הרב נחום ערנטרוי
שליח הרבי בז'פרוז'ה- אוקראינה

שבת פרשת כי תצא תשמ"ח ותשמח הייתה שבת מיוחדת במינה.

רציתי לשתף את חברי הקבוצה וידידי היקרים, אודות שבת מיוחדת זו זכיתי להשתתף בהתוועדות הרבי לפני שלושים שנה בשבת פרשת כי תצא, באותו קביעות של שנה זו ב- 770.

בהתוועדות באחד השיחות התבטא הרבי שכבר ניסו לעשות הרבה מעשים ואופנים שונים כיצד להביא את הגאולה, ועדין לא בא. והדבר היחיד שעדיין לא ניסו זה להביא את המשיח ע"י שמחה בטהרתה. פשוט כפשוטו לשמוח לשם הבאת המשיח וכן הרבי הוסיף ואמר שחסיד הוא לא "שיכור" ולכן המדובר כאן הוא לא על שמחה ע"י כך שהוא שתה משקה ולכן הוא שמח, אלא השמחה באה בטהרתה רק לשם עניין אחד - להביא את המשיח...

חיכיתי בדריכות מה הולך לקרוא בסיום השיחה.

כידוע ששנת תשמ"ח הייתה שנה מיוחדת עם הרבה גילוים, ובפרט בעניין הוספה בשמחה. הרבי עמד ורקד מלא קומתו באמצע התוועדויות בשנה זו למעלה מעשר פעמיים, דבר שהיה נדיר בשנים האחרונות לפני תשמ"ח. קשה ביותר לתאר במילים את השמחה שהייתה בשעה שהרבי עמד מלא קומתו ורקד בשמחה עצומה.

אבל באותה שבת זה היה משהו אחר לגמרי. בסיום אותה שיחה התחיל הרבי לנגן את ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ. ונעמד לרקוד רגעים ארוכים ועודד את השירה כמו שהיה בדומה להקפות בשמחת תורה. הקהל רקד בשמחה אדירה עד כדי כך שזכורני שפשוט השירה גרמה לי ולעוד הרבה לצרידות; השמחה הרקיעה שחקים, שמחה בטהרתה רק כזו שהרבי מעלה את כל החסידים כו"כ טפחים מעל הקרקע.

בטוחני שישנם עוד הרבה שזוכרים את זה. אשרי מי שזכה להיות במעמד זה שלא ישכח ממני לעולמי עולמים. והדברים האלה נזכרים ונעשים... בשבת זו עלינו לספר לכל אחד מבני הבית ולשתף אותם על עניין שמחה בטהרתה... להביא את ביאת המשיח כפשוטו למטה מעשרה טפחים.

*

חזרתי לאחרונה מבית חיינו לרגל שמחה משפחתית. ביותי שם עמדתי לשיחה עם אחד מידידי השלוחים ותוך כדי נזכרתי בהתוועדות הנ"ל וסיפרתי לו עליה. חברי אמר לי: "מה נותן לך זה שאתה נזכר מכל זה, השאלה היא מה אנו לומדים מזה היום". והוא הוסיף ואמר לי, מילא אם נקח כדוגמא את החסיג ר' זלמן זלטופסקי שנזכר לאחר הסתלקות של הרבי מהר"ש והיה בתחילת הנשיאות של הרבי רש"ב וחיבר ניגון הידוע אודות געגועים אל הרבי מהר"ש בערגה מיוחדת.
אבל אנחנו? אנחנו היום צריכים להוריד את הדברים מעשה לפועל ...

בעוד שאנו משוחחים הגיע מאן דהוא ושאל אותנו לרגל מה השמחה שהגענו לשבת זו לבית חיינו.
חברי ענה לו ששמע פעם תשובה על אותו שאלה מהמשפיע ר שלמה זרחי שיחי, שהמשיל משל:
אם אתה מגיע לתחנת דלק ורואה רכב (גאס סטישן), אף אחד לא שואל מה הוא עושה כאן - זה הרי מובן מאליו וגם פשוט שהוא בא לתדלק את הרכב או לכל בעיה אחרת, לאחד יש פנצר בגלגל לתיקון, לשני יש אבק בשמשה וכו'.

אותו דבר בנמשל. אין טעם לשואל מדוע חסיד מגיע לבית חינו. "לתדלק את עצמו". או אם ירד לך האויר צריך למלאות... או אם השמשה מלאה באבק וצריך קצת לנקות את עצמך זה הסיבה שצריך להגיע לרבי.... וא"כ לא מובנת בכלל השאלה.

לחיים חסידים שנזכה להביא ולזרז את ביאת המשיח

בשמחה בטהרתה ....

ונזכה תיכף ומיד כפשוטו ממש.

לראות את הרבי בעיני בשר.