קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







אביו של רובשקין מדבר ● הצצה לראיון מרגש ב'כפר חב"ד'
(יום חמישי, י' טבת תשע''ח)

העובדה שגילו נושק לתשעים אינה ניכרת בקולו הנרגש של ר' אהרון רובשקין כשהוא מתאר את השמחה העצומה שחווה מהרגע שבנו שוחרר במפתיע ● בראיון מרגש ובלעדי לשבועון 'כפר חב"ד' הוא מתאר את האחדות בין כל הקהילות שהקיפה את המשפחה מהרגע הראשון, מגלה מאין שאב בנו את הכוחות שהותירוהו איתן באמונתו, מספר כיצד הרגיש כשבא לבקר את בנו מאחורי הסורגים, מגלה מה גרם לו להחזיק מעמד לאורך כל השנים הללו, ומשיב לשאלה מה היה אומר לנשיא ארצות הברית אילו נפגש עימו ● מיוחד: הצצה לראיון  אביו של רובשקין מדבר

מהדורת רובשקין: 'כפר חב"ד' בגיליון ענק. אל תחמיצו. הכותרות

בנימין ליפקין

הלילה שבין רביעי לחמישי בשבוע שעבר היה ליל שימורים לא רק בארצות הברית של אמריקה אלא במקומות רבים בעולם כולו. רבים לא עצמו עיניים, מלווים בשקיקה כל בדל של אינפורמציה מאז הרגע שבו נפוצה הידיעה המפתיעה: הרה"ח ר' שלום מרדכי רובשקין יצא לחופשי. החסיד שרבים מספור ליוו בלבבות הולמים את השלכתו לכלא למספר שיא של שנים, באקט אלים של שופטת דורסנית ואינטרסנטית. היהודי שלא אמר נואש ושִלהב רבים באמונתו היוקדת, בעודו יושב מאחורי סורג ובריח שמונה שנים רצופות, בלי שבאורח טבעי ייראה שחרורו באופק.

זמן קצר לאחר היוודע הבשורה המרגשת, שהרימה המוני זוגות רגליים לריקודי שמחה סוערים וספונטאניים, הופץ כאש בשדה קוצים תיעוד מרגש. בתיעוד נצפה אביו של ר' שלום מרדכי, הרה"ח ר' אברהם-אהרון רובשקין, זקנו הצחור יורד על פי מידותיו, והוא יוצא בריקוד נרגש עם כמה יהודים, מחוגים ומחצרות שונים, במשרדו אשר במסעדה הבורו-פארקית המפורסמת הנושאת את שמו ובניהולו.

כשעה לאחר מכן שוב היה זה תיעוד מרגש. הפעם נראה האב ולאוזנו מוצמד מכשיר טלפון סלולארי, ומעברו האחר של הקו נשמע בנו, לראשונה מחוץ לחומות הכלא. את הקול מעברו האחר של הקו לא היה אפשר לשמוע, אבל מתשובותיו של האב הנרגש היה אפשר להבין את הדו-שיח. "נו, אתה רואה, שלום מרדכי", אמר האב ביידיש לבבית, "במקום שאנחנו נבקר אותך, אתה בא אלינו".

כעת נראה האב מהנהן כשומע ואז מפטיר, לאחר ששמע מבנו את תוכניתו ללילה הזה, לבקר תחילה את הוריו בבורו-פארק, לנסוע אל ביתו במונסי ומשם להמשיך ל-770 ולאוהל הרבי. "התוכנית טובה מאוד", אומר הרב רובשקין באנגלית, בסוג של רציונל שמשתרבב לשיחה ונע בין לב מנתר מהתרגשות לבין מוח השליט עליו: "אבל בבקשה סעו לאט, סעו לאט, לא להסתכן ולמהר".

ומי ששמע את הדברים לא היה יכול שלא לחשוב על פרשת השבוע ומאורעותיה המרכזיים, אשר בה מזהיר תחילה יוסף את אחיו הנרגשים לדהור לארץ כנען ולספר לאביהם הישיש והדואג כי עוד יוסף חי וכי הוא מושל במצרים. אל תרגזו בדרך, מפציר בהם יוסף. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.

חלפו עוד שעות מספר עד שהיה אפשר לצפות בשני רגעים, שאי אפשר שלא להצטמרר מולם. תחילה היה זה רגע הכניסה של ר' שלום מרדכי לבית הוריו. עת הוא ניגש תחילה אל אימו, היושבת דרוכה ומצפה למראה בנה. הוא נופל על צווארה והיא נושקת לו ומחבקת אותו. והוא ממלמל ואומר לה באופייניות: "נו, דער אויבערטשער איז גוט, אה?" – נו, הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב הוא. והאם אוחזת באצבעותיו וממששת אותן שוב ושוב, כמו רוצה לוודא שאין היא חולמת בהקיץ. ר' שלום מרדכי כבר מתרומם ממקום מושבו ומדבר עם כולם. והאם, מרת רבקה רובשקין, שוב מבקשת אחיזה באצבעות בנה יקירה.

רגע מצמרר לא פחות הוא רגע המפגש עם האב, ברחובה של עיר, כאשר אך בקושי מפלסים להם מקום בתוך המון חוגג. ראֹה פניך לא פִללתי, אומר לו יעקב ליוסף. כזו היא האסוציאציה המתעוררת למראה המפגש הזה. עד כה הם ראו זה את זה רק בביקורים שאליהם נסע האב בכלא השמור שבו היה נתון בנו, וכעת הנה הוא כאן, למרגלות הבית. מתיר אסורים.

גילויי האחדות:
"הכול בא מלמטה למעלה"

ימים אחדים לאחר הבשורה המרנינה שיהדות ארצות הברית טרם עברה לסדר היום בעקבותיה, שוחחתי עם אבי משפחת רובשקין, הרה"ח ר' אברהם-אהרון רובשקין, האב המאושר לאחר התגשמות חלומו.

שפת הלב היא השפה השולטת בשיגו ובשיחו של רובשקין האב. הוא איננו המתראיין המתנסח וחושב על כל משפט בטרם יצא מפיו. השיחה עימו דומה יותר לז'רגון חסידי בעת התוועדות, כשמשקה נמזג שוב ושוב, והמתוועדים דוחקים איש ברעהו, לומר 'לחיים', לצאת מעט מעצמם ולבכר את האמת החסידית על פני הטפל והתפל.

גילו המתקדם, הנושק לתשעים, לאורך ימים ושנים טובות, אינו נשמע כזה בשיחה הלבבית הזורמת. כשאתה שומע את התסיסה בקולו ובשיחו, אתה יכול להבין מעט יותר מאין צמחה אש הלהבה החסידית היוקדת של בנו שלא היה אדם שלא נסחף אחריה.

תחילה ביקשתי לשאול כיצד הוא מתייחס לאחדות הנפלאה, הבלתי מצויה, שניבטה מכל עבר מכלל החוגים, החצרות והקהילות של כל היהדות החרדית.

"האחדות הזו", אומר ר' אברהם-אהרון רובשקין, "לא החלה בשבוע שעבר, עם השחרור של שלום מרדכי. היא נראתה לכל אורך הדרך מאז שפטו אותו והשיתו עליו את העונש הכבד הזה. זו אחדות שבאה מלמטה למעלה". את המילים האחרונות הוא אומר בהטעמה, כמו ציטוט. "יהודים מכל החוגים, ומכל החצרות, ישבו והתפללו, יום-יום, לגאולתו ולפדות נפשו של שלום מרדכי. נשים יהודיות היו מפרישות חלה בכל שבוע ובכל פעם מחדש, ברגעים הכי כמוסים הללו, ברגעים שעליהם נאמר בספרים הקדושים שהם עת סגולה ואפשר לבקש בהם מה שרוצים, הן היו עוצמות את עיניהן ומבקשות מכל הלב: ששלום מרדכי ישתחרר.

"זה לא הסתכם רק בתפילות", חשוב לו לר' אהרון רובשקין להדגיש. "יהודים מכל החוגים התגייסו למענו, השתתפו בעצרות למענו, גייסו כספים בסכומים עצומים לטובת ההגנה המשפטית שלו, ריתקו שורה ארוכה של דמויות בולטות למאבק הציבורי לשחרורו. אלו דברים שאנחנו חווים זמן רב מאוד, ולכן הם כלל לא מפתיעים אותנו".

ובכל זאת, ניסיתי להבין, לא בכל יום רואים חסידי סאטמר, יהודים ליטאים נודעים והמון יהודים מכל החוגים מתגייסים בכל לבבם, בכל נפשם ובכל מאודם, למענו של חסיד חב"ד בכל רמ"ח ושס"ה.

"דעו לכם", מבקש ר' אברהם-אהרון לתקן אותי, ומתעקש שלא לייחס לכך דיפרנציאליות בלעדית לבנו ולסיפור שלו שריתק המונים. "יש לכם טעות אם אתם חושבים אחרת. העולם אוהב את ליובאוויטש. העולם כולו מעריץ את ליובאוויטש. אמרו לי את זה כולם במו פיהם. מגדולם ועד קטנם".

כשאני מבקש בכל זאת הסבר לכך הוא מסכים להודות ולפרט: "כשכולם רואים לנגד עיניהם יהודי שמדבר אמונה בלי הפסקה, כל הדיבורים שלו דיבורים של חסיד, הם אינם יכולים להישאר בשלהם. שלום מרדכי לא רק דיבר באמונה אלא גם למד ולימד כל הזמן אמונה. שיעורים מיוחדים שלו היו יוצאים בכל שבוע ונלמדים בידי המונים. ספרים שלמים שהוא כתב בעודו יושב בכלא. התופעה הזו היא דבר שלא רואים בשום מקום וגם מכך נובעת תחושת השותפות וההערצה של כולם.

"ברגע שנודע שהנס קרה וברוך ה' הוא השתחרר ויצא לחופשי, הכול התפרץ בבת אחת. כולם שמחו כל כך כי כולם היו מחוברים לסיפור הזה. כל כך הרבה יהודים היו מתפללים. כל כך הרבה יהודים למדו מדברי החיזוק שלו. כל כך הרבה יהודים כתבו לו מכתבים ובתגובה קיבלו ממנו מכתבים מלאים בחיזוק, באמונה, בחסידות".

בהמשך הראיון המאלף המתפרסם במלואו בגיליון המיוחד של 'כפר חב"ד': התחושות בביקור אצל האדמו"ר מסאטמר, מהיכן שאב בנו את עוצמת האמונה, הכאב הגדול כשראה את בנו במדים כתומים בכלא, השבת המרגשת שלאחר השחרור, ועוד שורת נושאים. אל תחמיצו!


הדף הפותח של הכתבה (צילום: שימי קוטנר, COL)
הדף הפותח של הכתבה (צילום: שימי קוטנר, COL)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן