הרב שבתי וינטראוב

זכיתי לפני עשור שנים לראיין את הרב שלום דובער גוטניק ע"ה בעת שביקר בחצרות הקודש 770. כשראית את הרב גוטניק חשת מה זה יהודי שהקריב את כל חייו לרבי והיה 'עמוד האש ההולך לפני המחנה' בכל הקשור ליהדות אוסטרליה שהרב גוטניק היה מהחלוצים שלה בעת שנשלח על ידי הרבי הריי"צ נ"ע למדבר השממה האוסטרלי.


 'עמוד האש ההולך לפני המחנה': הרב שלום דובער גוטניק ע"ה

לפניכם חלק מאותו ראיון מרתק ומיוחד.

"אתה תהיה השגריר שלי באוסטרליה", התבטא הרבי באחת היחידויות על הגה"ח הרב שלום דובער הכהן גוטניק, ואם נסכם 60 שנות חייו של הרב גוטניק באוסטרליה לשם הגיע בהוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפני 60 שנה בהיותו בחור, הרי הרב גוטניק למרות גילו המופלג, רואה את עצמו שגרירו של הרבי, כאשר חיי התורה והמוסדות הענפים שהוקמו באוסטרליה במהלך השנים, לרב גוטניק היה חלק רב בהקמתם ובפיתוחם, והיה הבריח התיכון במה שהוא מכנה "המהפכה האוסטרלית".

כאשר אנו משוחחים עם הרב גוטניק 60 שנה אחרי, הוא לא מפסיק להתפעל מהמהפכה הרוחנית שעברה אוסטרליה בהשראתו בכיוונו והדרכתו של הרבי. אי אפשר לתאר בכלל את המהפכה הרוחנית הגדולה באוסטרליה שהייתה ארץ לא זרועה, ובזכות הכוחות האדירים של הרבי הריי"צ והרבי אוסטרליה נהפכה למעצמה יהודית וחסידית במלוא מובן המילה. הרב גוטניק זכה בעשר אצבעותיו, לממש את חזונם של הרבי הריי"צ והרבי אשר אוסטרליה תהיפך למקום תורה וחסידות, ובכל שלבי ההתפתחות של היבשת, הרב גוטניק היה במרכז העשיה והפעילות.

מסירות נפשו של הרב שלום דובער גוטניק טבועה עמוק במשפחה הענפה, ובעיקר מאביו הרה"ח ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק ע"ה שאמנם לא זכה להכירו היטב, לאחר שנפטר בגיל צעיר וילדיו הרב שניאור חיים ע"ה ויבלט"א הרב שלום דובער היו עדיין ילדים רכים, אבל התורה מחזרת על אכסניה שלה, ואותיותיו נראו היטב על בניו.


אביו, ר' מרדכי זאב גוטניק ע"ה

גדול כאחד הגדולים

הרב מרדכי זאב הכהן גוטניק אביו של הרב שלום דובער נולד בשנת תרנ"ז בפריאסלאב. הוא היה בן למשפחת חסידים ותיקה, וסבו הרב אברהם הכהן היה עוד מחסידיו של בעל הצמח צדק.

בימי בחרותו למד הרב מרדכי זאב בתומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לקירוב מיוחד מכ"ק אדמו"ר הרש"ב מנהלה ומייסדה של ישיבת תומכי תמימים. מנהלה בפועל של הישיבה הרבי הריי"צ מעיד באחד ממכתביו על רבי מרדכי זאב שקיבל "חינוך טוב" לתורה ועבודה שבלב. אחד מידידיו הטובים לספסל הלימודים בליובאוויטש היה רבה של שכונת קראון הייטס הרה"ח ר' זלמן שמעון דווארקין ע"ה. בשנת תרצ"ט כאשר אחד מבניו ביקר באוטווצק, אמר לו הרבי הריי"צ "אביך בהיותו בן 18 היה בקיא כבר בש"ס ופוסקים".

בנוסף לגאונותו המפולגת בתורה השתלם ר' מרדכי זאב בהיותו צעיר לימים גם בתורת המשפטים. למרות שבאותם הזמנים היה מסוכן למדי ללמוד תורות חיצוניות, אולם רבי מרדכי רוח אחרת הייתה עימו והשתמש בנושא זה כקרדום להפצת יהדות ותורת החסידות. כל גדולי ישראל שנפגשו עימו היו נפעמים מעוצמת תורתו וחכמתו. זכה לקבל מכתבי הסמכה מופלאים מגאוני דורו. ביניהם מהגרח"ע גרודזנסקי זצ"ל "הוא גדול כאחד הגדולים בזמננו" העיד עליו הגאון ר' חיים עוזר.

את ירושת השליחות ומסירות הנפש של בניו הרב שניאור חיים ע"ה ויבלט"א הרב שלום דובער גוטניק שהיו מראשוני מקימי עולם התורה והחסידות באוסטרליה, הרי גם אביהם רבי מרדכי זאב היה מראשוני השלוחים של הרבי הרש"ב, כאשר בשנת תרע"ד שלח שלוחים להרי הקאווקאז, כדי להציל את היהודים הספרדים במקומות אלו.

ר' מרדכי זאב זכה גם שם לאהדה רבה ביותר וכעבור כמה שנים מנישואיו שלחו לו כתב רבנות מטעם הקהילה. בשנת תרפ"א הקים בית בישראל עם זוגתו הרבנית חיה בתיה ע"ה בתו של ר' אברהם ברווארמן שהיה נגיד ובעל משפחה ברוכת ילדים . את מושבם הם קבעו בעיר טארשצה. ר' מרדכי זאב ניחן בכושר נאום יוצא מגדר הרגיל, וכאשר החלה מהפכה הקומוניסטית ר' מרדכי זאב לא הרפה למרות המצב הקשה מנשוא מעבודת הקודש לטובת הכלל. בימים הקשים ההם הוא נבחר על ידי הרבי הריי"צ לכהן כמגיד מישרים בקהילות כדי לעודדם ולחזקם ולהפיח רוח חיים יהודית. באחד ממכתביו של הרבי הריי"צ אליו בשנת תרפ"ג כותב לו "..הייתי מבקשו לייחד נסיעה לשם ולאיזה עיירות הסמוכות איליו להגיד מעל הבימה ולעורר את לב ישראל ע"ד הטהרה וע"ד השבת וקביעות לימודים ברבים", תוך שהרבי הריי"צ מזרזו לנסוע ומבטיח לשלם את כל ההוצאות של נסיעות אלו.

בהמשך הרבי הריי"צ אף ביקשו שיכהן כרב בעיר טיפליס שבגרוזיא.
הרב מרדכי זאב אכן קיבל כתב הכתרה לכהן כרב במקום, אולם בפועל לא עבר לגור שם. המצב באותם ימים ומסע הרדיפות נגד רבני ישראל דיכאו את רוחו של הרב מרדכי זאב שכבר תכנן לעזוב את רוסיה.
הרדיפות אחריו באותם הימים, כפי שקרה לרבים מרבני ישראל, היו נוראיים. הקומוניסטים תכננו לאוסרו, בעוון לימוד ילדי תשב"ר ותיקון מקווה, הוא אף נאסר בפועל ורק הודות לתושייתו של רעייתו שבכתה ללא הרף עזבוהו לנפשו. הרב גוטניק אף חשש לגורל חינוך ילדיו ברוסיה.

בהשתדלותו של הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים הצליח לעלות ארצה ומשפחת גוטניק התיישבה בעיר האבות חברון. הרבי הריי"צ הצטער על עזיבתו את רוסיה וכתב על כך "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע". בארץ הקודש התקבל הרב גוטניק לעוזר במשרד הרבנות בתל אביב אצל הרב שמחה הכהן אהרונסון, ובמשך שנתיים מילא תפקיד זה. אולם תפקיד זה לא סיפק את נפשו, ולאחר שנתיים עלו בפניו מספר הצעות. הרב מרדכי זאב גוטניק התלבט בין שתי הצעות האם לנסוע לניו יורק שם הקים הרבי הריי"צ את "אגודת התמימים" והיה רצונו שר' מרדכי זאב יצטרף לאגודה, או ללונדון שם התפנתה משרת הרבנות בקהילת חב"ד לאחר שהרב משה אביגדור חייקין שהיה רב הקהילה עלה לארץ הקודש.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ הכריע במכתבו לרב גוטניק לנסוע ללונדון. "דעתי נוטה אל ההצעה של לונדון מכמה טעמים" אולם הרבי הריי"צ כתב לו שאם הדבר לא יצא אל הפועל הוא יוכל לנסוע לניו יורק. מספר שנים לאחר שהגיע ללונדון בי"ט כסלו תרצ"ב נפטר כאשר היה בן 35 בלבד והותיר אחריו את זוגתו הרבנית ושני בניו היתומים שהיו עוד לפני גיל בר מצווה.

יהדות בלונדון

הרב שלום דובער גוטניק נולד לאביו ר' מרדכי זאב בשנת תרפ"ד כשעדיין גרו בטארשצה והיה בנו הצעיר. הרב גוטניק מספר לנו שהיו להם שני אחים נוספים שהקומוניסטים ימ"ש הרגו בפרעות באותם זמנים, כשהיה בן 3 האבא עזב את רוסיה לארץ הקודש ולאחר מכן נסעו ללונדון.

לאחר פטירת אביהם בלונדון התחתנה אמם הרבנית בזיווג שני עם הרב אשר אברמסון שהיה אחד מחשובי הרבנים בלונדון וכיהן שם כדיין. הרב אברמסון היה מגדולי חסידי חב"ד בצעירותו למד בראדין אצל בעל החפץ חיים ולאחמ"כ בתומכי תמימים בוורשא.

הרב גוטניק זוכר את הימים ההם בהיותו ילד צעיר כאשר אביהם החל להפיח רוח חיים ויהדות בלונדון. הוא נזכר שהם היו הראשונים אשר עשו מבצע מצה וטהרת המשפחה. ביתם של משפחת גוטניק הנכבדה גם לאחר פטירת האבא, היה בית וועד לחכמים וגדולי התורה בלונדון היו יוצאים ונכנסים בביתם שהיה פתוח לרווחה. הרב גוטניק נזכר ברבנים שהיו מגיעים לביתם בימים ההם כמו הגאון ר' אליהו לופיאן, הרב יחזקאל אברמסקי הרב גרינשפאן, הרב בינימינסאהן, הרב דובאאו. "בבית אצלנו היה טבוע כל כך עניין הכנסת האורחים שהמפתח היה נמצא מבחוץ, והיו פותחים לבד את הדלת ונכנסים". עד היום זוכר ר' שלום בער את שיעורי המוסר מרטיטי הלב ששמע בעת למד בישיבה בלונדון מר' אליהו לופיאן מידי יום שישי. הייתי בוכה כל פעם מחדש.

הרב גוטניק מספר שלר' אליהו לופיאן זצ"ל היה קשר לחב"ד והיה מזכיר הרבה תניא בשיחות המוסר. הרב שלום בער גוטניק היה מתמיד גדול ובד בבד כבר בגיל בחרותו החל למסור שיעורים ולהרביץ תורה. בשנת תש"ו נסע ללמוד בישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, ושם לאור בקשתו של הרב בושקוב החל למסור שיעורי גמרא במקום וללמד תלמידים. כבר באותה עת זכה לקשר עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ בג' מנחם אב תש"ו הוא מקבל מכתב מהרבי הריי"צ.
"נהניתי לשמוע כי לומד בישיבת עץ חיים במונטרה והשי"ת יחזק את בריאותו וישקוד ויצליח בלימודו ויודיעני מלימודו והנהגתו".

בט"ז אלול באותה שנה זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי הריי"צ בו מכנה אותו "התלמיד החשוב מר שלום דובער". הרבי הריי"צ כותב לו כי "עיקר המעלה בלימוד התורה הוא בשביל לידע את המעשה אשר יעשון כפי רצונו ית' ולא בשביל התחכמות וסברות של קולות ולהיזהר מאלו הלמדנים אשר כל לימודם הוא בשביל למצוא קולות והתרים בסברות מסברות שונות ומשונות.. בהמשך כותב לו הרבי הריי"צ כי "שמחתי לשמוע כי לומד הוא את התניא ובטח לומד גם דברי חסידות מזמן לזמן והשי"ת יחזקו ויאמצו בגשמיות וברוחניות ויהיה ירא שמיים חסיד ולמדן.

בהמשך מבקשו הרבי לפרוש בשלום ידידו הרב וחבריו.
טרגדיה קשה קרתה אז במנטרה שבשוייץ כאשר הרב בושקוב נהרג מפגיעת רכבת והר' שלום דובער גוטניק המשיך להחזיק את המקום בשיעורי הגמרא וכיהן כר"מ במקום.

לאחר כשנה החליט הרב גוטניק לחזור ללונדון שם המשיך את פעילותו המבורכת בהרבצת התורה ונהפך לרב של בית הכנסת "חברה ש"ס". במכתב מיוחד ונדיר שכתב בעש"ק הגדול תש"ח לכ"ק אדמו"ר הריי"צ אנו למדים במקצת על פעילותו בלונדון להצפת התורה.
"לחג הפסח דשנת תש"ז חזרתי לביתי (בלונדון) ממנטרייה שבשווייץ, והמשכתי את לימודי בישיבת עץ חיים דפה. בקיץ של שנה הנ"ל נסמכתי להורות ולדון מראשי ישיבת עץ חיים וגם מהגאון שמואל יוסף ראבינאוו שיח' וידידנו הרב הגאון הח' ר' ירחמיאל בנימינסאהן. בחודש כסלו נתמניתי לרב בקהלה חברה ש"ס בלונדון. בכל ערב אני מגיד שיעור גמרא ובשבתות אני דורש ולומד לפניהם מענייני דיומא. בכל שבת קודש אני נותן שיעור גמרא בשפה האנגלית לפני בחורים בעלי מסחר ומלאכה מהם שלמדו בישיבות מקדם. וכמעט כל היום אני בישיבה. אבקש ברכתו הקדושה שיזכני השי"ת בלימוד התורה ויראת שמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ויזמין לידי השי"ת שידוך המוכשר ולהסתדר בחיים טובים בטוב האמיתי".

אחד מהפגישות המרגשות שזכורות לרב גוטניק בימי נערותו בלונדון היה עם החסיד הנודע ר' איצ'ה מתמיד ע"ה כשהגיע לביקור בלונדון במסגרת מסעותיו. ר' איצ'ה מתמיד שכידוע החמיר ביותר בענייני כשרול ונזהר לא לאכול אם לא היה יודע בוודאות שהכל כשר, התאכסן במלון בלונדון, והסכים לאכול רק מהאוכל שהכינה אימי ע"ה הכינה לו. ואני זכיתי להביא לו את האוכל. אני זוכר שנתן לי לטיפה בפנים באבהות מיוחדת.

גם את החסיד רב"צ שמטוב ע"ה זוכר היטב הרב גוטניק מהשנים בהם גר בלונדון בין השנים תש"ה-ח. יום אחד נזכר הרב גוטניק שרב"צ הגיע לשיעור שלי בגמרא ושאל שאלות. בהמשך הוא ביקש מאתנו שנגיד שיעורים בכל בתי הכנסת, וסביר להניח שהבקשה הזאת הגיע מהרבי הריי"צ. בלונדון בכל מוצאי שבת היינו הולכים למלווה מלכה לר' ירחמיאל בנימינסאהן. ר' אליהו לופיאן היה מגיע בקביעות להתוועדויות. הרב אברמסקי היה קרוב לליובאוויטש. אלו היו זמנים מאד מיוחדים של קירוב הדעת בין כל החוגים, באופן מיוחד במינו, מטעים הרב גוטניק.

בשילהי שנת תש"ח זכה הרב גוטניק להגיע בפעם הראשונה ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחד עם אמו. ר' אשר אברמסון שהיה נשוי לאמו נסע כבר לאוסטרליה מספר חודשים קודם לכן לקבל שם את משרת הרבנות, כאשר קיבל את ברכת הדרך מהרבי הריי"צ והתיישב סידני שם הביא לחיזוק הדת. מכתבים רבים ומרתקים בהתכתבות בין הרב אברמסון לרבי הריי"צ ודוחות ארוכים ששלח, על מצב הכשרות והדת באוסטרליה. כשהרב גוטניק נזכר ביחידות המיוחדת עם הרבי הריי"צ הוא מתרגש. היה זה ערב בואם לאוסטרליה, כאשר בדרך לאוסטרליה נסעו דרך ניו יורק, לזכות ולהפגש עם הרבי בפעם הראשונה. בין הדברים שזוכר הרב גוטניק מאותה יחידות שהרבי הריי"צ אמר להם בקשר לתפקידם להפצת היהדות ש"טופח על מנת להטפיח" משמעותו להביא לידי מצב שגם את מי שמטפיחים גם הוא יוכל להטפיח אחרים לתורה ולמצוות. הרבי הריי"צ אמר לו באותה יחידות "מהמכתבים שכתבת לי ציירתי לעצמי איך אתה נראה".

בניו יורק התארחו אצל הרה"ח ר' מוטל טלישבסקי, שהיה מגיע אחרי זה פעמים רבות לאוסטרליה. ואכן לאחר שהות של מספר שבועות בניו יורק הרב גוטניק נסע עם אימו לאוסטרליה. ואכן מיד שהגיע לאוסטרליה הצטרף הרב גוטניק לעבוד לצידו של הרב אברמסון לחזק את שיעורי התורה ומצב הדת במקום. בדוחו"ת שהיה כותב הרב אברמסון לרבי הריי"צ אנו מוצאים כיצד הוא מספר על השיעורים שהיה מוסר הרב שלום דובער גוטנק לצעירים באוסטרליה ומקרבם לתורה בדו"ח מאדר"ח חשוון תש"ט הוא כותב בין הייתר לרבי הריי"צ על "השיעור שמוסר כל יום ה' בשבוע בשפה האנגלית הרב שלום נ"י בעד צעירים שאינם מבינים יידיש ואנו מקווים שהמאור שבה יביא לידי התגלות את ניצוץ הקדושה שבלב כל אחד".

בדו"ח אחר שכותב הרב אברמסון לרבי הריי"צ מתאריך כ"ז אייר תש"ט הואכותב לו "אל שיעורו של שלום בער באים בחורים מניחי תפילין, שני אדוואקאטים (עורכי דין) ודאקאר ועוד. שיעורו בשפה האנגלית, שני השיעורים נתפרסמו לטובה ב"ה".

בשנת תשי"ב בתאריך כ"ג אדר התחתן הרב שלום דובער גוטניק עם זוגתו הרבנית מרת דבורה שתחי' לבית משפחת פייגלין הנודעת שהתיישבו באוסטרליה שנים קודם לכן והיו למעשה הגרעין הראשון של חב"ד בשפרטון, בית שכל כולו היה ספוד בתורה ויראת שמיים והתקשרות נצחית לרבותינו נשיאנו. במכתב נדיר שכתב לו הרבי לרגל חתונתו, מבאר הרבי בסיומו של המכתב את הנושא של עדי קידושין על פי חסידות ונגלה.

הרבנית דבורה גוטניק נזכרת בסיפור בשנת תש"י בעת הסתלקות הרבי הריי"צ כאשר הרה"ח ר' משה זלמן פייגלין שהתגורר בשפרטון, התעורר בשבת קודש יוד שבט תש"י לקול רעש. כאשר התברר שהתמונה הממוסגרת של הרבי הריי"צ נפלה על הריצפה והזגוגית התנפצה. 'משהו קרה' אמר בלחש הרב משה זלמן פייגלין, והוא היה מוטרד מאד מנפילת התמונה. כל הניסיונות להרגיעו עלו בתוהו. זמן מה לאחר צאת השבת הגיע בשורת האיוב שהרבי הריי"צ הסתלק.

ביתם של הרב שלום דובער גוטניק ורעייתו נהפך עד מהרה לבית של מסירות נפש להפצת יהדות ותורה. בביתם הפרטי החלו שיעורי חסידות, ו"חדר" לילדים, בישבת אוסטרליה שהייתה עדיין רחוקה מאד מלהיות מקום של תורה, הניצנים נראו בארץ. ואכן בתוך חודשיים מאז חתונתו של הרב גוטניק הגרעין הראשון של אנ"ש באוסטרליה התכנס לישיבת חירום לראות מה עושים כדי להפיח רוח חיים בפעילות ובביסוס הישיבה כדי לקרב את בני הנוער, וכמובן ההכרעה כאיש אחד הוחלט למנות את הרב שלום דובער גוטניק לראש הישיבה.

ישיבת חב"ד באוסטרליה עברה גלגולים רבים. בתחילה היא הוקמה בשפרטון בהשתדלותו של הרב משה זלמן פייגליןו לאחר מכן היא עברה לברווד פרבר הנמצא בקצה מלבורן. עד שלמעשה הישיבה בסופו של דבר עברה ללב ליבו של מרכז מלבורן. בשנת תשי"ב בתאריך כ"ג אדר התחתן הרב שלום דובער גוטניק עם זוגתו הרבנית.

ממסמך נדיר שהגיע לידינו אנו מגלים שביום ד' ז' ניסן תשי"ב, מספר שבועות לאחר חתונתו של הרב גוטניק נכתב מכתב מיוחד לכ"ק אדמו"ר בקשר להחלטה למנות את הרב גוטניק לראש הישיבה.
וכך נכתב במכתב: "נתאספנו כל אנ"ש ובראשם הרה"ג הרב אברמסון והאסיפה היה אודות מצב הישיבה אשר לדאבון לבבנו רואים אנו אשר במשך כל הזמן הן בהיות הישיבה בשפרטון והן אח"כ במלבורן לא היה ביכולת לקרב את האזרחים דהיינו שהנערים והבחורים שנולדו באוסטרליה לא נתקרבו מהם ללמוד בהישיבה וחפשנו למצוא הסיבות שגרמו לזה ואיך לתקן זה. והציעו למצוא איש אשר כח בו לקרב את הנערים והבחורים הנולדים פה אפשרי שירחם השי"ת שעל ידו יעלה הדבר לקרב גם את אלו אשר עד עתה לא נתקרבו והסכמנו כולנו אשר איש כזה הוא האברך הנמרץ המוסמך ר' שלום דוב גוטניק מסידני אשר כעת לאחר חתונתו קבע מקום דירתו במלבורן והוא מצידו גם כן מסכים לזה . רק ששני הצדדים רוצים לידע דעת קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ובקשתינו להורנו את הדרך האמיתית וכפי אשר יורנו כן נעשה".

באסיפה השתתפו למעשה כל הגרעין החב"די הראשוני הרב אשר אברמסון, הרב בצלאל וילשנסקי, הרב נחום זלמן גורביץ', הר' שמואל בצלאל אלטהויז, ר' זלמן סרברוונסקי, ר' אבא פליסקין, ר' איסר קלוובגאנט. התשובה של הרבי לא איחרה להגיע ומנוסח התשובה רואים עד כמה הרבי ראה את המינוי של הרב גוטניק כנחוץ ומתאים במיוחד.

במכתב מכ"ז ניסן תשי"ב מקבל הרבי את המינוי וכותב לרב גוטניק "בוודאי יודע הוא את ההנהלה של הישיבה אשר ביחד עם כל מעלותיה הנה כפי המכתבים שהנני מקבל מהם, רואים הם נחיצות לקבל ר"מ וראש ישיבה אחד הבקי בשפת המדינה ואורחותיה אשר יוכל לקרב עי"ז את הנוער דאוסטרליה והנה גם לי נראה הדבר".
הרבי מציין שהיות וזאת הישיבה הראשונה באוסטרליה והיא על שמו על הרבי הריי"צ היא "צריכה לשמש דוגמא וסמל לרוחו ולמהלך נפשו ולדרישותיו בענייני חינוך" ובהמשך מוסיף הרבי "הנה כנ"ל נראה לי ההצעה שיכנס כת"ר בתור ר"מ ור"י בהישיבה ואולי עוד יותר מזה.. והשי"ת יזכהו לנטוע בלבם של בני ובנות ישראל באוסטרליה הרגשה זו של אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל כפי שהם מבוארים ומוארים בתורת החסידות של נשיאנו הקדושים זי"ע". בהמשך זכה להדרכות מפורטות ומכתבים תמידים כסדרם על עבודתו בקודש בישיבה ועידודים על כך שזכה לקחת על עצמו את התפקיד למרות הקשיים "במכתב מא' סיון תשי"ב כותב לו הרבי "בלי ספק יצליחו בריבוי כמות הלתמידים ואח"כ גם בהגדלת איכותם".

כאשר התלונן הרב גוטניק בפני הרבי שלא מרוצה מרמת לימודם של התלמידים בשנה שנכנס לקבל את משרתו, הרבי הביא לו בהקשר לכך את מאמר חז"ל "שבכדי שיהיה אחד יוצא להוראה צ"ל אלף נכנסים למקרא" במכתב מז' אדר תשי"ג כותב לו הרבי "שלכל נשמה יש מצווה פרטית המשמשת שער דרך ההשפעות מלמעלה למטה, וכיון שזכה שהמצווה שלו היא באהלה של תורה ובמוסד שנתייסד על שם וברוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הרי בכל בקשה ופ"נ קשור זה עם פעולותיו במוסד זה".

"ריבוי תלמידים"

במכתב מא' סיון תשי"ב הרבי מעודדו לא ליפול ברוחו ומבטיח לו הצלחה במילוי התפקיד "הנה כפי שהראה הניסיון עד עתה... במרץ הראוי ובעקשנות המתאימה הנה סו"ס הצליחו תמיד אנ"ש שי' לייסד מוסדות חינוך משלהם ובמספר התלמידים אשר הולך וגדול מזמן לזמן ובלבד שלא יתנו מקום לרפיון ידיים ולנפילת רוח מפני הקישויים ההעלמות וההסתרים . ונשען על זה תקותי חזקה אשר באם יתנהגו במקומם עתה ג"כ בתוקף הנ"ל בלי ספק יצליחו בריבוי התלמידים ואח"כ גם בהגדלת איכותם". והרבי מוסיף לו שגם "לטובתו הפרטית" צריך שיקח על עצמו את משרת ראש הישיבה באהלי יוסף יצחק.

בהמשך השנים כאשר פתחו ישיבה גדולה והתרחבה הישיבה במלבורן, הרב גוטניק התעסק בקניית המקום ובהשתדלותו הרבה דאג במסירות נפש לדאוג לבניין מרווח ודאג להתרים על כך אנשים. בנוסף לעבודתו בישיבה הרבי דחף אותו להתמנות כדיין בבית הדין של מלבורן, ובנוסף לכך הקים בהוראת הרבי בית כנסת גדול במלבורן, כאשר בחגים מתפללים בו אלפי יהודים, כאשר הוראת הייתה בתנאי שזה לא יפריע לעבודתו בישיבה. כמעט ולא היה מוסד שהרב גוטניק לא היה ראש וראשון ודוחף ומסייע. כך למשל הוא הקים את הכולל תפארת זקנים הראשון במלבורן.

בשנת תשכ"ג הגיע הרב גוטניק לארה"ב לביקור אצל הרבי. בין ההוראות שקיבל אז מהרבי להסתובב באירופה ולבקר במוסדות חב"ד ולחזקם. וכך אכן עשה בחזרתו מהרבי.

בתקופה שהרבי יצא בהכרזת הקודש על מבצע תפילין בשנת תשכ"ז הרב גוטניק היה באותו זמן אצל הרבי. הרב גוטניק שהוא מסור ונתון לענייניו הק' של הרבי ראה חובה לעצמו לנסוע כדי להניח עם יהודים תפילין. הוא נסע לאחד מבתי אבות בניו יורק כדי להניח שם תפילין ליהודים. קודם לנסיעתו נכנס למכולת השכונתית בקראון הייטס כדי לקנות דבר מה שיהיה לו לטעום. מיני המזונות שהיו שם היו "במקרה" אזני המן, למרות שזה לא היה בסמיכות לפורים, וכך נסע לדרכו.

כאשר החל להניח תפילין, אחד היהודים לא הסכים בשום אופן להניח, לאחר ויכוחים אומר לו אותו יהודי אם תביא לי אוזן המן אני מוכן להניח כעת תפילין. אותו יהודי שכנראה אמר זאת בהלצה לא ידע מה נעשה מאחורי הקלעים. הרב גוטניק ביקש מהיהודי לחכות ורץ להביא מהמכונית אזן המן העיקר שהיהודי יזכה במצוות תפילין. לאחר מכן כאשר נכנס ליחידות סיפר הרב גוטניק לרבי את הסיפור שהתרחש עימו במבצע תפילין, הרבי התעניין מהיכן קנה את האזני המן ולאחר מכן העיר לרב גוטניק שהיה צריך להבטיח לאותו יהודי שיביא לו כל יום אזני המן העיקר שיקבל על עצמו להניח תפילין בקביעות מידי יום.

בהקשר לכך סיפר הרבי לרב גוטניק ביחידות סיפור נוסף על כוחה של מבצע תפילין עם אבא בעייתי וכאשר בנו הגיע לגיל בר מצווה האבא לא רצה ללמוד עימו ולהכינו. יום אחד היא רואה שהאבא השתנה לגמרי והאמא לא הבינה מה קרה, עד שהתברר שהאבא החל להניח תפילין במבצע תפילין פעם אחת. בסופו של דבר האמא מצאה את אותו יהודי שהניח תפילין לבעלה שהביא לשינוי מהפכני אצלו ונהפך לבעל תשובה ממש ושינה את כל אורחות חייו. הרבי תמיד דירבן אותו להמשיך ולא נתן לו לעזוב את משרת הרבנות. באחד היחידויות נזכר הרב גוטניק התבטא הרבי בביטוי נדיר ואמר לו "אתה תהיה השגריר שלי באוסטרליה".

בהתבטאות נדירה התבטא הרבי באחת ההזדמנויות שלא ייתכן שאביו של הרב גוטניק הרב מרדכי זאב ע"ה , שהיה בעל כישרון בדיבור ולילדיו אין את אותם כישרונות. ואכן הרב גוטניק בהוראת הרבי ניצל את כישרונות הדיבור להפצת היהדות בקרב חוגים נרחבים ביותר.

בכלל כאשר הרב גוטניק היה מגיע לרבי כולם ראו שהוא זוכה לקירובים רבים מהרבי. כשהיה בסעודת משיח באחד ההתוועדויות הרבי הורה לו באופן אישי לשתות ד' כוסות. סיפור מעניין שסיפר השנה הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן בכנס שלימות הארץ בבית חיינו 770 בנוכחות הרב גוטניק, שבאחד ההתוועדויות אצל הרבי הוא עמד ליד הרב גוטניק, בין השיחות קודש לפתע הסתובב הרבי לכיוונו של הרב גוטניק ואמר לו בחיוך: "שלום שלום הכל שלום", אמרה שהיו נוהגים לומר לכהן הגדול בצאתו מקדש הקדשים לאחר עבודת יום הכיפורים.

כשאנו שואלים את הרב גוטניק על המהפכה האוסטרלית הוא בהחלט נרגש, כמי שנמצא קרוב ל-60 שנה באוסטרליה "כשהגענו המקום היה מדבר ארץ לא זרועה, היה הכל חורבן ושממה, ובכוחו הגדול של הרבי בנינו מהמסד ועד הטפחות. הגענו לאוסטרליה כאשר לא היה כלום. וב"ה הגיעו שלוחים והכל התרחב לבלי היכר. כל מצב היהדות השתנה לבלי היכר, כאשר באנו הכל היה טעון תיקון והרב אברמסון ע"ה עבד צעד אחר צעד לתקן את נושאי הדת, וכך נדבך אחר נדבך הגענו בכוחו הגדול של המשלח לאימפריה הגדולה של חב"ד באוסטרליה ולמצב היהדות שהיא בבחינת פלא פלאים. מה שקרה באוסטרליה הביטוי המתאים ביותר לזה הוא לכתחילה אריבער. לפי כל החשבונות השכלים שלנו לא היה אמור לצאת שום דבר, אבל בכוחו של הרבי הריי"צ והרבי שהמשיך בכל אוסטרליה נהפכה לאימפריה של יהדות".

בנוסף לפעילותו של הרב גוטניק בביסוס והרחבת מוסדות חב"ד באוסטרליה זוגתו הרבנית דבורה שתחי' זכתה להקים את נשות ובנות חב"ד וזכתה לעידודים רבים ומכתבים מיוחדים מהרבי על הפעילות החשובה . הרבנית גוטניק הקימה במו ידיעה במסירות נפש את בתי הספר אחה"צ לילדים ולימדה אותם לקרוא. הגרעין של בעלי התשובה באוסטרליה, החלו את הכרתם ביהדות באותם בתי ספר שהקימה במסירות נפש מדהימה שירשה בטבעיות ממשפחת פייגלין.
הרבנית דאגה שיעשו ציצית לילדים בבתי הספר וכך האידשקייט החלה מפעפעת בקרב ילדי הנוער של אוסטרליה. הרבנית החלה גם את מכלול הפעילות עם נשות חב"ד באוסטרליה. במשך השנים רבים אחרים החלו לחקות את הפעילות עימה של שיעורים לנשים החלה והדברים התפשטו גם לחוגים אחרים. עד היום משמשת הרבנית גוטניק כיו"ר נשות חב"ד באוסטרליה.

כשמשוחחים עם הרב גוטניק למרות שמתגורר באוסטרליה, אי אפשר שלא יעלה את הנושא והמצב של ארץ הקודש ובטחונה, נושא שמושרש עמוק בקרב בני משפחת גוטניק.


הרב שלום דובער הכהן גוטניק ע"ה, בביקור במגדל העמק, לפני שמונה שנים (ארכיון COL)

"הדברים שמתרחשים כיום בארץ הקודש מדירים שינה מעינינו. רואים כולם עין בעין עד כמה דבריו של הרבי על המצב נכונים, וכי כל הויתורים גורמים לנזק בל יתואר. המצב של היום זועק משיח.
"וכיום כולם מבינים שהפתרון למצב הוא ההתגלות של הרבי בחסד וברחמים וכולנו נזכה לעלות לארץ הקודש מתוך שמחה וטוב לבב וארץ ישראל בשלימותה".