שניאור זלמן ברגר

היום ו' אדר, היארצייט של הרש"ג, הרב שמריהו גורארי גיסו של הרבי, וחתן אדמו"ר הריי"צ. על פועלו הציבורי סופר רבות, והפעם נתמקד בפעילות אישית שלו למען עליית בני משפחתו לארץ הקודש.

היה זה בחודש אדר תרצ"ד, כאשר אחיו ר' נתן החל בהגשת בקשה לסרטיפיקט - אישור כניסה לארץ הקודש- דרך אגודת ישראל בלטביה, בניהולו של העסקן החב"די הרב מרדכי דובין, בתקופה זו ר' נתן התגורר במקומות שונים באירופה, וביקש לעלות עם רעייתו לארץ הקודש, ובשלב מסויים התקבלה עבורו תעודת עליה, אך היא אבדה, ופעילות רבה נעשתה כדי לקבל תעודת עליה בשנית. מתוך מסמכים מארכיון אגודת ישראל עולה כי אגודת ישראל, בארץ הקודש, לטביה ופולין, וגם הרב שלמה יוסף זווין, ואישים נוספים פעלו למענו, עד אשר לאחר חג הפסח תרצ"ו קיבל תעודת עליה ועלה לארץ הקודש. הרש"ג אמנם אינו מוזכר בתיק נתן גורארי, אך כפי שפירסמתי כאן לא מכבר, בתקופה הנזכרת הרש"ג שהה בארץ הקודש ופעל למען עליית חסידים הנמצאים ברוסיה, וגם למען אחותו גב' סוניה רעיית הרב חיים יוסף רוזנבלום. וסביר מאוד, שהיה מעורב גם בתיק של אחיו ר' נתן.

לאחרונה פורסם בבית המכירות קדמון, מכתב מתקופת השואה, מהרש"ג אל הנהלת ישיבת תורת אמת, ובמכתב - בקשה מיוחדת להצלת אחיו ר' ישראל גורארי, אשר שהה באותה עת בגטו ורשה: "בקשתי שיזכור על דבר אחי מוה"ר ישראל נ"י שישתדל על דבר סרטיפיקט אם אפשר, וכמו כן נידון שאר ידידנו אנ"ש המקורבים שי' בטח יודע את כל המקומות והאנשי שם שאפשר להשתדל אצלם".

במקביל לניסיון להשיג לו ויזה לארץ הקודש, יחד עם עוד חסידים רבים התקבלה עבורו ויזה לארצות הברית. והנה קווים קצרים לדמותו של האח ר' ישראל גורארי:

ר' ישראל גורארי, תושב ורשה שבפולין, רעייתו בת הרב פייביש זלמנוב (ממנהלי תומכי תמימים בפולין ומחשובי הקהילה החב"דית בעיר). ר' ישראל היה בעל עסק ולצד הפרנסה, פעל גם למען ישיבת תומכי תמימים ובתקופות מסויימות היה חבר ועדת הביקורת של הישיבה. על קורותיו בימי המלחמה אין מידע, מלבד זאת שאדמו"ר הריי"צ הורה להעביר לו סכום כסף, וגם שמו יחד עם רעייתו ובנותיהם, מופיעים ברשימות של משלוחי חבילות על ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ואף התקבלו עבור משפחתו - אישורי ויזה לארצות הברית.

כעבור שנים, במאמר שפירסמה גב' בלה בר שרפהארץ בביטאון 'בית יעקב', אודות גטו ורשה, מוזכרים בני משפחת גורארי' במהלך אפיית מצות לקראת פסח תש"ג, זמן קצר לפני פרוץ מרד גטו ורשה, כאשר הגטו היה כמעט ריק מיושביו. ובאותם ימים בורשה היו כמה משפחות גורארי, ולא ידוע מי מהם נותר בגטו עד המרד.

כיום אין מידע מה עלה בגורלו של ר' ישראל ובני משפחתו, וכנראה נספו בימי השואה. הי"ד.

הסקירה מבוססת על מסמכים שקיבלתי מהרב מנחם פרוש מתוך ארכיון אגודת ישראל, מסמכים שנחשפו לאחרונה על ידי ארכיון המדינה, ומסמך שפורסם על ידי בית המכירות קדמון. תודה לר' אליעזר מקובצקי על הסיוע.