קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







איך לערוך חוזה עבודה? ● בעין משפט
(יום שני, כ''ה אב תשע''ח)
אנשים רבים מייחלים למקום עבודה קבוע ומסודר לשנים רבות, שלא יצטרכו לטרוח ולחפש מפעם לפעם אחר פרנסתם, אך יש לדעת שישנם עבודות שיש בהם בעיה הלכתית לחתום על חוזה ארוך טווח ● 'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותיו נשיאנו ● מגיש הרב שמואל גדסי מו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ה ● חוזה עבודה

הרב שמואל גדסי

אנשים רבים מייחלים למקום עבודה קבוע שלא יצטרכו לטרוח ולחפש מפעם לפעם עבודה חדשה לפרנסת משפחתם, אך יש לדעת שישנם עבודות שיש בהם בעיה הלכתית לחתום על חוזה ארוך טווח.

'שכיר' הוא עובד שמקבל שכרו בהתאם לזמן עבודתו – שעות או ימים – ובתמורה לשכרו הוא מתחייב למעביד לעשות את מלאכתו כל משך הזמן שסיכמו ביניהם. השכיר אינו יכול להחליט מתי לעשות מלאכתו ומתי לבטל ממנה [בשונה מ'עובד קבלן' שמקבל שכר גלובלי על כל המלאכה ולא לפי זמן עבודה, ומשום כך יכול הוא להחליט מתי יעשה את המלאכה ומתי ינוח]. משום כך ההלכה מדמה את התחייבות השכיר למעשה עבד, כעבד שמשועבד למלאכת האדון ומחוייב לעשות מלאכת האדון.

בקשר לעבדות אסרה התורה להימכר לעבד שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" לי הם עבדים ולא עבדים לעבדים [שלא יהיו עבדים לאדון שהוא בעצמו עבד ומשועבד לי]. ומזה יש שלמדים ש'עובד שכיר' שבמסגרת עבודתו צריך הוא לדור ברשות המעביד אסור לו להתחייב ולחתום על 'חוזה עבודה' שהוא לזמן של יותר משלוש שנים. שעד שלוש שנים מצינו בתורה שהוא זמן עבודה של 'שכיר' כמו שנאמר בישעי'ה "בשלוש שנים כשני שכיר", אך ביותר משלוש שנים נראה זה כעבדות שהתורה אסרה.

וכך פסק הרמ"א, ומביאו אדמוה"ז בהלכות שאלה ושכירות "יש מי שאומר שאין לפועל להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית אחד בקבע יותר משלוש שנים כי עד שלוש שנים נקרא שכיר כמו שכתוב בישעי'ה 'בשלוש שנים כשני שכיר ונקלה וגו'', ובעבד עברי נאמר 'כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים', וביותר משלוש שנים יצא מכלל 'שכיר' ונכנס בכלל 'עבד' והתורה אמרה 'כי לי בני ישראל עבדים' עבדי הם ולא עבדים לעבדים".

ובפרט אם הוסיפו תנאי בחוזה שאם יחזור בו וירצה לעזוב את עבודתו יצטרך לשלם להם על ההוצאות שהוציאו עליו וכדו' שהוא ממש כעבד עברי שיוצא בגירעון כסף [שמשלם העבד עברי כנגד השנים הנותרות שבתחילה התחייב עליהם למלאכת האדון].

חשוב לציין שישנם דיעות שאף אם המעביד שוכר בית לעובד ובו העובד גר במשך זמן עבודתו כדי שיהא סמוך למקום העבודה וכדו', נחשב זה כגר ברשות המעביד וחל עליו האיסור הנ"ל.

דבר זה עשוי להימצא:
במדריכים בפנימיות לילדים ובאנשי צבא שחלק מתנאי העסקתם הוא לגור עם משפחתם במקום העבודה. כמו-כן היוצאים לעבוד בחו"ל או היוצאים לשליחות (באופן המבואר בהוספות) ומקבלים דירה לצורך כך, ומשום כך צריכים הם להיזהר שלא לחתום על חוזה עבודה ליותר משלוש שנים באופן האסור ע"פ ההלכה.

מבחינה מעשית לפעמים דורש המעסיק חתימה על חוזה ליותר משלוש שנים כתנאי להעסקת העובד, דבר זה מצוי במקומות שהמעסיק משקיע כספים בעובד בהשכלתו ובהכשרתו או במימון נסיעתו ומשפחתו לחו"ל לצורך העבודה, ובשביל שיקבל המעסיק תמורה להשקעתו מוכרח הוא להחתים את העובד לזמן ארוך.

במקרה כזה צריך להתנות עם המעביד על זמני חופשה ניכרים (ראה למטה בהוספות) בתוך השלוש שנים שבהם אינו משועבד למלאכת המעביד ויכול לעשות בהם כרצונו, ועל ידי זה יהא ניכר שאין זה מעשה עבדות.

_______

מקורות והוספות:

תוס' ותוספות הרא"ש בבא מציעא י' ע"א 'כי', מרדכי שם סוף סימן שמ"ו מתירים, ובשו"ת תורת חסד סימן רס"א שכן פשט המנהג. אך הגהות מרדכי בבא מציעא סימן תנ"ט-ת"ס ורמ"א סימן של"ג ס"ג אוסרים והביאם אדמוה"ז בהלכות שאלה ושכירות סכ"א, וראה גם בש"ך שם סקט"ז וי"ז, קצות שם סק"ז שהוא איסור דרבנן, שו"ת חת"ס חו"מ סימן קע"ב שאף אם המעביד שוכר דירה לעובד נחשב כגר ברשות מעביד ודומה לעבד, פ"ת סימן של"ג סק"ו, שו"ת לחם רב סוף סימן פ"א, שו"ת בצל החכמה ח"ב סימן פ"ז ומוסיף שיש דיעות שאף אם העובד הוא השוכר את הדירה מ"מ אם המעביד קובע לו באיזה עיר יגור דמי לעבד והוא בכלל האיסור הנ"ל, פתחי חושן הלכות שכירות פ"ז ס"א, הלכות עובד ומעביד (הרי הלכות) פ"ז. וראה באדמוה"ז שם שבאיש שאין לו מה לאכול מותר לו להשכיר עצמו ליותר מג' שנים משא"כ אשה.

ולענין היוצאים לשליחות אם חותמים על הסכם שמשמעותו הסכם בין מעביד ועובד ומקבל העובד דירה למגוריו ראה בפ"ת סימן של"ג סק"ד שנחלקו בזה החוות יאיר סימן ק"מ שו"ת שבות יעקב ח"א סימן ו' וקצות שם סק"ז ויש ליזהר מזה כנ"ל.

'זמני חופשה ניכרים' - משום שחופשה מועטת של מספר שעות או יום נראה שלא תועיל מאחר ואף בעבד גמור לפעמים פוטרו רבו מעשיית מלאכתו לזמן מועט שכזה ואעפ"כ עדין שם עבד עליו.

בתמונה הקטנה: הרב שמואל גדסי, על רקע אילוסטרציה
בתמונה הקטנה: הרב שמואל גדסי, על רקע אילוסטרציה

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן