קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







כיצד נהיה חדורי מטרה בשליחות חיינו? • מאמר
(יום חמישי, כ''ד סיון תשע''ח)
מי מאתנו לא מכיר את לשון הכתוב: 'כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים', בעליה של אותה נטייה לתאוות בצע וממון, עולת להן פרשיות של שוחד, הגורמות לסילוף האמת. עיוות הצדק והיושר נמצא לא רק אצל פשוטי עם, אלא שהוא עלול להטות את שיקול דעתם של צדיקים וחכמים, הכיצד?  מאמר חינוכי מאת המחנך הרב ישראל זלמנוביץ  למאמר המלא
הרב ישראל זלמנוביץ

פרשתנו פרשת 'שלח' מנגישה אותנו לאחת מפרשיות השוחד החמורות, השפעתה ניכרת עד ימינו, 'אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות'.

שנים עשר אנשים נשלחו למשימת ריגול. הם נבחרו בקפידה יתרה שהרי נתמנו על ידי משה רבינו נשיא הדור. בחירתם נבעה מכך שזכו לדרגת צדיקים ועיני העדה.

השאלה המתפרצת מאליה: כיצד קרה שאחרי ארבעים יום ששבו מתור הארץ, נהפכת הקערה על פיה? מדרגה נעלית ושמימית שהיו ביציאתם מאת משה מגיעים לדיוטה הנמוכה ביותר: מוציאים הם את דיבת ארץ זבת חלב ודבש ולא רק זאת, אלא אף ממרידים הם את כל העדה כנגד משלחם רעיא מהימנא?

שְׁלַח־לְךָ֣ – לדעתך! מדוע נתן 'יודע הדעות' מקום של בחירה?

בסדרה הקודמת קראנו על ההכנות לכניסה המידית לארץ נושבת: וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר ה' אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם ...וגו'. הנה עוד זמן קט יזכו רגליהם של ישראל לדרוך על רגבי הארץ המובטחת, ארץ זבת חלב ודבש.

למרות שעם ישראל שמע מספר פעמים מפורשות מפי הגבורה כי הולכים הם לארץ טובה, כפרו בכל הניסים והטובות שזכו להם עד עתה יערערו וביקשו קודם לתור את הארץ.

אלא, שמחשבתם הרעה גלויה היא לבוחן כליות ולב, כל מבוקשם היה להרפות ידיים להכניס פחד בלבבות ישראל ולהישאר במדבר.

מביא על כך המדרש:

שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים - אף על פי שאמר הקדוש ברוך הוא: שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים לא היה מן הקדוש ברוך הוא שילכו למה שכבר אמר להן הקדוש ברוך הוא שבחה של א"י כִּ֚י יה' אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר(דברים פרק ח' פסוק ז')..וכן בהיותם בארץ מצרים נאמר :וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֘ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ(שמות פרק ג')...אלא ישראל הן בקשו הדברים הללו שבשעה שהגיעו לרש את התחומין אמר להם הקדוש ברוך הוא רְ֠אֵה נָתַ֨ן ה' אֱלֹקיךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת(דברים פרק א' פסוק כ"א)

באותה שעה נתקרבו ישראל אצל משה שנאמר: וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֘ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן(דברים פרק א' פסוק כ"ב) ובספר תהילים כתב על כך דוד המלך: וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת:( תהלים פרק ע"ח)

ר' יהושע אומר למה היו דומין? למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים ועשירה. א"ל המלך: 'זמנתי לך אשה נאה ובת טובים ועשירה'! א"ל הבן: 'אלך ואראה אותה'! שלא היה מאמין לאביו. מיד הוקשה הדבר והרע לאביו אמר אביו:'מה אעשה? אם אומר לו איני מראה אותה לך עכשיו הוא אומר כעורה היתה'! לפיכך לא רצה להראותה. לסוף א"ל: 'ראה אותה ותדע אם כזבתי לך ובשביל שלא האמנת בי קונם(הנני נשבע) שאין אתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה'!

וכך הקדוש ברוך הוא אמר לישראל טובה הארץ ולא האמינו אלא אמרו: נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו אמר הקדוש ברוך הוא: 'אם מעכב אני עליהם הם אומרים על שאינה טובה לא הראה אותה לנו אלא יראו אותה ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכה'! שנאמר: אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:( במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח פרשה טז)
ואכן משה מקבל את בקשתם ופונה אל ה': האם להיענות לבקשתם של ישראל – ללכת ולתור את ארץ ישראל? וה' עונה לו על פי דברי המדרש:

'כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים לפנינו התחיל משה עומד ותוהא אמר אפשר לי לעשות דבר עד שאמלך בהקב"ה הלך ונמלך א"ל כך וכך בניך מבקשים א"ל הקדוש ברוך הוא אין זה תחלה להם עד שהם במצרים הלעיגו לי שנא' (הושע ז) זו לעגם בארץ מצרים למודים הם לכך איני צריך לנסותם שכתוב (דניאל ב) ידע מה בחשוכה ונהורא עמיה שרא א"ל הקדוש ברוך הוא משה יודע אני מה הם אלא אם בקשת שלח לך לעצמך מנין שכן כתיב אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור'.(במדבר רבה פרשת שלח פרשה ט"ז)

האם זו לא הייתה בקשה לגיטימית – לתור ולרגל את ארץ אויב?

אלא שיש להעלות כמה שאלות מבררות::

על מה יצא קצפו של ה' ועל עצם הבקשה ללכת ולתור את הארץ? האם אין מלאכת הריגול מהווה חלק מטכסיסי המלחמה והכיבוש? ויותר מכך: הלא משה רבינו משלחם ומוסר בידם מספר בירורים שעליהם לבחון בעת תורם את הארץ כפי שהדברים מובאים במפורש בציווי משה טרם צאתם!

וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב?
וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים?

וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן ?וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ...!
א"כ מהי הטענה כלפי המרגלים, שהביאו את מענם לפני משלחם משה?

והרמב"ן מתייחס לדברים בראשית דבריו לפרשתנו:

'...ויש כאן לשאול, אם כן משה עצמו חטא בענין, שנאמר וייטב בעיני הדבר (דברים א כג). ולמה אמר להם בענין הארץ "הטובה היא אם רעה" (פסוק יט) אחר שנאמר לו מתחלה שהיא טובה ורחבה. ועוד מה עשו המרגלים, כי משה אמר להם (פסוק יח) וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב, ואמר להם בערים (פסוק יט) הבמחנים אם במבצרים, ועל כל פנים היו צריכין להשיבו על מה שצוה אותם. ומה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו (פסוק כח) אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות, וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?
..., כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים, כענין שנאמר (שופטים א כד) הראנו נא את מבוא העיר, ושיתנו להם עצה באיזו עיר ילחמו תחלה ומאיזה צד יהיה נוח לכבוש את הארץ, וכך אמרו בפירוש (דברים א כב) וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים וגו', כלומר הערים אשר נבא אליהן תחילה ומשם נבא בכל הארץ. וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות, וכן עשה עוד משה עצמו שנאמר (להלן כא לב) וישלח משה לרגל את יעזר, וכן ביהושע בן נון (יהושע ב א) שנים אנשים מרגלים, ועל כן היה טוב בעיני משה. כי הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס, אבל יצוה בנלחמים להחלץ ולהשמר ולארוב, כאשר בא הכתוב במלחמת העי (שם ח ב) שהיתה על פי השם ובמקומות רבים. אז נמלך משה בשכינה, ונתן לו השם רשות ואמר לו שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען, וידעוה ויגידו לכם ועל פיהם תתיעצו בענין הכבוש'.

הרמב"ן אכן העלה בצורה ברורה ונהירה את התמיה – מדוע יש טענות על המרגלים, בשובם מתור הארץ כשמוסרים את האינפורמציה שנתבקשו?

מטרת השליחות – להאזין ולשמוע

רבות התשובות לבירור הדברים, מה היה חטאם הנוראי של המרגלים, ומה היו המניעים האמיתיים שגרמו להם להשתמש בביטויים נוראיים כמו:

'...לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ'.

'וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙...'

נענה על הדברים בעזרת דבריו המופלאים של הרבי המובאים בליקוטי – שיחות כרך כ"ג (עמוד 108) הרבי מקשר את ההתניה לקבלת התורה: '...וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע'. הקדמת נעשה לנשמע, דבר המראה על קבלת עול.

אך אין מספיק ב'נעשה' בלבד, יש צורך גם ב'נשמע'. כך הדברים גם לגבי כניסתם של ישראל לארץ המובטחת. אמנם ה' אמר לישראל כי עומדים הם להיכנס '...אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ', אך ה' רוצה שעם ישראל ידע את מעלתה של הארץ לא רק מתוך אמונה אלא שיהא זה גם בהבנתם ובשכלם שאכן היא ארץ טובה ורחבה. לכן ציווה ה' את משה שישראל יביאו מפרי הארץ: וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ, זאת על מנת שכל ישראל יראו ויחושו וימששו בידם את פרי הארץ.

כך גם לגבי כל ההוראות שקיבלו ממשה חיזוק ביטחונם בתפיסת שכלם: 'עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ'.

טעותם של המרגלים- ממשיך ומבאר הרבי, שהוסיפו על העובדות את מסקנתם:'...לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת...' על כך לא נשאלו מאת משלחם משה רבינו: האם נוכל לעלות? האם נוכל לכבוש את הארץ אם לאו? שליחותם היתה אך ורק לאתר את המקום שממנו יקל לכובשה!

אדרבה, עצם שליחותם מהווה הוכחה שאכן כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ' גם בדרך הטבע וזאת היתה מטרת שליחותם, כי אם היו נכנסים היה זה רק באופן ניסי, לא היה צורך ומקום לשליחותם.

'שְׁלַח־לְךָ֣' הינה הוראה תמידית ומהווה נר לרגלינו

מכאן הוראה לחיינו מסיים הרבי: תורה היא מלשון הוראה. בתורה ישנה הדרכה כיצד להימנע מטעותם של המרגלים.

רוב חיינו אנחנו בעשייה, בחלק של: 'נעשה' ועלינו להפנים את מחויבותנו גם 'בנשמע'. עלינו לזכור כל הזמן שאנחנו בשליחות משה רבינו, אנו מבצעים את הדברים, כי כך רצון הבורא המובא לנו על ידי משהרבינו שבדור.

כאשר אדם עוסק בדבר רק כי טוב לו! נח לו! יש לו סיפוק ותענוג(בוודאי חשוב שיהיו כל ההרגשות הללו), אך ישנו חשש של נטיות צדדיות המשחדות אותו וגורמות לו להטות את המציאות.

למרות שאותם שליחים נבחרו בקפידה לשליחות זו על ידי משה בירור אחר בירור ואף היו חכמים וצדיקים, למרות זאת לא התבטלו למשה רבינו ובזאת היתה מפלתם, כי היו משוחדים לעניינים צדדיים, דבר שגרם לנזק להם ולכל הדור...

מכאן נלמד כי הדרך שלא נאבד את העיקר היא בכך שנדע שאנחנו בשליחות תמידית. עליינו להיצמד להוראות רבנו נשיאנו משה רבנו שבדור. על יד כך נזכה להיכנס בשלווה ובביטחון לארץ המובטחת ' אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יה' אֱלֹקיךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה'

צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן
צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן