היום, ג' תשרי, חל יום היארצייט של הרבנית דבורה לאה ע"ה, בת אדמו"ר הזקן, ואמו של אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, שמסרה נפשה למען אביה.

בשנת תקנ"ב התעורר קיטרוג גדול למעלה על אדמו"ר הזקן ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו הבעש"ט והרב המגיד ממזריטש.

במוצאי שבת סליחות, סוף שנת תקנ"ב, קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שב ראש השנה הבא - תקנ"ג - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר רחמים וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו אדמו"ר האמצעי, בהנהגת והנהלת החסידם ועניני החסידות.

לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת.

בערב ראש השנה אחרי תפלת מנחה, העמידה הרבנית שלושה חסידים כבית דין והודיעה כי הינם עדים שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים.

בליל א' ד ראש השנה אחרי התפלה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה "לשנה.." הוא הספיק לומר רק את המילה "לשנה", והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו.

למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי שלום שכנא לחדרו.

ביום שני של ראש השנה חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - ג' תשרי תקנ"ג - נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה בבית העלמין שבליאזנא.

בקשתה האחרונה מאביה היתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה - לימים אדמו"ר הצמח צדק.