האם מבחינה הלכתית מותר לקנות חלקי חילוף לרכב או לתקן אותו במוסך בשטחים?

איסור סיוע לגנב / גזלן
אסור לעזור לגנב בשום צורה שהיא, אפילו אם הגנב הוא גוי , כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "ואין צריך לומר שאסור לסייע לגזלן או לגנב בשום דבר הצריך להם לרשעתם".

קיימים מספר טעמים לאיסור סיוע לגנב או גזלן:
1. כותב אדה"ז: "עון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה, ועל זה נאמר: 'חולק עם גנב שונא נפשו'".
2. וכן מובא בשולחן ערוך, שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהם מחזיק ידי עוברי עבירה ועובר על "ולפני עור לא תתן מכשול".
3. בנוסף, כתב רבנו, שכאשר קונים מגנב זה מעודד אותו ללכת לגנוב עוד. אף על פי שהגנב יכול למכור את הסחורה במקום שלא יודעים שהיא גנובה – זה לא מצוי כל כך, ואם לא יהיו קונים לסחורה – הוא יימנע מלגנוב עוד.
4. הנתיבות בסימן ל"ד סובר שאדם הקונה מגנב – הוא זה שגורם לשינוי הרשות של החפץ מהבעלים לבעלות הקונה, לכן יש לו דין של גנב ממש (אף שיש פוסקים שחלקו עליו, מ"מ במקרה שיש חשד למוצר מסוים שהוא גנוב, יש להיזהר).

מוצר שסביר להניח שהוא גנוב

אדה"ז מסביר שאם לא יודע לגבי החפץ אם הוא גזול או גנוב אך המוכר הוא גזלן או גנב מפורסם, אסור לקנות ממנו שום דבר שיש לחשוש שהוא גזול.

רק כאשר ידוע שיש למוכר אפילו מעט חפצים שהם שלו – שאינם גנובים או גזולים, מותר לקנות ממנו (ולהסתמך על כך שהחפץ שהוא קונה אכן שייך למוכר).

גישה זו של האדמו"ר הזקן, שאם יש לגנב גם מוצרים משלו – שאינם גנובים או גזולים – מותר לקנות ממנו, היא גם גישתם של פוסקים רבים נוספים.

אבל בקונטרס אחרון של האדמו"ר הזקן (דיני גזילה וגנבה סקי"ב) שנכתב אחרי שכתב את השולחן ערוך שלו, האדמו"ר הזקן משנה את הפסיקה וסובר שאין לקנות מאדם שיש לו גם מוצרים שאינם גנובים (להבהיר שלא דנים רק על החנות בכללות שרוב המוצרים שבה אינם גנובים אלא גם על המוצר הספציפי, למשל אם רוב המנועים אינם גנובים –מותר לקנותם). מדבריו עולה, שרק כאשר רוב המוצרים של המוכר אינם גנובים - מותר לקנות ממנו.

אך גם כאשר רוב החפצים אינם גנובים, אם יודע שמה שחושב לקנות הוא הגזלה עצמה, אסור לקנותה או ליהנות ממנה אפילו כשהיא עודה ברשות הגזלן, כגון לרכוב על גבי מכונית גזולה מבלי לקנותה.

למעשה יוצא, שגם אם המוסכניק מוכר מוצרים שבוודאי אינם גנובים אסור לתקן אצלו, אלא אם כן רוב המוצרים שלו הם קנויים ואינם גנובים, ומי שעובר על כך הרי הוא מסייע לגנב.

התייחסות ההלכה למוצר הגזול שנמצא כבר ברשות הקונה

תקנת השוק

כדי שאנשים לא יחששו לעשות עסקים והשוק יתפקד תקנו חז"ל תקנה הנקראת 'תקנת השוק'. לפי תקנה זו, גם כאשר אדם הוטעה וקנה מוצר גזול או גנוב, הבעלים של החפץ הגנוב יכולים לבקש לקבל את המוצר שלהם בחזרה, אבל הם מחויבים קודם לפצות את הקונה ולשלם לו את הסכום ששילם עבור המוצר, ואח"כ ללכת לגנב שמכר לו את המוצר ולדרוש את כספם בחזרה.
אבל כאשר אדם קנה במודע מוצר שנחשד לגנוב, תקנה זו אינה תקפה: הבעלים של המוצר יכולים לבקש את המוצר בחזרה מבלי לפצות את הקונה, ואז הקונה יאלץ ללכת למוכר ולדרוש את כספו בחזרה.

ייאוש שינוי רשות

מצד ההלכה, כאשר הבעלים התייאשו למצוא את שנגנב מהם והחפץ הגנוב כבר נמכר, לא צריכים להחזיר את המוצר הגנוב עצמו לבעליו הראשונים במקרה שהוא בא לדרוש אותו, אלא מספיק להחזיר לו את השווי של המוצר הגנוב.

אך הפוסקים מביאים שהמנהג הוא שגם במקרה כזה מחזירים את החפץ, ולא רק את השווי שלו.
אדמו"ר הזקן סובר שהחובה להחזיר חפץ - אף לאחר ייאוש ושינוי רשות – היא מן הדין ולא רק לפנים משורת הדין. לכן, אם אדם קיבל לידיו חפץ גנוב, חובה עליו לנסות למצוא את הבעלים, כדוגמת מוצא אבידה.