התוועדות חסידית או התמכרות?

אולי יצא לכם לפגוש את עצמכם במצב שאתם מתוחים, עצבניים, חרדתיים, באי שקט נפשי, ומיד פניתם להרגל מנחם שסיגלתם לעצמכם ?

מוצאים את עצמכם לוגמים כמויות של וודקה בהתוועדות חסידית פעם אחר פעם, סתם כי בא לכם להתפרק, או לברוח לאיזו בועה, בכל פעם שמשהו לא מסתדר לכם בחיים?

אם התשובה היא כן אז כדאי שתקראו את השורות הבאות!


·         מה היא התמכרות ועל איזה צורך בנפש היא עונה ?

התמכרות בהגדרתה הנה:

מצב של תלות פסיכולוגית נפשית רגשית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות אובססיבית כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד.

להתמכרויות יש שוני בצורת הביטוי של התופעה ובסוגי התוצאות אך הדרך שבה היא נרכשה לרוב זהה. לאורך זמן אין לאדם באמת שליטה על עצמו וההתמכרות מנהלת אותו. התמכרות היא בעיה שמקיפה תחומים רבים, היא עלולה לפגוע בתפקודו הנורמטיבי של האדם בתחומים רבים כגון יחסים בינאישיים, תחומים כלכליים ועוד.


·         קריטריונים לאבחן התמכרות:

על פי ה- D.S.M 5  מדריך לאבחון וסטטיסטיקה  להפרעות מנטליות הרשמי של הפסיכיאטריה האמריקאית, ניתן לאבחן התמכרות כאשר מתקיימים שלושה מששת הקריטריונים הבאים:

1. קיימת תשוקה עזה או דחף כפייתי לשימוש בחומר או ביצוע הפעילות אליה האדם מכור.

2. קיים קושי בשליטה על כמות ומשך זמן השימוש בחומר, או קושי בהגבלת זמן העיסוק בפעילות הממכרת.

3. הופעת 'תסמיני גמילה' (תגובות גופניות) ללא שימוש בחומר או קיום הפעילות הממכרת.

4. קיומה של סבילות- נדרשת כמות הולכת וגדלה של החומר לשמירה על האפקטיביות שלו או צורך בהגברת העיסוק בפעילות הממכרת.

5. השימוש בחומר או הפעילות הממכרת בא על חשבון היבטי חיים משמעותיים (חיי חברה, לימודים, עבודה, משפחה).

6. השימוש בחומר או העיסוק בפעילות הממכרת ממשיכים למרות המודעות לנזק הנגרם בעטיים. 


·         גורמים להתמכרות:

ישנם 3 אלמנטים מרכזיים הגורמים להתמכרות:

ביולוגים, פסיכולוגים, סוציולוגים:

·         דרכי טיפול:

עקרון הטיפול במתמכרים הוא טיפול משולב שמטרתו גמילה ושימור המצב לטווח ארוך.

ההתערבות הטיפולית נעשית ברמה אישית, קבוצתית ומערכתית. שילוב של שיחות פרטניות, קבוצות תמיכה, התערבות טיפולית במשפחה וסיוע סוציאלי בקהילה.

בטיפול יש להתייחס ל - 3 הרבדים שבהם מתקיימת הבעיה: ביולוגי / פסיכולוגי / סוציאלי.

ביולוגי - בשלב ראשון יש להתמקד בגמילה הפיזית ובהתגברות על התסמינים הנלווים לה. במקרים שההתמכרות לחומרים הייתה מעין "ריפוי עצמי" להפרעה / מחלה, יש לקבל טיפול תרופתי מתאים במרשם רופא.

פסיכולוגי - התמקדות באספקטים התוך - אישיים של המכור: חיזוק כוחות האני-מבנה האישיות, אחריות לניהול חייו והבנה של שורשי ההתמכרות.

אימון למניעת "נפילה" relapse הכולל: זיהוי מצבי סיכון והימנעות מהם.

פיתוח דפוסי התמודדות חדשים שיאפשרו לו להצליח במשימות החיים ללא ההתמכרות.

סוציאלי - שיפור מערכות יחסים בין אישית, התערבות במערך המשפחתי כדי לאפשר להם לקבל את השינוי במטופל ולשמר אותו.

שינוי קבוצת השתייכות חברתית - הצלחת הגמילה תלויה במידה רבה בניתוק קשרים עם אנשים שחברתם עלולה ליצור מרחב לנפילה, ויצירת קשרים חדשים שיסייעו לשמר את השינוי.

שיקום, משפחתי, חברתי, לימודי, תעסוקתי וכו' - על מנת לאפשר פתיחת דף חדש וחיובי בחיים וליצור קרקע להתמודדות תקינה בהמשך.


הרובד הסוציאלי (הרחבה):

·         בדידות - התמכרות והשלכותיה על חיי המתמכר:

אחת ההשלכות הקשות ביותר על חיי המתמכר הנה – בדידות.

ישנם מספר מצבים במערך הנפשי המתייחסים למילה הנגזרת מן השורש ב.ד.ד. ומשמעותה בחיי האדם.

ראשית נפריד בן מצב של בידוד חברתי לעומת בדידות.

בידוד חברתי: מתייחס למצב נתון בו אדם נמצא מבודד במרחב החיים, הוא פשוט הוא נעדר אנשים חיים לצדו שאיתם הוא עשוי לחבור, כמו אדם הנוסע לחו"ל ואין לצדו חברים או מכרים כעת, או אדם שבחר להתבודד מחברת אנשים.

בדידות: לעומת זאת מתייחסת למצב נפשי בו האדם הנתון במרחב החברתי יחד עם אנשים, חברים שהוא מכיר אך חש חוסר שייכות לאנשים ולחברה אליה הוא אמור להשתייך.


בבדידות ישנם שני מצבים המשקפים סוגי בדידות שונים:

1. בדידות אישית-תוך אישית 2. בדידות בין אישית.

בדידות אישית ותוך אישית: מבטאת מצב נפשי קשה של בדידות בו האדם חש מנותק רגשית מעצמו ואיננו חובר לחלקים הרגשיים שבתוכו, מה שמזמין מצב של דיסוציאציה (ניתוק רגשי) בו האדם הולך ודועך נפשית למצבים פתולוגיים כדיכאון קליני מז'ורי עמוק,   מה שבסופו של תהליך עשוי להוביל גם לאובדנות.

בדידות בין אישית : לעומת זאת מספרת לנו על מצב נפשי פחות גרוע מבחינה זו שהאדם הנתון בבדידות מנותק רגשית 'רק' מהמרחב הבין אישי קרי: הקהילה, חברים וכד', אך עדיין הוא מחובר לחלקים הנפשיים רגשיים שלו, מה שמותיר את היכולת לחבור למרחב בין אישי בדוגמת קהילה או חברה חדשה בה הוא עשוי לחוש שייך.

המתמכר עשוי לנוע בין שתי מצבי הבדידות השונים בהתאם למצבו הנפשי, לחוויית ההתמכרות, ולעצמת הפגיעות מההתמכרות.

המתמכר הנתון בבדידות בין אישית: חש חוסר שייכות חברתית כתוצאה מכך שהוא חריג, הוא חש שאין לו מקום במרחב החברתי, אך עדיין הוא מחובר לחלקים הרגשיים שלו, כך שהדרך לסייע לו תהיה במציאת מרחב מאפשר בתוך הקהילה שלו.

לעומתו המתמכר הנתון בבדידות אישית ותוך אישית: מוצף בתחושות וברגשי אשם במצבו, כלפי עצמו, משפחתו, חבריו וכו', מה שעשוי להוביל אותו להתנתקות מהמרחב החברתי, כ'עונש' עצמי למעשיו, מהלך זה עשוי להוביל להתנתקות רגשית לא רק מהסביבה אלא גם מעצמו ולהוביל למצב פתולוגי קליני כאמור. במצב זה ההתערבות הטיפולית תהיה הרבה יותר מעמיקה ומורכבת.

·    אינטימיות-וקשרים משמעותיים:

כאמור התמכרות עונה על צורך לא פתור במרחבי הנפש.

אחת הסיבות הקריטיות הלא מודעת לצורך הנפשי בהתמכרות הנה: אשליה לא מודעת אותה פיתח המתמכר לעצמו בנוסח: "לוותר על שליטה במקום אחד, כדי להשיג שליטה במקום אחר".

כלומר: המתמכר חש קושי עצום להכיל את המצב הנפשי בו הוא שרוי, כלכלי, חברתי, משפחתי וכו', לשם כך הוא 'מעדיף' באופן לא מודע לוותר על השליטה במרחב החיים כאן ועכשיו, אך להתיק את השליטה למרחב אחר קרי: אובדן החושים.

כאשר הוא שוקע בהתמכרות הוא שוכח לגמרי ממצבו הנפשי המורכב, מה שמאפשר לו תחושת רווחה נפשית בחוויה הסובייקטיבית שלו ותחושת אשליה שהוא בשליטה.

מה שמסביר את צריכת ההתמכרות, גם אם זה זמנית עד אשר הוא יתפכח, משום שאז הוא שוב משחזר את אקט ההתמכרות הקבוע.

זהו דפוס המתקבע בנפש, המוגדר בספרות הטיפולית הרואה בהתמכרות "ריק ללא שובע", ריקנות נפשית רגשית אין סופית המכונה 'החור השחור' שבנפש.

אם כן הדרך לסייע למתמכר הנה: להשיב את השליטה לחייו למרות המצב הנפשי המורכב בו הוא נתון, אך הפעם לא ממקום אשלייתי של שליטה, אלא ממקום משמעותי לו.

שייכות חברתית, משפחתית, סיפוק מתעסוקה משמעותית, יוצרות מלאות נפשית רגשית אישית-ותוך אישית, וממילא בין אישית.

הדרך ליצירת שייכות חברתית, משפחתית, תעסוקתית, עוברת ביכולת לקשור קשרים משמעותיים ואינטימיים עם אנשים.

לצורך קשירת קשרים משמעותיים יש צורך ביכולת נפשית לשהות במרחב ובקשר אינטימי וליהנות ממנו, ללא ללא תחושת פחד, חרדה או איום.

חוסר היכולת לשהות במרחב אינטימי נובעת בדרך כלל מאירוע מורכב ומשמעותי בחיים לפעמים אף טראומתי, המלווה בתחושת חרדה ואיום פנימי ולא מודע, לאור ניסיונות כושלים חוזרים ונשנים שלוו בדחיה, השפלה, זלזול וחוסר הכרה של הזולת באדם שרק ניסה לקשור אתו קשר משמעותי. זה יכול להיות מצדו של הורה, מורה, חבר וכו'.

מצב זה מסביר את הצורך הנפשי למצוא מרחב מוגן ובטוח וכאן כל הדרכים כשרות, מה שמוביל כאמור להתמכרות המספקת אשליה למרחב שליטה בטוח ומוגן מצדו של המתמכר.

כאן נכנסת לתמונה ההתערבות הטיפולית בדמות יצירת ומציאת מרחב מאפשר ומשמעותי עבור המתמכר, מרחב זה יכול  להיות כל מקום בו ואליו מרגיש המתמכר שייך, מוגן ובטוח.

בדרך כלל נצטרך להכיר את המתמכר וייחודיותו בכדי להתאים לו מרחב מאפשר פרסונלי (מותאם אישית), בו הוא יתפתח ויחוש מימוש עצמי, מה שיוביל כאמור למלאות אישית-ותוך אישית, הריקנות כבר לא תהווה אתגר יותר ובכך תפתור את הצורך הנפשי העומד מאחורי ההתמכרות.

היכולת לשהות במרחב אינטימי כמוה כאימון שריר בגוף, מה שיצריך את המתמכר להיאזר בסבלנות ולהתמדה אין סופית בתהליך השבת האמון באנשים, בניסיון לקשור קשרים משמעותיים ואינטימיים, תהליך ארוך אך בטוח

·    הערה: ישנם כאמור גם את ההיבטים הביולוגיים והפסיכולוגים אליהם חייבים להתייחס בטיפול בהתמכרות. אני בחרתי להתמקד ברובד הסוציאלי, מתוך הבנה שהמרחב הבין אישי הנו המוקד המשמעותי בתהליך הטיפול והריפוי בהתמכרות.

·   כמו"כ ישנם טיפולים פסיכולוגים ופסיכותרפיים ממוקדים התמכרות, לכן יש צורך להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים לטיפול בהתמכרויות.

ביבליוגרפיה:

1.      גיורא שוהם, ש'. והדד, מ'. (2007) "ריק ללא שובע", בבל, תל-אביב.

2.      דנון, פ' .ושינפלד, נ'. (2011) "כולנו מכורים", רמות-אוניברסיטת תל אביב.

3.      זקס, א. ופלד, ע. (2005) "גיבורות עצובות": תפיסתן העצמית של נשים החיות עם בן זוג המכור לאלכוהול. חברה ורווחה.

4.      מיכאל, א. (2007). "התמכרות והחלמה": סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים. קריית ביאליק: אח.

5.      פירני, ע. (2010) "טראומה, התמכרות וטראומה". מכללת עמק יזרעאל, ישראל: הוצאת ספרים אקדמית יזרעאל.

6.      קאופמן, א. (2004). "פסיכותרפיה של אנשים עם התמכרות", קריית ביאליק: הוצאת "אח".