קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הגרלות על כרטיסי טיסה לרבי ● בעין משפט
(יום שלישי, י''ז אלול תשע''ח)
בקהילות חב"ד נערכות מזמן לזמן הגרלות על כרטיסי טיסה לרבי, ובפרט עתה בימים הסמוכים לחודש תשרי. לאיזו בעיה הלכתית חשש הרבי בהגרלות אלו? מה הפתרון שהציע הרבי וביקש להסבירו למשתתפים בגורל? ומה השלכותיו? ● 'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותיו נשיאנו ● מגיש הרב שמואל גדסי מו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ההגרלות על כרטיס טיסה לרבי

 

הרב שמואל גדסי

בקהילות חב"ד נערכות מזמן לזמן הגרלות על כרטיסי טיסה לכ"ק אדמו"ר, ובפרט עתה בימים הסמוכים לחודש תשרי. ההגרלות נערכות ע"י שכל אחד המעוניין לזכות בכרטיס הטיסה אל כ"ק אדמו"ר קונה בסכום מסויים כרטיס השתתפות בהגרלה, והיוצא בגורל מקבל כרטיס טיסה מהכסף שנאסף מכל המשתתפים בגורל.

לשם הבנת הבעיה ההלכתית הטמונה בהגרלות אלו נבאר תחילה מושג הלכתי הנוגע לעניינינו, והוא הנקרא 'אסמכתא' -  אסמכתא היא התחייבות ממונית שאדם מתחייב ותולה את התחייבותו בתנאי שאם יקרה או לא יקרה דבר פלוני אשלם לך כך וכך.

לדוגמה, קבלן שיפוצים שסיכם עם בעל-הבית לשפץ את הבית עד חודש ימים והתנה שאם לא יסיים עד לזמן זה, ישלם לבעה"ב 10,000 ₪. או למשל ראובן שלווה כסף משמעון ואמר לו אם עד חודש לא אחזיר לך את ההלוואה, אתן לך במתנה את הרכב שלי. – התחייבות זו נקראת אסמכתא משום שההתחייבות נסמכת ותלויה בתנאי.

להלכה נפסק ש'אסמכתא לא קניא', זאת אומרת שאף אם התקיים התנאי שעליו התחייב ממון, אין המתחייב צריך לשלם את הממון שהבטיח, משום שאף בשעה שהתנה לא התכווין באמת לחייב עצמו לשלם ממון אלא אדרבה חשב בדעתו שלא יתקיים התנאי ולא יצטרך לשלם את התחייבותו. ובדוגמאות הנ"ל חשב קבלן השיפוצים שיספיק לשפץ עד חודש ימים, והלווה חשב שיצליח להחזיר את ההלוואה עד הזמן שסיכמו.

***

על-פי-זה דן התלמוד ב'משחק קוביה' שהיה נפוץ בזמנם, את משחק הקוביה היו משחקים על-ידי שהיו מטילים עצים [או עצמות, קליפות וכדו'] ומהמרים ביניהם בכסף על התוצאה, ומי שיצא כדבריו נוטל הוא את כל הכסף שהימרו עליו.

ודנו חז"ל והפוסקים בדעת האדם המהמר ומשחק על כספו, האם האדם שהפסיד נותן את כספו בלב שלם לחבירו המנצח או שאין כוונתו לכך ואינו רוצה כלל ליתנו לו ונמצא שהכסף הנמצא אצל המנצח בגזל הם אצלו.

ובמילים אחרות, האם הוא 'אסמכתא', שכששיחק והימר על כספו סמך הוא על עצמו שיצליח לנצח ולא יצטרך לתת ולהפסיד כספו, וממילא נמצא שמתחילה לא התחייב והתכווין באמת לתת את כספו לחבירו – וכן דעת המחבר.


 או שאדרבה, מאחר שהמהמר רוצה לנצח ולהרוויח את הכסף של חבירו, ודאי רוצה הוא שכשינצח יתן לו חבירו את כספו בלב שלם שלא יהא הכסף גזול בידו ומשום כך דעתו שאף אם הוא יפסיד יתן הוא את כספו לחבירו בלב שלם.

סיבה נוספת שלא שייך כאן 'אסמכתא', היא משום שלא שייך דין 'אסמכתא' אלא כשההתחייבות הממונית תלויה במעשה האדם המתנֵה [וכנ"ל שהשיפוצניק סבר שיסיים עבודתו, והלווה יחזיר את החוב בתוך הזמן שקצבו], משא"כ המשחק בקוביא ומהמר על כספו אין התוצאה תלויה בו ובמעשהו כלל, ולא שייך לומר שהיה בטוח שינצח ולא יתן כספו. – וכן דעת הרמ"א.

***
מחלוקת זו משליכה גם על ההגרלות שעושים חסידי חב"ד על כרטיסי טיסה לכ"ק אדמו"ר, שגם בהם יש לדון מדין 'אסמכתא', שאפשר שהמשתתף בהגרלה שנתן מכספו וקנה כרטיס הגרלה, דעתו הייתה שהוא יזכה בכרטיס וירוויח, ולא שיצטרך להפסיד כספו וליתנו לחבירו, וממילא נעשה כסף זה אצל חבירו הזוכה בגורל כסף גזול.

על-מנת למנוע בעיה הלכתית זו, ועד שלא יהיה אף חשש של חשש 'אסמכתא' ביקש הרבי שיסבירו למשתתפים בהגרלה שהזוכה בגורל הינו שליח של כל המשתתפים בגורל, ומאחר ש'שלוחו של אדם כמותו' נמצא שכל אחד ואחד מהמשתתפים בגורל זוכה אף הוא בגורל ובנסיעה לכ"ק אדמו"ר ונוסע עם הזוכה בגורל.

ומשום כך נותן הרבי השלכה מעשית. שמאחר וכל אחד ואחד מהמשתתפים בגורל נוסע יחד עם הזוכה בגורל, לכן מוטל על כל אחד ואחד מהם לעשות בפועל את כל ההכנות הרוחניות המתאימות לנסיעה אל כ"ק אדמו"ר.

מכתב כ"ק אדמו"ר

ב"ה, כ"ה טבת, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר רפאל נחמן שי' הכהן

שלום וברכה!

נהניתי ממה שמצרף במכתבו רשימת המשתתפים בההגרלה. וכיון שכפי מכתבו הוא מחברי ועד ההגרלה - הנה בטח ימצא האותיות המתאימות להסביר לכל המשתתפים, כי - לכאורה ע"פ שו"ע (חו"מ ר"ז, סי"ג) ענין של הגרלה בכגון דא, היינו שהזוכה מרויח דבר ששוה סכום גדול בהרבה ממה ששילם בעד השתתפותו, יש בזה חשש דאסמכתא באופן דלא קניא. ועל-כרחך צריך לומר שבנידון דידן הנה כל המשתתפים הסכימו בלבב שלם להקנות את מעותיהם בלי כל שיור, וכדי שלא יהי' גם חשש דחשש - הרי טוב יהי' שזה הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כאו"א מהם נוסע. והנה אף את"ל שבין אותם המשתתפים אפשר להיות גם כזה החפץ לנסוע מפני סיבה צדדית, עכ"פ בטוח הדבר שרובם כוונתם להיות על הציון הק', להתראות וכו', ובמילא למרות שזוכה רק אחד בהנסיעה, הנה על כל המשתתפים לעשות הכנות המתאימות כאילו הם היו הנוסעים. והרי קודם הילוך על ציון של צדיק ובפרט איש כללי וביחוד נשיא ישראל, צריכה להיות ההכנה בכל החמשת ענינים הנזכרים במאמר ענין ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי, ומתאימים לנר"ן ח"י של נפש כ"א מישראל. ויה"ר שכל הנ"ל יביא להזזה והתעוררות בפועל במחדו"מ מתאים לרצון נשיאינו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. (אגרות קודש ח"י עמ' רס"ד).

________
מקורות:
אסמכתא בבא מציעא ס"ה ע"ב, ס"ו ע"ב, ע"ג ע"ב, ק"ד ע"א, בבא בתרא קס"ח ע"א, נדרים כ"ז ע"א, סנהדרין כ"ד ע"ב, תוס' שם, רא"ש בבא מציעא פ"ה סימן ע', רמב"ם הלכות גזילה פ"ו ה"ז ובהלכות עדות פ"י ה"ד, ב"י חושן משפט סימן ר"ז סי"ג באריכות. שו"ע מחבר רמ"א סימן ל"ד סט"ז, סימן ר"ז סי"ג ובסימן ש"ע ס"א-ג', ובסמ"ע שם, ובסימן ר"ט סמ"ע סק"ב ובש"ך שם סק"ב. אגרות קודש ח"י עמוד רס"ד.

- עוד מענין אסמכתא בהגרלות ראה בשו"ת יביע אומר ח"ז חו"מ סימן ו', קובץ תחומין ח"ה עמ' 301, שו"ת תשובות והנהגות ח"ד חו"מ סימן שי"א ושו"ת תפלה למשה ח"ה סימן נ"ח ונ"ט ועוד.


נוסעים לרבי (אילוסטרציה, ארכיון COL) בתמונה למטה: הרב שמואל גדסי
נוסעים לרבי (אילוסטרציה, ארכיון COL) בתמונה למטה: הרב שמואל גדסי

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן