היום כבר קשה להבין כיצד יתכן אחרת. ל"ג בעומר מסמל עבור כולנו - אנ"ש, השלוחים והתמימים כמו גם רבבות אלפי שלומי אמוני ישראל בכל מקום ומקום – חג של עוצמה וגאווה יהודית. המראה משובב הנפש מידי שנה מחדש, עת צועדים יחד ילדי ישראל בתהלוכה ארוכה ורבת משתתפים, נושאים שלטי יהדות בידיהם ומכריזים פסוקים ומאמרי רז"ל בראש כל חוצות, כרוכים עבורנו כמקשה אחת עם יום "ל"ג בעומר".

אך מפגן מרשים זה של 'תהלוכת ל"ג בעומר' בכל מקום של ריכוז יהודי - לא היה מוכר כלל לפני ל"ג בעומר של שנת תש"מ. עד לאותה שנה הסתכמו אירועי ל"ג בעומר החב"דיים בתהלוכה הידועה והמפורסמת בחצרו של הרבי בבית חיינו.

בחודש ניסן של שנת תש"מ יצא הרבי בכיוון חדש של פעילות, שכותרתה - "והשיב לב אבות על (ידי) בנים". הרבי קרא להפעיל את הילדים בהשפעה על הוריהם בנוגע להכנות לחג-הפסח וכך הלאה. כתוצאה מכך נוצרה התעוררות גדולה ונתקיימה פעילות רבה עם הילדים.

שבועות ספורים לפני ל"ג בעומר, הפך הרבי את המפגן האדיר של קידוש ה' ביום ל"ג בעומר, לאירוע בינלאומי. בכל פינות העולם, בהיקף חסר תקדים אפילו בפעילות החב"דית, התקיימו מאות תהלוכות ומפגנים בל"ג בעומר. למעלה ממיליון ילדים הקיפו אז את העולם בקריאה האחידה של: "שמע ישראל". היה זה בעצם זינוק גדול לשלב חדש של הפעילות החב"דית האדירה בקרב הילדים היהודים בכל העולם.

השורות הבאות יהיו סיפורה של אותה שנה דרמטית. מתוך עשרות היומנים שנכתבו, אין ספור זיכרונות שהתפרסמו במהלך השנים ותמונות נדירות, הצלחנו להרכיב פסיפס מרהיב המספר באופן מקיף את כל מה שקדם לייסוד המתכונת המוכרת לכולנו כ'תהלוכת' ל"ג בעומר. בקטעים הבאים נוכל להיווכח מקרוב עד כמה היה חשוב לרבי שיתקיימו התהלוכות באותה שנה בכל מקום של ריכוז יהודי.


בתמונה: ההכנות הקדחתניות לקראת ה'פאראד', ע"י תלמידי התמימים דישיבת תות"ל המרכזית בבית חיינו

ההכנות

ביום שני כ"ח ניסן כותב הרבי (כנראה לרב יעקב-יהודה הכט ע"ה) בקשר ל'פאראד': "עפ"י טבע יש חשש שתהיה התחרות בשנה זו – וקל להבין. באם אעפ"כ – מצדו סבר וקיבל במרץ המתאים לזה – נכון הנ"ל במאוד מאוד ולכן יהיה בהצלחה וכו' וזכות הרשב"י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה"צ". [הכונה ב"התחרות", היא לצעדה שקימו הציונים ביום ל"ג בעומר בקשר עם המדינה].

ביום ראשון ד' באייר משגר הרבי 120 דולר עבור ארגון 120 תהלוכות ברחבי ארצות-הברית. 30 דולר שוגרו לכל מדינה שבה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: "אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות, באם לא - יחזירו את הכסף בחזרה". נוסף על כך שיגר הרבי 300 דולר למארגני התהלוכה המרכזית (בניו-יורק).

חמישה ימים לפני ל"ג בעומר, בי"ג אייר, עת יצא הרבי מביתו פגש ברב הכט. הרבי פנה אליו ושאלו בחיוך: "מדוע אינך רץ?" כשכוונתו הקדושה ברורה - בקשר להכנות לתהלוכה.

למחרת, פסח שני י"ד באייר, משגר הרבי לרב הכט פתקא בקשר להכנות לתהלוכה: "להזהיר גדולה (בדיעה) בהבנת העניין כדרוש על הקטנים בהנ"ל – וא"כ ה"ז אחריות גדולה. וק"ל. הפ"נ נת' ויבש"ט [נתקבל ויבשר טוב]".

נכנסים להילוך גבוה

ביום שישי, ערב שבת-קודש פרשת אמור, מבקש הרבי שיצלצלו מהמזכירות לשיקגו, בכדי לברר כיצד מתנהלות שם ההכנות לקראת התהלוכה. הדיווח שנתקבל בתגובה היה, כי התכנון הוא לקיים תחרות התרשמויות ממשתתפי התהלוכות ובכוונתם לפרסם אחר-כך ספר מלווה בתמונות התהלוכות, הילדים ופרי-עטם.

בינתיים נודע כי בארצות-הברית עצמה יתקיימו 141 תהלוכות. הרבי שיגר עוד 60 דולר.

את התוועדות שבת קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, הקדיש הרבי כמעט כליל לעניינו של רשב"י. הרבי התבטא לדוגמא: "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות – והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים "מיניה ומיניה יתקלס עילאה" – שיהיה קידוש-ה', קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".

הרבי הוסיף: "כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו' . . אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י – יוסיפו בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".

הרבי ביקש עוד שבמשך התהלוכה ידאגו לקיים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד עם הילדים, וכן ישתדלו לעמוד בקשר עם הילדים גם אחרי התהלוכה. כמו כן הציע הרבי לפרסם ספר תמונות, התרשמויות וסיפורים בשפות לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית וכן בכל השפות שאותן דוברים ילדי ישראל.

הרבי אף הזכיר כי על הציבור כולו לסייע גם בצד הכספי.


בתמונה: הרבי מגיע לבית חיינו לפני הפאראד (ל"ג בעומר תש"מ)

התהלוכה

וכך מתואר ה'פאראד' ביומנו של אחד התמימים שנכח באותה תקופה בבית חיינו (בשינויי עריכה קלים):

במוצאי שבת יצא הרבי לתפילת מעריב מוקדם מהרגיל, והיו ש'פירשו' זאת כ'עזרה' להשלמת ההכנות האחרונות לקראת ה'פאראד' שיתקיים כאן מחר בל"ג בעומר - שהמסייעים לא יצטרכו 'לפספס' את התפילה יחד עם הרבי. הלילה עצמו היה ליל שימורים לרבים מהתמימים ואנ"ש. כל הלילה עבדו במרץ והשלימו את ההכנות האחרונות. כל הפרטים הקטנים ממש היו חייבים להיות מושלמים כליל לקראת "שעת האפס" כדי שיהיה ה'פאראד' לשם לתהילה ולתפארת, לנחת רוחו של הרבי.

כל המוצגים הועלו על "רכב הברזל" – הטרוקים [המשאיות], ואלה החלו להיראות על-פני רחוב איסטערן פארקוויי שנסגר מהבוקר לתנועה על-ידי מאות שוטרים.

עבור ה'פאראד' נסגרו הרחובות - 'איסטערן פארקוויי' (מאולבני עווניו עד ניו-יורק עווניו), קינגסטון (עד אמפייר) ורחוב אמפייר עד לפארק שברחוב 'לעפערטס'.

תוצאות הפעולות בארגון הילדים החלו לתת את אותותיהם. עשרות אוטובוסים בזה אחר זה החלו מגיעים מכל פינות העיר ופולטים מתוכם אלפי ילדים על הוריהם. הפעם היה מספר גדול ביותר של ילדים והורים – קרוב ל-20,000 בלי גוזמא. כולם הצטופפו מול בנין 770 אשר קושט כולו בשלטי ענק ססגוניים בעברית ובאנגלית. בשלטים נשאו תכנים הקשורים ליום ולשעה כגון - "ואנחנו עמך וצאן תהלתך", "והשיב לב אבות על (ידי) בנים", "ל"ג בעומר – שנת השלושים לכ"ק אדמו"ר שליט"א", י"ב הפסוקים ועוד.

על המדרכה בכניסה ל-770 ועל המדרגות המוליכות לרחוב בנו לרבי בימה בגובה שני מטר שחסמה את הכניסה ל-770. הבימה קושטה בציפוי משי בצבע ארגמן (מלכות'דיק...), עליה תלויים "כתר שנת השלושים", סמל ה'פאראד' וסמל מסיבת שבת. על הבימה הוצב הסטנענדר של הרבי, ושטיח אדום נפרש מפתח 770 עד הבימה.

בשעה 11:20, לקול צלילי 'אני מאמין' שניגנה התזמורת, יצא הרבי אל הקהל כשהוא לבוש בסירטוק משי וחגור באבנט. לפועל לא צעד הרבי על השטיח האדום שנפרש אל הבימה אלא לצדו, כך בכניסתו וכך ביציאתו. ויהי לפלא.


בתמונה: הרבי במהלך 'פאראד' ל"ג בעומר תש"מ

במהלך ה'פאראד' פתח הרבי לפתע בשיחת קודש בשפה הרוסית. הרבי ביאר כי הוא מדבר בשפה זו על מנת שגם אלה הנמצאים מאחורי מסך הברזל יוכלו לשמוע את הדברים. בסיום השיחה שאל הרבי אם יש מי שכול לתרגם ולומר תוכן קצר מהשיחה. כשענו בשלילה עשה הרבי בידו תנועה של ביטול.

בסיום השיחות דיבר הרבי אודות המאורעות בחברון ואמר שזו תוצאה ממדיניות הוויתורים של הממשלה. הרבי הביע תקוה שהמאורע יניע את העומדים בראש "לשנות כיוון" ולעמוד בתוקף שעל פי תורה.

בשעה 12:50 החלה לצעוד התהלוכה. ילדי מקהלת ר' אלי ליפסקר צעדו ראשונים, בתלבושת אחידה ובסדר מופתי והרשימו את כל הנוכחים "בתופים ובמחולות". אחריהם צעדו אנשי הצבא האמריקאי כשהם מציגים את כלי הנשק למיניהם, לקול תשואת הילדים.

בשלב זה החלו לעבור הפלטפורמות המיוחדות בהן הושקעו שבועות רבים של עבודה מאומצת ימים ולילות - כך לדוגמא הוצג קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון בגודל המקורי כשלצידו אנשים אומרים תהילים ולומדים. מוצג אחר הראה ילד שהובא ל"חאלקה" ולידו מספריים מוכנים לגזוז את שערותיו. הגדילה לעשות "עיזה פזיזה" (טבעית), שנקנתה במיוחד לכבוד המאורע ולידה שוחט עם "חלף" כמנהג משפחות הספרדים במירון... מוצג זה - מעשה ידי ה'קבוצה' מארץ הקודש - זכה במקום הראשון ומשתתפיו זכו בכל כרכי ה'לקוטי-שיחות'.

מוצג נוסף הציג את היהודים היוצאים "מאחורי מסך הברזל" – בית-סוהר, עם הסורגים השחורים וכל הפרטים הנלווים, וממנו "מטוס" קטן תלוי באוויר המוליך אל החרות - הצד השני של ה'מוצג' בו מוצג בנין 770 מלא ביהודים היושבים והוגים בתורה...

מטוס כחול-לבן (של "אל-על") הוצג על 'מוצג' אחר ובאמצעו עומד יהודי ומניח תפילין לזולתו... חג הפסח על כל פרטיו הוצג ב'מוצג' נוסף. לא חסרו אפילו חתיכות הבצק הנילושות במערוך בידי ילדים, מרודדות ומוכנות לתנור, ומצד שני - ליל הסדר והילד שואל "מה נשתנה"...

שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ, היו על 'מוצג' נוסף: באותיות ענק נכתב לשון השולחן-ערוך בהלכות שבת סימן שכ"ט, וכן נראה חייל השומר על גבולות הארץ, ובשלימות העם – שלט ססגוני המכריז כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה".

כדי להמחיש ש"אמריקה איז נישט אנדערש", הוצג ב'מוצג' אחר מגרש כדורגל 'נוסח אמריקה' ולידו שולחן שבת וקיום המצוות - ילדות קטנות עמדו ופרסו את כפיהן למול נרות השבת...

מוצג אודות נבואת הגאולה "וגר זאב עם כבש" הוצג כשדגמים, בגודל טבעי, של זאב וכבש, נמר וגדי, "ונער קטן נוהג בם". עוד מוצגים נשאו על גביהן 'ספרי- קודש' ענקיים, 'תפילין' ענקיות, קופת- צדקה ענקית ושאר ה'מבצעים'...

סך הכל 26 מוצגים עברו בזה אחר זה לפני הרבי, אשר סקר אותם, הצדיע, נופף בידו ומחא כפיו לסירוגין. כאשר עבר המוצג בו היה קופת-צדקה, רמז הרבי שתי פעמים בידו הקדושה (שישימו בתוכה מטבע). הגישו הקופה לרבי, וזרק לתוכה צדקה...


"מטוס כחול-לבן (של "אל-על") הוצג על 'מוצג' אחר"

אחרונים חביבים צעדו הילדים והילדות "כבני מרון" לפני הרועה, המצביא – אשר נופף להם בידו ומחא כפיו לסירוגין. הילדים צעדו על-פני רחובות קינגסטון, אמפייר וטרוי, עד לפארק, שם ציפתה להם תכנית אומנותית מגוונת והגרלת הפרסים לל מבצע "חג הפסח – חג הילד".

מסלול המצעד קושט בשרשראות דגלים צבעוניים לרוחב הרחובות. עם סיום צעדת הילדים והילדות הציע הרב הכט לאנ"ש והתמימים לצעוד אף הם, והרבי החל למחוא כפיו בחוזק לקול שירת "על הסלע הך"' כאשר כל הקהל רוקד על מקומו, כמנהג 770 ...

בסיום התהלוכה המוצלחת, ניגש המארגן הרב הכט אל הרבי ושאל אם הרבי היה מרוצה מהתהלוכה. הרבי השיב בחיוב. הרב הכט הוסיף כי "הושקעו כוחות בזה" והרבי הגיב: "דער אויבערשטר האט אויך צוגעהאלפן" [גם הקב"ה סייע].

בשעה חמש אחר הצהרים לערך יצא הרבי לנסוע לאוהל, וכשפגש ברב הכט שאלו אם נגמר כבר האירוע בפארק (שאליו הלכו הילדים לאחר התהלוכה). הרב הכט ענה שנגמר והיה בהצלחה, ואמר הרבי: "שתמשיך ההצלחה לכל השנה".

בשעה רבע לתשע בערב חזר הרבי מהאוהל ונכנס לתפילת מנחה. אחר התפילה הודיע שתתקיים התוועדות קצרה.