קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







האזינו: ה'חוזר' הרב יואל כהן בניגון געגועים וכיסופים
(יום שישי, י''א טבת תשע''ח)
'ניגון לשבת': ה'חוזר' של הרבי הרב יואל כהן בניגון דביקות, געגועים, ו'התקשרות' של לר' זלמן זלטופולסקי בספר הניגונים נכתב על הניגון: "הניגון הזה משמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב, ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלקית נהדרה. את ניגוני ר' זלמן זלטופולסקי היו מנגנים לפני אדמו"ר מוהר"ש להאזנה
להאזנה: לחצו כאן

סיפורו של ניגון
מאת הרב לב לייבמן
מח"ס נגינה לאור החסידות ולנגן בהיכלו

אדמו"ר הריי"צ סיפר אודות המאורע בכמה הזדמנויות, ובכל הזדמנות מופיעים פרטים
שאינם במקומות אחרים. להלן סיפור הדברים המלא כפי שעולה ממכלול התיאורים:
בחורף שנת תרע"ג, כשהיינו במענטאן – צרפת – הלכתי פעם עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק (הרש"ב) לטייל על שפת הים (כיף ימא).

בפינת זוית של נוף טבע מפליא, בין הים ואילנות היער, הראה לי הוד כ"ק אאמו"ר ספסל אחד בין סבכי היער, וסיפר לי אשר על ספסל זה ישב מלפנים – בחורף שנת תרמ"ה, שלש שנים לאחר הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע – החסיד ר' זלמן זלטופולסקי כשהוא מעמיק במחשבותיו. בשעת מעשה הרהר ר' זלמן במאמר חסידות ששמע מאדמו"ר המהר"ש, ושר את הניגון הנ"ל בדביקות גדולה כמה שעות רצופות.

ר' זלמן הגיע אז למענטאן במעיל פרווה כי נסע מרוסיה בעת הקור הגדול (במענטאן האויר חם גם בחורף). הוא הגיע בשחר מוקדם, ולא היה שייך שיכנס מיד אל אאמו"ר, הוא נכנס אל הגינה של הבית איפה שהאבא שהה, התיישב על ספסל והחל לנגן בדביקות. בשעה שש-שבע [בבוקר] שמע כ"ק אאמו"ר קול נגינה, בקול מוכר כקולו של זלמן זלטופולסקי, כ"ק אאמו"ר יצא אל הגינה, ותיכף ראה את ר' זלמן יושב על הספסל תפוס במחשבותיו ומנגן ניגון כה בלבביות. כ"ק אאמו"ר לא חפץ לבלבלו מדביקותו והשאירו כך בלי שיבחין בו.

כ"ק אאמו"ר הביט בפניו וראה שעיניו סגורות ודמעות זולגות על לחייו וכולו לוהט בניגון חב"די זה. אמר כ"ק אאמו"ר: "במבט עליו – על ר' זלמן – משתקפים חיי הגעגועים של חסיד, אשר איבד את הרבי שלו בגוף לפני כמה שנים, ובציור הרוחני – כאילו עומד לפניו".

מאוחר יותר, אאמו"ר שאל את ר' זלמן – על איזה מאמר הוא חשב בשעת הניגון. ר' זלמן לא היה רך לב בטבעו [בכלל חסידי קרמנצ'וג רחוקים מרכות הלב, ובפרט ר' זלמן], אף על פי כן כאשר אאמו"ר שאלו שאלה זו, הוא נשפך בדמעות חונקות נשימה כך שלא יכל לדבר. כאשר ר' זלמן נרגע אמר, שהרבי (מוהר"ש) אמר מאמר זה וזה, בשבת זו וזו.

בספר הניגונים נאמר: הניגון הזה משמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב, ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלקית נהדרה.
· את ניגונ[י] ר' זלמן זלטופולסקי היו מנגנים לפני אדמו"ר מוהר"ש.

דמותו של חסיד מלחין

החסיד ר' שלמה שניאור זלמן זלטופולסקי מקרמנצ'וג. מחסידי אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

כך מתארו אדמו"ר הריי"צ: החסיד ר' זלמן זלטופולסקי, מלבד היותו בעל-מוחין גדול ורכש לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר ביותר. והיה מקושר בהתמסרות אל אדמו"ר מוהר"ש. כל מעשיו של ר' זלמן היו במתינות, בהתבוננות שכלית. לכל דבר היתה לו גישה מסודרת של השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה אצלו בנסיעות לליובאוויטש להיות אצל הרבי, כמה זמן להעביר שם ומתי לחזור מליובאוויטש. ר' זלמן היה אחד מבחירי המשכילים בחסידות ובעלי העבודה, אצלם הנסיעה לליובאוויטש, שמיעת חסידות וכניסה ליחידות היוו חוויה נפשית שתפסה את המקום הנעלה ביותר בחיים.

ובמכתב לבנו של ר' זלמן (הלל זלטופולסקי) מתאר אדמו"ר הריי"צ: אביו החסיד ז"ל היה כל כך שקוע בעניני דא"ח, זכרוני שכשהיה בא לליובאוויטש אפילו בימות החול היו מדברים [אדמהר"ש ואדהרש"ב] עבורו ביחוד מאמרי דא"ח.

במכתב אחר מתאר אדמו"ר הריי"צ את אופן תפילתו של ר' זלמן בהרגש אלוקי, בישבו שעה ארוכה עטוף בטלית ומעוטר בתפלין ומתבונן בהשגה עיונית של תורת החסידות, ובהגיעו לנקודת ההכרה במי שאמר והיה העולם, היה צועק בצעקה חרישית מנהמת הלב. תפילתו של ר' זלמן היתה ע"ד תפילתו של החסיד המשכיל הנודע ר' חיים בער ווילנסקי, מהבעראלאך הנודעים של קרמנצ'וג.

בפתיחת הניגון: משקל חפשי. בתווים שבספר הניגונים המשקל נרשם לכאורה מאד שלא במדוייק.
סיומת הניגון: שתי תיבות אחרונות המסיימות את הניגון, זהות לסיומת של ניגון הכנה למאמר הנהוג באנ"ש (ניגון ק"כ בספר הניגונים).
סולם מוזיקלי: פריגיש, סולם יהודי מסורתי-עתיק.



הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן