מערכת COL | יום ד' אדר ה׳תשע״ח 19.02.2018

קום על רגליך! ה' אוהב לראות ילדיו מחייכים • יוסף-חיים בולטון

שיחה בלתי שגרתית ומפתיעה ליוסף חיים בולטון הפגישה אותו אתמול (ראשון) עם חייל צה"ל שאיבד את שתי רגליו, ויוסף חיים עודד אותו באמצעות סיפורו האישי רווי הקשיים והאתגר • "אתה יושב פה בחדר בחושך בכאב נפשי ובטח פיזי ואין איש שיעז לשפוט אותך", אמר לו ר' יוסף חיים. "אבל אתה קום תעמוד על הרגליים הנפשיות שלך כי היום הם החוזקה שלך מעל הכל" • "חזרתי עם תפילין, טלית, סידור וקופת צדקה. את הבכיות מהחדר לא אשכח לעולם" • טורו המרגש של ר' יוסף-חיים בולטון, שלא יותיר אתכם אדישים • לטור המלא>>>
קום על רגליך! ה' אוהב לראות ילדיו מחייכים • יוסף-חיים בולטון
מימין: ר' יוסף חיים בולטון, עם ידיד (אילוסטרציה. לחייל המצולם אין קשר לכתבה)

יוסף-חיים בולטון

שיחה שהייתה לי אתמול:
היא: בוקר טוב.
יוסף חיים בולטון?
אני: כן בבקשה.
היא: אפשר לדבר עם הרב כמה דקות בנושא חשוב בבקשה.
אני: כן בבקשה. במה אוכל לעזור?
היא: הבן שלי חייל שנפגע ואיבד את שני רגליו. וכל הזמן הוא נופל במצב הרוח שלו. הפעם הוא כבר חודשיים ככה. רציתי לדעת מתי תוכל לדבר איתו, אולי תעודד אותו קצת.
אני: חייל שאיבד את מצב רוחו בגלל ההקרבה למען עם ישראל וארץ ישראל?! אני צריך לבדוק אם אני מספיק ראוי לעמוד מולו. אני יתייצב בשבילו כל שעה בכל מקום בכל מזג אוויר. הוא בבית היום?
היא: בטח.
אני: מאמין שייקח אי"ה תוך שעה וחצי אני אצלכם.
היא: ( בקול חנוק) תודה כבוד הרב תודה.

בפגישה:
היא: הוא במיטה לא מוכן לצאת להתקלח אפילו.
אני: יעבור בע"ה
(אני דופק בעדינות על הדלת)
הוא: כן
אני: קוראים לי יוסף חיים בולטון. אפשר להכנס לדבר איתך קצת?
הוא: עדיף שלא, אני ישן.
אני: קפה קטן ואני עף. באתי מדרך הארוכה.
היא: (צועקת לו מאחורי גבי: ) הרב הגיע ממירון.
אני: אפשר להיכנס בבקשה.
הוא: אמא תביאי לי את הכיסא בבקשה.
אני: אני מחכה לך במרפסת

(כעבור רבע שעה הוא מבקש שאני יכנס אליו לחדר.
אני נכנס לחדר שולף מהתיק את המחשב הנייד מוסר לו אותו, ומפעיל את הסרטון על מנדול ויוצא מהחדר) 

לצפיה בוידאו:




לאחר כמה דקות קולות של בכי שנשמעים מהחדר והאימא מבקשת להכנס. אני מבקש להמתין.
לאחר עשר דקות אני נכנס.
הוא: זה הבן שלך?
אני: כן הבנים שלי. יש לי שנים בעלי צרכים מיוחדים.
הוא: כמה ילדים בסה"כ?
אני: 6 'ביולוגים' ועוד 23.
הוא: גמרת עליי עם הסרט הזה.
אני: למה?
הוא: לראות את כוחות הנפש שלך, של אשתך, של הבן הצדיק שלך.
אני: כוחות נפש באים רק מתוך הבנה אהבה ואמונה. כאשר הגיע הבן הראשון הייתי צעיר מורעל קרבות ואחד שלא פוחד וכל מה שהיה לי בראש אז זה להלחם ולנצח. כאשר הבנו שגם הבן השני עם cp שאלתי את הקב"ה. 'למה?'
למה דווקא אצלי ולמה פעם שניה ולמה עכשיו עשר שנים אחרי הראשון. ונו מילא אני. אבל לא אישתי צריכה לסבול! ומה עם שאר הילדים שמשלמים מחיר כבד על האח הראשון ועכשיו עוד אחד?!

זה אכל אותי מבפנים. ועם כל השאלות האלה צריך לחיות, לעבוד, לתפקד. ומי שמכיר יודע "שפי וליבי שווים" אין אצלי הצגות לטוב ולמוטב.

ערב אחד עליתי לרשב"י ושם פגשתי שליח מהקב"ה שליח מהרבי ומרשב"י תושב כפר חב"ד הכפר שבו גדלתי. הוא לוחץ לי את היד בחמימות ומשום מקום אומר לי כך:
"תדע לך שיש לי ההערצה גדולה אליך. אני יגיד לך משהו שאף אחד לא יודע. אני יודע מה עברת בתור ילד בכפר ( נולדתי דסילקט ודסיגרפט וסבלתי אלימות קשה ביותר פיזית מילולית וחברתית) וכאשר התגלה בכפר שהבן הראשון שלך הוא במצב כזה וכזה שאלתי את אישתי כמה כאב אלוקים יכול להוריד לילד אחד. התכוונתי אליך. ממש ריחמתי עליך.

"ואז הנה אני רואה שאתה מרצה למורים והורים בנושא הזה ואתה נותן כוחות לאחרים. אני רוצה שתדע (הוא ממשיך) כל פעם שקצת קשה לי בחיים. קשה להגיד קשה בחיים לידך. אבל הבנת למה אני מתכוון. אני מיד חושב עליך והולך לעשות טוב למישהו אחר..."

לחצתי לו את היד ואמרתי אין לך מושג מה עשית לי עכשיו. תודה!
באותו הרגע נזכרתי שעד לפני כמה שנים הייתי מתבאס שאנשים פונים אליי ונזכרים בי רק כאשר שיש להם בעיה ורק כאשר הם צריכים ממני עזרה.

אחרי שנים הבנתי שלכל אחד בעולם יש תפקיד ושלי שיש תפקיד לתת ולעזור. ואז הבנתי שאם הקב"ה שלח לי עוד ילד כזה זה כדי שאוכל לעזור לעוד. ואז הבנתי שזה הפעם הראשונה שהקב"ה סומך עליי יותר ממה שאני סומך עליו... זה הזכיר לי שכשהייתי ילד וגם בתור בחור בטיולים השנתיים היו נותנים לי לסחוב את הדברים הכבדים כי הייתי חזק פיזית. עכשיו אחרי שעברתי מה שעברתי בחיים הקב"ה נותן לי לסחוב יותר מכולם. במצב הזה יש בידיים בחירה חופשית. או להתפרק ולכעוס על כל הרע שיש לי בחיים.

וכאשר אנחנו עסוקים ברע אז אנחנו מוצאים אותו בכל פינה כי אני חייב "להצדיק" את מצב הרוח שלנו ורע מביא עוד רע ועוד רע ועוד רע. ואם יצא לך פעם לחפש משהו הרבה זמן תשים לב שגם אחרי שתמצא אותו אתה תראה דומים לו בכל מקום. כי המוח שלנו התרגל לחפש את הדבר הזה.
או שיש בידיי את האופציה לאוהב את עצמי לאהוב את מה שיש בי לאהוב את מי שאני להבין שאני יצירת מופת של הקב"ה ונוצרתי בדיוק בשביל למלאות את התפקד שלי בעולם הזה. להודות להקב"ה על כך. ולאוהב אותו על כך שהוא סומך עליי ככה.

זה שאתה איבדת את שני רגליך מתוך הגנה על ארץ ישראל ועל עם ישראל הופך אותך אוטומטית לקדוש עליון עם יכולות יותר מכל אחר. אתה הקרבת משהו פיזי ממך חלק ממך למען הילד של הקב"ה למען הארץ של הקב"ה. אתה מבין באיזה רמה אתה עומד, בפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

אתה יושב פה בחדר בחושך בכאב נפשי ובטח פיזי ואין מקום של איש לשפוט אותך. עוד לא קם הבן אנוש שיכול להעיז לשפוט אותך. אבל אתה קום תעמוד על הרגליים הנפשיות שלך כי היום הם החוזקה שלך מעל הכל!

מנדול שלי הבן הגדול יש לו ידיים חזקות ביותר. כי עד גיל ארבע חמש הוא הלך רק בכוח הידיים וקם רק בכוחות הידיים ואתה כרגע רגלי הנפש שלך חזקות ביותר. תעמוד זקוף כי אתה בעל קומה מול הקב"ה שהוא ייתן לך כרגע כל מה שרק תבחר.
תבחר לשבת בחושך הוא יתן לך בשמחה. תבחר לקום ולחייך אליו ולעולם הוא ייתן לך בקלות מיליון ואחד סיבות לחייך ולחיות את החיים כמו מלך. רק תזכור: הקב"ה - כמו אבא בשר ודם - אוהב לראות את הילדים שלו מחייכים.

(הוא מחזיק לי את הידיים ולא מפסיק לבכות)
אחרי דקות ארוכות של בכי אני מבקש להשאיר אותו קצת לבד בחדר. אני פתוח תריס ומשאיר חלון פתוח ויוצא.

כעבור זמן הוא קורא לי:
אני: כן
הוא: אם אני יניח תפילין זה יעזור לי?
אני: הנחת תפילין זה בניך לבינו. קטונתי להיכנס ביניכם. אבל אם אתה רוצה זה סימן שמשהו מתעורר פה...

הוא: (קורא בקול) אמא, איפה התפילין שלי.
היא: (בעיניים גדולות) התפילין שלך?! מאיפה שאני ידע. אבל אחפש.
אני: יש לי רעיון. אדם חדש, קשר חדש בינך לבינו. כמה דקות אני חוזר.
(חזרתי עם תפילין, טלית, סידור וקופת צדקה)

את הבכיות מחדר לא אשכח לעולם.

לאחר חצי שעה של תפילה קורעת רקיעים נפרדנו בחיבוק.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.