מאת: מנדי זילברשטרום, COL

***

לאיזה עולם הגענו: הטובים - רעים, והרעים - טובים. הייתכן?

העולם שאחרי הכרזת טראמפ על ביטול הסכם הגרעין, חוזר לשפיותו. שריף חדש הגיע לשכונה והוא נאבק בקיני הפשע ללא רחם.

שמונה שנות הכהונה הקטסטרופליות של אובמה הביאו את העולם למצב הפוך: הטובים הפכו לרעים והרעים לטובים. דווקא ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ובת בריתה המסורתית של ארה"ב נאלצה להגן שוב ושוב על עמדותיה הבסיסיות, ואילו המשטר האיראני המסוכן, משטר של רשע שקורא בפומבי להשמדת עם - עשה ככל העולה על רוחו.
גם חילופי המהלומות ההדדיות שייתכן ונראה כאן בימים או בשבועות הקרובים, מסמלים את שינוי מפת סדרי העדיפויות העולמית. ולמה? כי מדובר בניסיון איראני נואש למקסם את הימצאותם של כוחות איראניים וכוחות פרוקסי שיעיים מבית מדרשה של איראן, בידיעה שחלון ההזדמנויות שלהם הולך ונסגר.

כסף או כבוד: מה מדינות המערב מרוויחות מההסכם עם איראן?

ובאשר להסכם עצמו. רצונן של רוסיה וסין להישאר בהסכם ברור ולא רק בשל הרווחים הכספיים שלהם, אלא בעיקר כדי לתקוע טריז בין החלטותיה של ארה"ב לבין המציאות, ולהראות לעולם שלא לפי וושינגטון ייפול דבר.

גרמניה, צרפת ובריטניה לעומתן, רוצות לשמור על הסכם הגרעין לא בשל דאגתן לשלום העולם אלא בשל רווחים כלכליים צרים בלבד. כלכלתה של איראן – מדינה המונה 80 מיליון נפש היא כר נרחב להשקעות של המדינות האירופיות.

כך למשל חברת איירבוס הצרפתית סגרה עסקה עם טהרן למכירת מטוסים מתוצרתה בעלות של 19 מיליארד דולר.

דעתה של גרמניה צורמת כאן במיוחד. היא מוכנה שוב להקריב את חייהם של ששה וחצי מיליון יהודים, במקרה הזה עבור בצע כסף. חברות כמו סימנס ופולקסווגן ששיתפו פעולה עם הכורת נאצי, מיהרו לחזור ולעשות עסקים עם טהרן, מיד לאחר הסרת הסנקציות. 40% מהכסף שנכנס לאיראן מעסקאות אלו כמו גם מעסקאות אחרות הלך, לפי דברי טראמפ, לתוצרת צבאית איראנית שמאיימת עלינו.

לגבי עתיד ההסכם, האיראנים עצמם כבר הבהירו שוב ושוב שלא יחתמו על הסכם חדש מתוך הבנה שההסכם הזה היה הטוב ביותר עבורם. הסכם שאיתו הם יכלו לקבל בלי סוף מבלי לתת תמורה אמיתית, ובחסותו יכלו להמשיך ולחתור לנשק גרעיני.

החלופה היא להחזיר את המצב לזה שהיה לפני שלש שנים, תוך הטלת סנקציות קשות על טהרן. סביר להניח שלמרות רצונן של אותן חמשה המעצמות, הסכם הגרעין יהפוך לבלתי רלוונטי, גם אם הן לא יפרשו ממנו.

כשטראמפ בתמונה הוא יאכוף סנקציות קשות על טהרן ועל כל חברה אירופית שתעשה איתה עסקים והאירופאים יאלצו לבחור בין הכלכלה האמריקאית המשגשגת לאיראנית המקרטעת.

יחסי שכנים: מה קורה כעת בין ישראל לאיראנים?

ישראל לא חותרת כרגע לעימות עם איראן על רקע תכניתה הגרעינית. היא אמנם מתכוננת לכך ומתחמשת היטב, אבל מעדיפה שטראמפ ייקח את המושכות לידיים ויביא לעצירתה של התכנית הזו לחלוטין או אף לנסיגתה לאחור. בצורה אמיתית כמובן ולא במשחקים שקריים.

לכך היא חתרה כל השנים כשלחצה על העולם להגיע להסכם עם האירנים. בסופו של דבר ההסכם הגיע אבל בגלל להיטותו של אובמה הוא לא היה שווה את הנייר עליו היה חתום, כבר מיומו הראשון. הסכם אמיתי, תוך הפעלת לחץ כבד מצדו של טרמאפ יכול לישר את טהרן ולגרום לה לרדת על ברכיה.

האם נתניהו באמת סבור שעיצומים עולמיים יורידו את אריאן מתכנית הגרעין?

צריך להבין: המרי האזרחי שהחל לפני שלשה חודשים באיראן לא שכח לרגע, גם אם הוא לא במרכז הכותרות. העם האיראני הסכים בכל השנים לסבול ביודעו שהסכם עתידי יקל עליו את המצב. עכשיו, כשהגלגל החל לחזור לאחור, העם האיראני לא יוכל לשבת בשקט.

צריך גם לקחת בחשבון שהמצב הכלכלי באיראן נהיה טוב אחרי חתימת הסכם הגרעין ולכן חזרה לתקופה הכלכלית הקשה שהייתה לפני כמה שנים, תהיה עכשיו הרבה יותר קשה.

טראמפ גם רמז לכך בסוף נאומו כשפנה לעם האיראני במסר של שלום ותקווה. הוא נתן להם להבין שיש להם אופציה אחרת מלבד חיים קשים ובלתי נסבלים: להתמרד. הוא גם נתן להם להבין שיש מי שייתן להם גב בינלאומי, בניגוד לאובמה שהפקיר את העם האיראני ב—2011 ו-2013 ולא התעניין בגורלם של אלפי האזרחים שהיו פעילים מרכזיים בהתקוממות והועלמו אז. חלק גדול מהם נעדר עד היום.

האויב על הגדר: מהי הסכנה בהימצאות איראן על גבול סוריה-ישראל?

באשר להימצאות האירנים בסוריה המצב הרבה יותר מורכב. האיראנים כבר נמצאים שם בהמוניהם עם תשתית רחבה ובעייתית. בעוד תכנית הגרעין האיראנית היא סיכון רחוק במקצת, כאן מדובר בסיכון מידי.

המקרה הזה הרבה יותר בוער ותלוי בהחלטתם של האיראנים האם יתקפלו או יתעצמו. התעצמות שלהם תביא למלחמה מידית בין ישראל לבינם בשטח סוריה.

4 סיבות שעל פניו נראה שהאיראנים לא יתקפלו מסוריה, גם נוכח האיומים הישראלים:

ראשית כיוון שהם הכוח הקרקעי החזק במדינה, ובלעדיהם אסד לא יוכל להחזיק במושכות השלטון מול התקפות המורדים. שנית, כיון שמבחינתם, יצירת כוח חזק בגבולה הצפון-מזרחי של ישראל הוא חלק מחלום ישן שעליו לא יוכלו לוותר. שלישית, כיוון שסוריה היא חלק מסהר השיעי שמגיע מטהרן ועד לביירות. ורביעית, כיוון שמדובר בקבוצה איסלמית קנאית שמאמינה במוות ומבחינתה מדובר במאבק דתי ללא פשרות.

יש אופציה נוספת והיא שהאיראנים יישארו בסוריה, אבל לא יכניסו אליה נשק שובר שיוון שיאיים בפתיחת מלחמה עם ישראל. כך הם יוכלו להגשים את חלומם מחד, אבל מאידך גם לא יסתכנו בהרס של כל מה שבנו.