קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







מתי מברכים את ה'שבע ברכות'? ● בעין משפט
(יום חמישי, י''ב אלול תשע''ח)
בימים אלו חלים ימי הנישואים של כ"ק הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ, י"א ו-י"ג אלול. בקשר לכך מוגשות שאלות ותשובות בנושא 'שבע ברכות' ע"י הרב חיים הלל רסקין, דיין ומו"צ בבית ההוראה רחובות ורב ביה"כ כפר חב"ד ב' ● האם מספיק שיהיו שולחנות לגברים ושולחנות לנשים, או שצריכים מחיצה של ממש כדי למנוע ראייה?  מי שהשתתף בחתונה יכול להחשב כ'פנים חדשות'? איך סופרים את שבעת ימי המשתה? ועוד נושאים מרתקים ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ההלכות שבע ברכות


הרב חיים הלל רסקין

שאלה:
האם ניתן לחגוג סעודת שבע ברכות כאשר גברים ונשים אינם יושבים בנפרד?

תשובה:
על פי ההלכה, כאשר בסעודת שבע ברכות יושבים גברים ונשים במעורב, אי אפשר להוסיף בזימון "שהשמחה במעונו" (שיש שמחה בבית ה'), מפני שאין זו שמחה לפני ה' כאשר יש תערובת גברים ונשים וליצר הרע ישנה שליטה.

ישנם פוסקים שלמדו שמותר לערוך סעודה כזו, אך שבזימון בברכת המזון ישמיטו את המילים "שהשמחה במעונו". אולם, רוב הפוסקים סוברים שיש איסור הלכתי לקיים סעודת 'שבע ברכות' בישיבה מעורבת, וכפי שכותב הרבי: "האם זה מותר ליהודי לגרום שיצה"ר ישלוט ח"ו"?
ה'לבוש' טען שהיות שבדורותינו גברים ונשים מתערבבים יותר, לכן זה לא גורם למחשבות זרות ואסורות. אבל הרבי כתב שלדאבוננו לעת עתה זאת לא המציאות, לכן היתר זה אינו רלוונטי.

סוג ההפרדה הנדרשת

הפוסקים דנים איזה סוג מחיצה / הפרדה צריך לעשות בסעודה שהנשים המשתתפות בה לבושות בצניעות. נקודת השאלה היא האם האיסור הוא עצם התערובת או הראייה?

האם מספיק שיהיו שולחנות לגברים ושולחנות לנשים, או שצריכים מחיצה של ממש כדי למנוע ראייה?

ישנם שמחלקים בין חתונה שיש בה משתתפים רבים וגם ריבוי שמחה, שאז חייבים מחיצה שלימה, לבין סעודת 'שבע ברכות' קטנה במסגרת משפחתית, שאז אפשר להסתפק בהפרדה ומחיצה חלקית בין שולחנות הגברים ושולחנות הנשים.

למעשה:
כאשר בסעודת שבע ברכות נמצאת רק המשפחה הקרובה של אחד מהצדדים (ולא שני הצדדים), אין צורך במחיצה. אבל כשישנה נוכחות משני הצדדים, יש לשים מחיצה שלימה.
במקרה של סעודה קטנה ושעת הדחק יש לעשות שאלת רב.
במקרה שהישיבה מעורבת אין לומר בברכת הזימון "שהשמחה במעונו".
בהלכות אלו חשוב מאוד לא להקל יותר מהמקובל בסביבה ובקהילה שאחד משתייך אליה, אלא להוסיף בהידור.

מתי מברכים את ה'שבע ברכות'?

את שבע ברכות הנישואין מברכים תחת החופה וכן בסיום סעודת הנישואין (החתונה).
בנישואין ראשונים של החתן או של הכלה - מברכים ברכות אלו גם בשבעת ימי המשתה.
כאשר מדובר בנישואין שניים לשני הצדדים - מברכים רק ביום החתונה, לכן מקפידים לעשות את החופה וסעודת הנישואין באותו יום.
ישנן שיטות הסוברות שאפשר לברך ברכות אלו כל פעם שנאספים עשרה אנשים לכבוד החתן והכלה. אבל ההלכה היא שמברכים ברכות אלו רק בסיום סעודה הכוללת פת, שנעשית לכבוד החתן וכלה, בצירוף עשרה גברים.

כמה אנשים צריכים לאכול לחם?

יש פוסקים הסוברים שמספיק שלושה שאכלו לחם. אבל המנהג הוא שכדי לברך את שבע הברכות צריך לפחות שבעה שאכלו פת, ועוד שלשה מצטרפים בטעימה או בשתייה .
יש פוסקים שרק מי שאכל לחם יכול לברך את השבע ברכות, אבל המנהג הוא שגם משתתפים אחרים יכולים לברך בתנאי שיש שבעה שאכלו פת.
ישנה מחלוקת בפוסקים האם החתן עצמו צריך לאכול פת. המנהג הוא שהוא אוכל פת, אבל בשעת הדחק (שאסור לו לאכול לחם מבחינה בריאותית) יש לו על מי לסמוך.

האם מי שהשתתף בחתונה יכול לחשב 'פנים חדשות'?

בסעודה צריך שיהיו 'פנים חדשות'. לכן, אם כל המשתתפים אכלו בסעודת החתונה או שמעו 'שבע ברכות' בסעודת החתונה - לא אומרים את כל שבע הברכות בסעודה זו, אלא רק ברכת 'אשר ברא'.

בשתי סעודות השבת לא צריכים 'פנים חדשות' (בנוגע לסעודת שלישית יש דיון בהלכה ואכמ"ל).
על פי ההלכה אין חיוב או צורך לערוך סעודה כל יום בכדי לערוך שבע ברכות, אלא רק אם יש סעודה כזאת מברכים שבע ברכות. מכל מקום, יש פוסקים שכותבים שנכון, רצוי ומשובח להוסיף בשבח להקב"ה על ידי עריכת ואמירת 'שבע ברכות' במשך שבעת ימי המשתה (בחתונה של הרבי היה 'שבע ברכות' רק בלילה אחרי החתונה, שבת ויום ראשון בלילה).

איך סופרים את שבעת ימי המשתה?

שבעת הימים נספרים החל מהיום שנאמרו ה'שבע ברכות' מתחת לחופה.
ישנה מחלוקת מתי מסתיים שבעה ימים אלו:

לדעה א': יום החופה נחשב ליום הראשון. לכן, אם החופה תתקיים ביום א' אחר הצהריים היום האחרון יהיה שבת, ואין לברך במוצ"ש (יש שהתירו לברך 'שבע ברכות' אם הסעודה נמשכה למוצ"ש, ויש שהתירו רק בבין השמשות. הפוסקים כתבו על שאלה זו "נהרא נהרא ופשטיה").

לדעה ב': סופרים בדיוק את השעות מעת לעת. ממילא, אם החופה תתקיים ביום א' בשעה שלוש אחר הצהריים, מותר לברך 'שבע ברכות' ביום ראשון הבא עד השעה שלוש אחה"צ.
בנוגע לאי-אמירת תחנון, אנחנו סומכים על דעה ב', אך בנוגע לאמירת 'שבע ברכות', ישנו וויכוח בין רבני חב"ד האם ניתן לומר 'שבע ברכות' ביום השמיני. למעשה, אין לערוך סעודה שהרי בכל מקרה אין חובה לברך שבע ברכות כל יום.

__________
מקורות:
שו"ע אה"ע סי' ס"ב ס"א וס"ו (ובגלל שיש ספק בזווג"ש כשהחופה והסעודה בב' ימים נפרדים, לכן רצוי שהחופה והסעודה יהיו ביום א' ממש). מס' סופרים פי"ט הי"א וראה ב"י אבה"ע סי' ס"ב.
שו"ע אבה"ע סי' ס"ב ס"ה וראה ערוה"ש סי' ס"ב סכ"ז
ג' – האלף לך שלמה ח"א סי' צ"ג; ז' – ראה שו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"א סי קצ"ח וראה פת"ש סי' ס"ב סק"ח בשם ס' זכור לאברהם.
אמרי יעקב אבן העזר סי' ס"ב אות כ"ב. ריטב"א כתובות דף ז' ע"ב.
אמרי יעקב אבה"ע סי' ס"ב ס"ז בביאורים. שו"ע אבה"ע שם ס"ז.
שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ו', ערוה"ש סי' תר"מ סי"ד,. שו"ע אבה"ע שם ס"ו. בעצם השאלה היא האם שבע ברכות קשור לסעודה או לברכת המזון וכן האם בעניני שמחה אם לא אמר הבדלה עדיין נחשב שבת ראה שו"ת שבה"ל ח"א סי' ל"ט אבל בח"ג סי' צ"א חזר בו ונהרא נהרא פשטיה. ולמעשה כשאין מנהג רק כשעדיין נמצאים בבין השמשות אפשר להקל –נט"ג נשואין פרק ק"ט הע' י"ט.
שוע"ר או"ח סי' קל"א ס"ו. כך קצת משמע משוע"ר סי' קל"א ס"ו, וכך היה מורה הגרמ"ש אשכנזי ע"ה בשם הגרש"ז גורליק ע"ה אבל מנגד המנהג היא לא ככה וראה פת"ש אבה"ע סי' ס"ב סקי"ב בשם הגינת וורדים שלעניין נפ"א שפיר דמי אבל לעניין שבע ברכות צ"ע ויש להסביר שדברי אדה"ז שם הם דווקא לעניין תחנון וראה בחו' תנאים ווארט אירוסין ונשואין לשיטת ומנהגי רבותינו עמ' קט"ז ואילך שמסביר למה דווקא תחנון לא אומרים וכן שמעתי מהרבנים לנדא ירוסלבסקי שליט"א שלא נוהגים שבע ברכות ביום הח'.

תואר פני כ"ק האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ נ"ע
תואר פני כ"ק האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ נ"ע

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן