עניין דיבורים בבית הכנסת אסור בתכלית האיסור, כמו שכתב ב'אגרת הקודש' אדמו"ר הזקן: "שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ ויבקש מג' אנשים שיתירו לו נידוי שלמעלה ושב ורפא לו... גם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שא"צ התרה כלל ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק" • לגבי דרכי התגובה מול התופעה השלילית: יש אומרים: יש לאכוף ולגעור בקול ואף להוציא מבית הכנסת • ויש אומרים: יש לחנך את המדברים בדרכי נועם, ימין דוחה ושמאל מקרבת, ובטח שלא לביישם בפני הציבור, ובפרט שדיברו שלא בזדון • ומה דעתכם? • שתפו אותנו באמצעות מערכת התגובות >>>