מאת: הרב אוהד מעון, 770

ימי הגאולה כבר בעיצומם - וגם בפועל רואים זאת במוחש. ההתפתחות המדהימה בכל העולם היהודי בכלל ובארץ קודש בפרט, הן בגשמיות והן ברוחניות הינן פשוט על טבעיות במוחש. גילויים על ימין ועל שמאל, הרחבה מוחשית והרבה מאד אנשים נוסעים מפה לשם ומשם לפה.

ניידות וחוסר יציבות בכל מקום, כל בני ובנות המשפחה עסוקים בפעילויות שלהם באופן נפרד זה מזה וההגדרה של בית ומשפחה השתנתה לחלוטין. שפע אדיר ברוחניות אך בעיקר הרבה מאד היסח הדעת מצד השפע העצום בגשמיות. דעתם של הרבה אנשים ודעתן של הרבה נשים מונחות בפיזור נפש בכל מיני רכישות שונות ומשונות שלרוב אינן הכרחיות.

בנוסף לאמור לעיל, ישנה בדורנו עוד דרך מאד חזקה ומושכת שבה היצר משתמש, נסיעות ברחבי העולם. אמנם שאין שום צל של ספק שהרבה מהנסיעות הן למטרות קדושה. בכל זאת ישנו מן הלך רוח שכאשר האדם זקוק לחופשה הוא נוסע או היא נוסעת, לבד או עם בני המשפחה למקומות שונים ומשונים. ופירוש המילה חופשה - הוא טיול בחו"ל או בארץ זרה או אם האנשים גרים כאן, אז ברחבי ארצות ברית.

שעות וימים וכסף לא מועט מושקעים בהכנות, עמידה בתורים, בדיקות ביטחוניות ועליה לטיסות, טיסה וירידה בנמל תעופה אי שם. הגעה למלון טיולים לפה ולשם. הכל מסתובב סביב הערך הגשמי.

***

מדוע אני מייגע אתכם בתיאורים אלו?... בכדי להמחיש כמה התרחקנו מעצמנו. המשפחה איבדה במקרים רבים את זהותה. קשה לקיים ולשמור 'שלום בית' כאשר כל חברי התא הגרים ביחד לפחות חלק מהזמן עסוקים בדברים שונים ועיקר חייהם הוא בנפרד.

שלום הוא מלשון 'אחדות' ושלמות ובית הוא מלשון מקיף המכיל את כל פרטי הדרים בו. הקשר בין בני אדם הוא דרך מה שמכונה 'רשתות חברתיות', כלומר קשר חיצוני ודי רדוד. צורת האכילה גם כן השתנתה בהרבה בתים. אוכל הוא דבר לא כל כך חשוב ובוודאי לא תמיד נעשה ביחד. יש תנועה חזקה על מה שמכונה אכילה בריאה אך לא תמיד האווירה בריאה.

בתוך כל זה וכמובן עניין הפרנסה, אפשר למצוא עולם שקט, עולם שבו יש שלום פנימי וכל אחד ושלום בית לכולם. החסידות מסבירה את כל העניינים שבמבנה האדם ובחייו. הן לבעל והן לאישה ישנם תפקידים מוגדרים. האחריות לא מתחלקת כל אחד את חלקו אלא היא תוצאה של שילוב ותאום בין בני הזוג. בשל כך חובה פשוט ללמוד את כל הנוגע לחיי הנישואין.

עצם המילה כבר נותן את הטון, נישואין מלשון נשיאת ראש עליה והשלמה הדדית. כמו פסוק החוזר בספר במדבר: "נשוא את ראש... וכו'". משום שהנשמות למעלה מאוחדות וכאשר הן נפגשות ישנה שאיפה פנימית חזקה מאד להתעלות לשורשן.

***

בשל האמור לעיל ומאמרים קודמים ובהזדמנויות שונות (על ידי כותב שורות אלו) והן עלי ידי כמה אנשי ונשות מעשה, ישנו צורך גדול ללמד את הבאים להינשא במזל טוב, ואת אלו הנשואים את ההדרכות וההנהגות המובאות בחסידות במקומות שונים ורבים וכן בתורת הנגלה.

ומי לנו ראש וראשון אם לא הרבי נשיא דורנו? להלן כמה עצות שהוראות שנתן הרבי: לקחת את האישה פעם בשבוע במידת האפשר, ללא ילדים וללא עסקים למיניהם לאן שהיא תרצה. הוראה נוספת - להגיע במוצאי שבת, להוריד את הסירטוק ולשטוף את הכלים. וכמו-כן, כידוע שבכל ערב שבת וחג היה הרבי מביא לרבנית פרחים לשמח את ליבה.

לאחר האמור לעיל, מוצע בזאת קורס לכל החתנים, הן אלו המגיעים לחצרות קודשנו והן אלו הנמצאים במקומות אחרים, למען יגיעו לחיי הנישואין במזל טוב, מצוידים בכלים ממשים לחיי שלום בית - וכמו שנאמר: ויפה שעה אחת קודם.

***

לתגובות: (718)-864-6723 או במייל: [email protected]