.7 ס"מ יהיו עלי הלולב מכסים את כל שדרת הלולב משני הצדדים. – ובביאור יותר: עלי הלולב יוצאים מהשדרה במרחקים של לערך 3 ס"מ בין עלה לעלה, כך שכשאנו חותכים את שדרת הלולב בין עלה לעלה תהיה תחילת השדרה החדשה ריקה מעלים עד 3 ס"מ לערך [תלוי במקום החיתוך], וכשנחתוך את הלולב לשיעור המינימלי יצא שלא כל שיעור השדרה מכוסה בעלים, ולכתחילה כדאי לשים לב שכל השדרה תהיה מכוסה בעלים ומשום כך נשים לב בשעת החיתוך של ה-32.7 ס"מ מהשדרה תהיה מכוסה בעלים.

ג. דבר נוסף שחייבים לשים לב אליו הוא, שכשנאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות תהיה שדרת הלולב גבוהה טפח [8.2 ס"מ ולפחות 8 ס"מ] מההדסים והערבות. – ולכן צריך לשים לב כי רוב ההדסים והערבות הנמכרים כיום הם באורך של 30-50 ס"מ, וכשיאגוד אותם עם הלולב הקטן שחתך לא ישאר טפח בשדרת הלולב מעל ההדסים והערבות. לשם כך צריך לחתוך גם את ההדסים והערבות בחלקם התחתון בהתאם כפי הצורך עד שתהיה שדרת הלולב גבוה מהם טפח, ולכל הפחות לא יהיו ההדסים והערבות קטנים משלושה טפחים, שהם 24.5 ס"מ או עכ"פ 24 ס"מ. שיעור זה של שלושה טפחים בהדס והערבה הכוונה היא על העץ שממנו העלים, ולא מחשיבים בשיעור זה גם את העלים שעוברים את גובה עץ ההדס והערבה. – פתרון אחר להנמיך ולהוריד את ההדסים והערבות אל מתחת לתחילת הלולב ועי"ז תהיה שדרת הלולב גבוהה טפח מההדסים והערבות, הינו פתרון פחות טוב.

ד. לפעמים במהלך החג מתרופף אגידת המינים, ויכול הלולב לשקוע כלפי מטה וכתוצאה מזה שוב לא יהיה בשדרת הלולב טפח מעל ההדסים והערבות, וחובה לשים לב לכך.

הדס

הדס שרוב הקינים שלו משולשים כשר.

'קן' - כל קומה של עלים היוצאים ממקום אחד נקרא 'קן', וכשרוב הקינים שבשלושת הטפחים [שהם 24.5 ס"מ ולפחות 24 ס"מ] העליונים הם משולשים, זאת אומרת שיוצאים מאותה הקומה שלושה עלים, ההדס כשר.

אמנם מצוה ומהודר יותר הוא הדס שכולו, שכל שלושת הטפחים 24.5 ס"מ העליונים משולש.

חשוב לציין שההדסים שנמכרים כיום ומצויין עליהם תארים 'מהודר' מהודר א' וכדו', כל אחד מהכשרויות יש להם כוונות ורמות שונות שעל פי הם מדרגים את ההדסים.

המציאות מוכיחה שלא כל הדס שכתוב עליו מהודר הוא באמת כולו משולש זה יכול לקרות מכמה סיבות: א. אפשר שאחרי האריזה נפגעו ההדסים ונשר מהם עלה אחד. ב. כשאורזים כמויות גדולות קשה להבטיח שהאורזים ישימו לב שכל ההדסים עומדים בדרישות. ג. לא בהכרח כל מי שכותב על ההדס 'מהודר' מתכוון להגדרה ההלכתית הנ"ל שכל שיעור ההדס משולש, לשם כך יש את המהודר א' א' וכו'.

לכן הרוצה הדס משולש כולו לא יסמוך על מה שכתוב באריזה אלא יבדוק ויוודא שכל העלים שב-24 ס"מ העליונים משולשים.

שים לב, בדרך כלל ההדסים שנמכרים הם ארוכים יותר מ-24 ס"מ ואין צורך שכל אורכו יהיה משולש אלא מספיק שה-24 ס"מ העליונים יהיו כולם משולשים.

- אנו שנוהגים להוסיף על שלושת ההדסים כפי מנהג כ"ק רבותינו נשיאינו, מצד המצוה וההידור ההלכתי מספיק שלפחות סט אחד של הדסים יהיה משולש כולו.

ערבה - נאמר בתורה 'ערבי נחל' ונחלקו הראשונים האם צריך ליקח דווקא ערבה שגדלה בצידי הנחלים וכלשון התורה או שאף ערבה הגדלה במקומות אחרים כשרה [ומה שכתבה התורה 'ערבי נחל' זהו משום שרוב מין הערבות גדלים בצידי הנחלים]. - משום כך החלו בשנים האחרונות למכור ערבות הגדלות בנחל, לצאת ידי חובת המצוה לפי כל השיטות. ערבות אלו בדרך כלל יקרות יותר.

אך להלכה פסק אדמוה"ז שכל ערבה כשרה אף שלא גדלה אצל הנחל והם רוב הערבות המצויות בשווקים.

מקורות

שו"ע אדמוה"ז סימן תרמ"ה-ח', וסימן תר"נ, ספר המנהגים, אוצר מנהגי חב"ד, רשימות חוברת ד', שיעורי תורה לגר"ח נאה, כשרות ארבעת המינים, ארבעת המינים למהדרין, מגדלי סוחרי ובודקי ד' מינים מנוסים.

נ.ב. בטור הקודם 'איך לבחור אתרוג כשר' נשמטו המקורות, והינם אותם המקורות שהוזכרו כאן ובנוסף דעת הרשז"א לגבי נקודות שחורות באתרוג הבאים מהריסוס ואינם יורדות היא בהליכות שלמה פרק י' בדבר הלכה אות ל' ובאורחות הלכה שם.